שרת התחבורה מתנגדת לעסקת צים: המתווה לא מגן על האינטרס הלאומי

שרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה היום (ה') על התנגדותה למתווה המכירה של צים . בחוות דעתה, רגב אמנם הזכירה שהחברה הודיעה שבכוונתה להגיש הצעה מתוקנת לאחר שההצעה שלה נתקלה בהתנגדויות של רשות הספנות והנמלים, משרד האוצר ומשרד רה"מ, אך החברה לא משכה את בקשתה המקורית.

● רני צים בדרך להחזיר לעצמו את השליטה בחברת מרכזי הקניות
● רבעון שחור לקרן העושר הנורבגית: הפסד של 30 מיליארד דולר בשל הטלטלה בשוק האג"ח

כדי שהבקשה המקורית לא "תקום לתחייה" וכדי למנוע פרשנויות שונות, רגב שלחה את חוות דעתה לראש המל"ל שמואל בן עזרא, השר הממונה על החברות הממשלתיות דוד אמסלם ומנהל רשות החברות רועי כחלון ובו היא מתנגדת למתווה העסקה.

רגב כתבה כי " מן החומר שהוצג עולה כי אף שהחברה החדשה מיועדת להיות בבעלות ישראלית, חלק מהותי מן היכולות וממוקדי הכוח שמהם נגזרת יכולתה לפעול, לצמוח ולהתקיים לאורך זמן יישאר תלוי בהפג-לויד". היא ציינה כי " להפג-לויד, כתאגיד ספנות זר, מערכת רגולטורית ומשפטית החלה עליה מחוץ לישראל, ובכלל זה דיני האיחוד האירופי. מטבע הדברים, פעילותה והחלטותיה מתקבלות בהתאם לדינים החלים עליה, לשיקוליה העסקיים ולאינטרסים של החברה ובעלי מניותיה. שיקולים ואינטרסים אלה אינם חופפים בהכרח בכל עת לאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל".

רגב הוסיפה את החשש מיכולתה של החברה "צים ישראל" להתקיים כחברת ספנות עצמאית ובת קיימא לאורך זמן. רגב גם התיחסה לשיפורים שהציעה החברה במהלך הדיונים מול משרדי הממשלה כמו המשך העסקת ימאים ישראלים, תמיכה בהכשרה הימית, המשך פעילותה של חברה בעלת מטה בישראל והעמדת מנגנוני תמיכה כלכליים ועסקיים לשנות הפעילות הראשונות. "אלה הם רכיבים חיוביים. עם זאת, מרביתם נועדו לשמר חלק מן היכולות הקיימות כבר כיום, ולא הוצגו מנגנוני אכיפה, בקרה או תמריצים המבטיחים את המשך קיומן לאורך זמן ובנסיבות עסקיות משתנות".

"מניית הזהב" של המדינה בצים

לבסוף היא ציינה כי "לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שהוצגו בפניי, עמדתי היא כי העסקה במתווה שהוצג אינה נותנת מענה מספק לתכלית שביסוד מניית המדינה המיוחדת, וכי אישורה עלול להביא להחלשת יכולתה של מדינת ישראל לשמר לאורך זמן יכולות ספנות לאומיות עצמאיות ואפקטיביות. על כן אני מתנגדת לאישור העסקה".

אישור המדינה לעסקת הפג-לויד צים נדרש מאחר והיא מחזיקה ב"מניית זהב" בחברה באמצעות שרי התחבורה והאוצר, כששניהם הודיעו על התנגדותם. ההתנגדות של רגב שהגיעה עתה, ימים ספורים לפני הבחירות, נועדה ככל הנראה על מנת לאפס באופן מוחלט את לוחות הזמנים לאישור העסקה ולחייב את החברה להגיש בקשה חדשה שתידון מחדש ולא "להקים לתחייה" את הבקשה הקיימת לאחר הבחירות אם הרכב הממשלה יהיה שונה.

העסקה, שנחשפה בשלביה המקדמיים בגלובס, תפצל את צים לדברי האוצר לשתי חברות: הזרוע הגלובלית שתוחזק בידי הפג-לויד ותכלול את צי האוניות החכורות ואת קווי הסחר הבינלאומיים שאינם פוקדים את חופי ישראל, המהווים את רוב פעילות צים; והזרוע הישראלית שתוחזק על ידי קרן פימי ותקבל לידיה את פעילות הקווים הפוקדים את חופי ישראל, את המטה בחיפה, את כוח האדם הישראלי (כ-61 ימאים וכ- 120-80 עובדי יבשה חיוניים) ואת האחריות לעמידה בהוראות "מניית הזהב" - המניה המיוחדת של המדינה. חברה זו תקבל לפחות 16 אוניות.