מחקר ישראלי מצא סיכון מפתיע אצל מנותחים שהשתמשו בזריקות הרזיה

מחקר חדש: מנותחים שלקחו תרופות הרזיה בסיכון גבוה יותר לזיהום

מחקר שיוצג בנובמבר בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית מראה סיכון אפשרי לתרופות לטיפול בהשמנה ממשפחת ה־GLP1. החוקרים בחנו את שיעור הזיהומים בקרב מטופלים שעברו ניתוחים אסתטיים אחרי ירידה משמעותית במשקל והשוו את הנתונים בין קבוצת מטופלים שירדה במשקל בעקבות נטילת תרופות וקבוצת מטופלים שרזו בעקבות ניתוח בריאטרי. בקבוצה הראשונה עמד שיעור הזיהומים באתר הניתוח, שדווחו בשנה שאחריו, על 8.3%, בהשוואה ל־4.7% בקבוצה הבריאטרית.

● המיליארדר שחושף תרומה של 30 מיליון דולר לאוניברסיטה העברית כדי לקדם לימודי רפואה
● בדיקה לזיהוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן מתקרבת לאישור. מה יקרה למחיר שלה?

המחקר נערך בהובלת ד"ר מור ריטבלט וחוקרים נוספים מהמרכז הרפואי הדסה ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. החוקרים השתמשו בנתונים מרשת המחקר הבינלאומית TtiNetX, שנאספו בה נתונים מעשרות מדינות בשנים 2018-2016. גוף הנתונים כלל מידע מ־1,250 מטופלים מכל קבוצה.

מחקר נוסף, שפורסם לפני כמה שבועות בכתב העת Journal of Plastic, Reconstructive & Aesthetic Surgery , מציג נתונים באותו כיוון. החוקרים השוו קבוצה של אנשים שאיבדו משקל רב בעקבות ניתוח בריאטרי, דיאטה רגילה ותרופות GLP1, ומצאו שיעור זיהומים גבוה יותר בקבוצה שטופלה תרופתית.

החוקרים שיערו שהסיבה לזיהומים עשויה להיות קשורה בתזונה של המטופלים שרזו תוך שימוש בתרופות מבוססות GLP. לדבריהם, דיכוי התיאבון והאטת ריקון הקיבה עלולים להוביל למחסור בחלבון שמשפיע על ריפוי פצעים. השערה אפשרית אחרת היא שיותר מטופלים מקבוצת ה־GLP1 היו במקור עם סוכרת, שהיא גורם סיכון עצמאי לקושי בריפוי פצעים. אפשרות שלישית היא שדווקא הניתוח הבריאטרי תרם תרומה חיובית לספיגת רכיבים תזונתיים מועילים לריפוי פצעים.

מחקרים אחרים על אוכלוסיות גדולות לא מצאו קשר בין תרופות ה־GLP1 לזיהומים אחרי ניתוח, ובמחקר אחר שבחן את השפעתן על חולי סוכרת נמצא שהן הפחיתו אצלם את כמות הזיהומים הכלליים (לא אחרי ניתוח).

לדברי החוקרים במחקר הישראלי, "הממצאים אינם מוכיחים כי זריקות ההרזיה הן שגרמו לזיהומים, או שלא ניתן לנתח את המטופלים האלה, אך הם מצביעים על כך שמטופלים שירדו במשקל בעזרתן עשויים להיות קבוצה בעלת מאפיינים וסיכונים ייחודיים. לכן נדרש מחקר נוסף שיבחן אם יש צורך בהתאמת ההכנה לניתוח, המעקב או התזמון של ניתוחי עיצוב הגוף בקרב מטופלים אלה".

הפיתוח שיכניס מזומנים? נקסטייג' הבורסאית מתמזגת עם החברות של פרופ' חזי ברנהולץ

פרופ' חזי ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית, ממציא התרופה דוקסיל (מהמצליחות שיצאו מהאקדמיה הישראליות) ממזג את פעילותו הנוכחית לתוך חברת נקסטייג' הבורסאית במטרה לפתח מוצר חדשני בתחום הולכת התרופות.

ההכנסות של נקסטייג', שקמה לפני כ־20 שנה, נובעות בעיקר מפיתוח תרכובות תרופות עבור חברות אחרות, ובמקביל היא מפתחת מוצרים משלה. ב־2019 מיזגה לבורסה את פעילותה בתחום הקנאביס, בהמשך גם בתחום הפסיכדליה, ולבסוף את החברה כולה. אולם בתקופה זו הכנסותיה ושווייה צללו. לדברי בעלת השליטה ומייסדת החברה ד"ר אורנה דריזין, מ־2023 חלה ירידה משמעותית בהשקעות בחברות תרופות צעירות בארץ וכתוצאה מכך גם הלקוחות העבירו פעילות למדינות אחרות ונסגרו. כיום שווייה של נקסטייג' עומד על 34 מיליון שקל אחרי ירידה של 52% בערך מנייתה בשנה האחרונה. יש לה רק 1.1 מיליון שקל במזומן נכון לסוף תקופת הדיווח.

החברה בכל זאת תולה תקוות במוצר חדשני להולכת תרופות שהיא מפתחת, בטכנולוגיה ליפוזומלית (עיטוף מולקולות בחומצות שומן כדי לשלוט במקום ובזמן שבו הן משתחררות). זו הטכנולוגיה שברנהולץ מתמחה בה, וכך נוצר הקשר עם החברות. נקסטייג' ביקשה לגוון את פעילותה הבורסאית ולהעלות את שווייה, והציעה לברנהולץ להתמזג.

ברנהולץ מביא איתו שני נכסים: עיינה פארמה וליפוקיור. עיינה פארמה פיתחה תרופה גנרית על בסיס דוקסיל הוותיקה והמצליחה, תרופה כימותרפית שמוסחרה בזמנו לג'ונסון אנד ג'ונסון. בתקופה שבה היה מחסור בדוקסיל בשוק, עיינה רשמה הכנסות, אך כעת המחסור נגמר והגנריקה לא משתלמת עבור חברה קטנה. עיינה בוחנת מסחור של המוצר לגורם אחר.

החברה השנייה היא ליפוקיור, המתבססת על השיטה הליפוזומלית לשחרור מושהה של תרופה לשיכוך כאב הדומה לזו המשמשת בטיפולי שיניים, אך עם טווח פעולה של כמה ימים במקום שעות ספורות. המטרה היא להחליף את השימוש באופיואידים ממכרים אחרי ניתוח, והשוק מוערך על ידי החברות ב־2־4 מיליארד דולר.

ברנהולץ השקיע בעצמו וגייס הון ממשקיעים פרטיים לניסוי שלב II בתרופה זו, וייתכן שלא יידרש ליותר מניסוי זה כדי לקבל אישור.

אתם מביאים את הנכס ואת המימון. מדוע רציתם להתמזג לחברה ציבורית עם מעט מזומנים?
ברנהולץ: "יש להם יכולות ייצור מצוינות שאין לנו. לא רציתי למסחר את המוצר לחברת תרופות או לגייס הון סיכון, כדי לא לאבד שליטה וכדי לא להידלל משמעותית רגע לפני הניסוי המכריע. אנחנו מעריכים שיש לנו נכס טוב ובשל. הכניסה לבורסה מאפשרת למשקיעים מסוימים נזילות, ולאחרים הזדמנות לעליית ערך עתידי".

במסגרת העסקה יקבלו משקיעי עיינה וליפיקיור מניות נקסטייג' בשווי 10 מיליון שקל, ומניות נוספות באופן מותנה בהתאם להצלחות בפיתוח או מסחור המוצרים. ברנהולץ בן ה־85 יצטרף לחברה ויוביל את הפיתוח.

הבטחת הביוטק הגדולה בסכנת סגירה בגלל מחסור בכסף לניסוי

חברת קאריבו ביוסיינס, שהוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה במעבדה של זוכת פרס נובל ג'ניפר דודנא, נחשבה להבטחה גדולה. ד"ר רייצ'ל הורביץ , תלמידתה של דודנא, מונתה למנכ"לית בגיל 26 בלבד וב־2021, בגיל 35, הנפיקה אותה בנאסד"ק לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר. ב־2019 היא התראיינה לגלובס וסיפרה על המשרה הראשונה לה מחוץ לאקדמיה בכיסא המנכ"לית.

אלא שהיום החברה נסחרת לפי שווי של 53 מיליון דולר בלבד, אחרי שהודיעה על כוונתה להימכר, להתמזג או למכור את נכסיה. החברה ביקשה להשתמש בטכנולוגיית עריכה גנטית מסוג CRISPR, שעליה זכתה דודנא בנובל, כדי להפוך את הטיפול האימונותרפי שפיתחה לסרטן ולמחלות אוטואימוניות למוצר מדף, ללא צורך בהתאמה האישית הנדרשת כיום בטיפולי CAR-T. המתווה לניסוי כבר אושר ב־FDA, אך החברה לא הצליחה לגייס את הכסף הנדרש להוציאו אל הפועל.

המצב הזה מוכר לחברות ביומד ישראליות רבות - אם השוק לא מאמין מספיק בשילוב שבין פוטנציאל המוצר לסיכוי שלו להצליח, או שיש הזדמנויות השקעה אחרות שנראות מעניינות יותר - ללא גיבוי במשקיעים חזקים החברה לא תקבל הזדמנות לבדוק את המוצר שלה.

באתר הביוטק STAT נטען שהמשקיעים מאמינים היום יותר בגישה של עריכה גנטית בתוך גוף המטופל עצמו, ולא במוצרי מדף. בנוסף, כמה מקרי מוות מטופלים בניסוי CAR-T של חברת נוברטיס קיררו את עניין המשקיעים בתחום.

חברת אלוג'ן, בהובלת מיליארדר הביומד וחלוץ ה־CAR-T פרופ' אריה בלדגרין, שמפתחת גם היא CAR-T אלוגנאי, ספגה גם היא ירידות של עשרות אחוזים בחצי השנה האחרונה, אך עדיין נסחרת לפי שווי של 483 מיליון דולר. החברה נמצאת בשלב II של הניסויים.

מיזם חדשנות ישראלית נוסף לתאגיד רוש, הפעם ברפואת עיניים

תאגיד התרופות והאבחון הבינלאומי רוש הודיע על השקת מיזם בשם Retina Innovation Lab, בשיתוף איגוד רופאי העיניים, לקידום פתרונות בתחום מחלות הרשתית. חברת רוש מנהלת בשנים האחרונות, דרך הסניף הישראלי שלה, מספר רב של מיזמי חדשנות מול גורמים ישראליים. בין היתר ערכה את אתגר Roche for a Better Future, שבו זכתה חברת רפואת הרשתית נוטאל ויז'ן, וכך הונחו היסודות לאתגר הנוכחי.

בניגוד לאתגרים קודמים, שבהם הפנייה הייתה בעיקר ליזמים או לגורמים מהאקדמיה, הפעם הפנייה היא ליחידות הרשתית בבתי החולים. המיזם יציע להן להקים צוותים רב־תחומיים הכוללים מומחי עיניים, אנשי חדשנות, רופאים, אנשי סיעוד ומנהלים. מטרת התוכנית היא לגבש פתרונות יישומיים שיגבירו את ההיענות ואת ההתמדה בטיפול בקרב מטופלי רשתית. הפתרון המוביל יזכה למימון של עד 100 אלף שקל לצורך הטמעתו במרכז הרפואי.

הפיתוח הישראלי שנועד לחסוך מחולים ניתוחי מעיים

חברת המכשור הרפואי הישראלית Phantom GI, שפיתחה מכשיר זעיר פולשני ליצירת סטומה, מעבר בדופן הבטן לסילוק פסולת הגוף אצל אנשים עם חסימת מעיים, גייסה 5 מיליון דולר בסבב סיד. את הגיוס הובילו פיטנגו הלת'קר, והשתתפו בו RAD Biomed ו־RUNI Ventures. הסכום צפוי להביא את החברה לשלב הראשון של הניסויים הקליניים בארה"ב.

המכשיר נועד לאפשר יצירת סטומה ללא ניתוח קונבנציונלי וללא הרדמה כללית. החברה הוקמה ב־2025 לאחר שד"ר ערן שלומוביץ מבית החולים יוניברסיטי הלת' נטוורק בטורונטו, פיתח את הטכנולוגיה עבור מטופלת שלו שלא יכלה לעבור את הניתוח. אחרי שהפרוצדורה הניסיונית הצליחה, הוא חשב שניתן להנגיש אותה לעוד חולים והקים את החברה עם ד"ר עידו סדן וד"ר אליהו בכור. המטופלת, אגב, הצליחה לחזור לתזונה רגילה, לעבודתה ולהמשך הטיפול במחלת הסרטן שממנה סבלה, לפי החברה.