לא מי שחשבתם: מיהם שני האנשים המסתוריים שקובעים את התמונה הפוליטית?

ישראל הולכת לבחירות - וסקר הסקרים של גלובס מלווה את המערכה. נביא את הסקרים העדכניים ביותר מכלי התקשורת המובילים ונבחן מי מתחזק, מי נחלש ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה.

● איך נקבע יום הזיכרון הרשמי של ה־7 באוקטובר?
● ישראל אחרונה בהשקעה בגיל הרך? צללנו לנתונים

מה הנתונים? הצמרת ללא שינוי: הליכוד בראש עם 23 מנדטים ואחריה ישר עם 22. ביחד מתחזקת בשני מנדטים ל-12 והדמוקרטים נשארת עם 9.

המפלגות הבאות ללא שינוי: 8 מנדטים מקבלות עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, יהדות התורה, ש"ס והרשימה המשותפת (כל אחת); הציונות הדתית 6; רע"ם 5. המפלגה של וינטר והמפלגה של הנדל וזליכה עוברות את אחוז החסימה בחצי מהסקרים, ומקבלות כל אחת 4 מנדטים.

מה המסקנה? גוש הקואליציה נחלש במנדט ל-55, אך עדיין מוביל על האופוזיציה שזוכה ל-50 מנדטים (ללא המפלגות הערביות). המפלגות הערביות מקבלות יחד 13 מנדטים. השארית הולכת למפלגתם של הנדל וזליכה, כתלות בשאלה אם היא עוברת את אחוז החסימה.

מאחורי המספרים: כבר אמרנו שאחוז החסימה יוכל להכריע את גורל הבחירות. בשבועות האחרונים עקבנו בהקשר זה אחר מפלגתם של הנדל וזליכה, אבל השבוע נוסף עוד נעלם למשוואה: עופר וינטר.

זה למעלה מחודש שוינטר עובר בעקביות את אחוז החסימה בכל הסקרים - למעט בזה של ערוץ 14. אלא שהפעם, הצטרפו עוד שני סקרים שמשאירים את מפלגתו של וינטר מחוץ לכנסת, הסקרים של ערוצים 11 ו-12. המשמעות די ברורה: כשוינטר עובר את אחוז החסימה, גוש הקואליציה מוביל על גוש האופוזיציה ללא המפלגות הערביות (בסקרים של ערוצים 13 ו-i24news) או לפחות מסיים בתיקו (בסקר מעריב).

ומה קורה כשהוא לא עובר את אחוז החסימה? בסקרים של ערוצים 11 ו-12 היתרון עובר לאופוזיציה (פער של מנדט בסקר של 11 ופער של 5 מנדטים בסקר של 12), אך בסקר של 14 גוש הקואליציה זוכה ליתרון (של לא פחות מ-18 מנדטים) גם בלי מעבר של וינטר את אחוז החסימה.

הנתון הנוסף: אם כן, אחוז החסימה יכריע את הבחירות. אבל כדאי להבין אחת ולתמיד מה המשמעות שלו כשאנחנו בוחנים את הסקרים. ניקח, לדוגמה, את הסקר של חדשות 12 מהשבוע - שבו מפלגתם של הנדל וזליכה עברה את אחוז החסימה וקיבלה 4 מנדטים (ומפלגתו של וינטר נותרה בחוץ).

אין ברירה אלא להקדיש דקה קצרצרה לחשבון פשוט, אבל נצלח את זה במהרה. לסקר השיבו 501 איש. מתוכם, 3.4% השיבו שהם יצביעו למפלגת הנדל-זליכה - שהם בסך הכל כ-17 אנשים. עכשיו, אחוז החסימה עומד על 3.25% - כך שבתרגום גס למדגם של 501 משיבים, צריך קצת יותר מ-16 משיבים (16.28) כדי לעבור אותו.

כלומר, כהמחשה, בסקר כזה ההבדל בין מפלגה שמוצגת כמי שעוברת את אחוז החסימה לבין מפלגה שמוצגת מתחתיו יכול להיות זעיר מאוד - בסדר גודל של משיב אחד במדגם. וזה בדיוק התפר שעליו עומדת השבוע המפלגה של הנדל וזליכה. משיב אחד פחות שהיה "בוחר" בה בסקר - ובמקום עמודה מרשימה של 4 מנדטים, המפלגה הייתה עלולה להיפלט לשורת האותיות הקטנות של המפלגות שנותרו בחוץ. ולא פחות חשוב מכך: כל חלוקת המנדטים הייתה עשויה להשתנות.

צריך כמובן לסייג: זו לא בהכרח הדרך המדויקת שבה מכוני הסקרים מחשבים את התוצאה בפועל, משום שבדרך כלל יש שקלולים סטטיסטיים, ניפוי מתלבטים ולעיתים גם הבחנה בין כלל המשיבים לבין בעלי הדעה. אבל כהמחשה, הנתון הזה מראה עד כמה שבריריות יכולות להיות מפלגות שנמצאות ממש על הסף. לפעמים די בתזוזה זעירה - בסדר גודל של משיב או שניים במדגם - כדי לשנות את האופן שבו מפלגה גבולית מוצגת בסקר. ואם מספר המשיבים היה גדול פי שניים, כפי שאכן קורה בחלק מהסקרים, גם אז היה מדובר במספר קטן מאוד (מאוד!) של משיבים. לכן, לא נותר אלא לחזור על האמירה שכבר עלתה כאן: הכל פתוח.