טלרד | בלעדי

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים • ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד
מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

ארבע שנים אחרי שנמכרה לידי התאגיד האפריקאי Liquid Intelligent Technologies (ליקוויד) בעסקה של כ־200 מיליון שקל, לא הרבה נותר מפעילותה של חברת ציוד התקשורת הישראלית הוותיקה טלרד, לפחות לא תחת אותה חברה שנמכרה.

בעוד שטלרד העסיקה זמן קצר לפני מכירתה מעל 1,000 עובדים בישראל, כיום, בדיקת גלובס מגלה כי מועסקים בקבוצה שרכשה אותה כ־70 עובדים בארץ בלבד. זאת, אחרי שהרוכשת מכרה חלקים מהפעילות במסגרת ארגון־מחדש אסטרטגי, שנועד לדבריה למקד את עסקיה בתחומי צמיחה רווחית שתואמים לליבת עסקיה (התגובה המלאה בהמשך).

● מנכ"ל בזק: תעבורת הנתונים עשויה להכפיל עצמה בתוך שלושה חודשים
● איך הפכו דווקא חברות האוטובוסים להשקעה לוהטת

טלרד, אחת מהחברות הוותיקות והמוכרות בתחום ציוד התקשורת בישראל, הוקמה עוד בשנת 1951 ועברה בעשרות שנות פעילותה מספר גלגולים ובעלים. האחרונה, עד למכירתה בשנת 2022 הייתה קרן ההשקעות הפרטיות פורטיסימו בראשותו של יובל כהן.

פורטיסימו הייתה גם מי שהובילה את הנפקת טלרד בבורסה בתל אביב ב־2017, לפי שווי של 340 מיליון שקל "אחרי הכסף" (הנפקה שבה מכרה הקרן חלק מהחזקותיה) ואת מכירתה של טלרד מספר שנים לאחר מכן. הרוכשת באותה עסקה, ליקוויד, השלימה את הרכישה של טלרד באוגוסט 2022 ומניות החברה נמחקו ממסחר בתל אביב.

מכירת החברות הבנות

כשטלרד נמכרה לליקוויד היא עסקה, באמצעות החברות הבנות שלה, בשלושה מגזרי פעילות: אספקת מוצרים, פתרונות ושירותים למפעילי תקשורת; אספקת תשתיות תקשורת, אבטחת סייבר ו־IT (טכנולוגיית מידע); וכן ניהול פרויקטים עסקיים.

בתקופה שחלפה מאז הרכישה, לפי גורמים שמכירים את הפעילות, חל בטלרד צמצום משמעותי שיש מי שמגדיר אף "פירוק לגורמים", שבא לידי ביטוי במכירת חלק מהפעילויות של החברות הבנות.

ייתכן שהסיבה לכך נובעת מכך שטלרד ידועה כחברה מישראל, ואחרי ה־7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, היה קשה יותר למכור מוצרים שלה במדינות אפריקאיות שהן קהל היעד המרכזי של ליקוויד; וייתכן שמדובר בשינוי כיוון בלי קשר, והחלטה עסקית למכור חלק מהחברות הבנות והשארת חלק אחר.

בשנים שעברו מאז העסקה, טלרד מכרה את הפעילות שהייתה לה במדינות אמריקה הלטינית, וכן עוד שתי חברות בנות מרכזיות: חברת מרמנת, שעוסקת בתחום ניהול פרויקטים במיקור חוץ (אאוטסורסינג) ומתמקדת בעבודה מול משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. וחברת מגלקום (magalcom) שמתמחה בפרויקטים גדולים שכוללים בין היתר תשתיות תקשורת, אבטחה ודאטה סנטרים.

חברת מרמנת נמכרה לקבוצת מעוף הפרטית, שעוסקת בתחום משאבי האנוש (היקף העסקה לא פורסם). טלרד שילמה עבור מרמנת כ־97 מיליון שקל כשרכשה אותה ב־2019 מידי קרן סקיי, ובדוחותיה אז נרשמה גם חברת גאודע מתחום מערכות המידע הגיאוגרפי כחלק ממרמנת. מגלקום (magalcom) נרכשה בשנה שעברה על־ידי קרן קדמה, לפי הערכות בכ־90 מיליון שקל.

בסוף שנת 2021, מספר חודשים לפני המכירה, טלרד העסיקה 1,774 עובדים בכמה חברות בנות, כאשר מעל 800 מכלל העובדים עסקו בתחום המוצרים, הפתרונות והשירותים למפעילי תקשורת, עוד מעל 700 עובדים היו בתחום ניהול הפרויקטים והיתר בתחומי תשתיות תקשורת, סייבר ו־IT. באותה תקופה, רוב העובדים בטלרד (כ־58%) הועסקו בישראל, והיתר בחו"ל.

עם ההודעה על המכירה, הן בפורטיסימו המוכרת והן בהנהלת החברה היו משוכנעים שהעסקה תביא להתרחבות של טלרד בארץ. יובל כהן, יו"ר טלרד ושותף מנהל בקרן פורטיסימו, אמר בזמנו: "החיבור עם ליקוויד, שהיא קבוצה בינלאומית משמעותית, יבטיח את התרחבות החברה בארץ כמרכז טכנולוגי משמעותי לכל הקבוצה, ואת החדירה לשווקים וללקוחות חדשים בשנים הבאות".

מפעל טלרד בשנות ה־70 בלוד / צילום: לעמ, מילר משה
 מפעל טלרד בשנות ה־70 בלוד / צילום: לעמ, מילר משה

גם המנכ"ל דאז מוטי אלמליח שידר מסר דומה: "השילוב עם ליקוויד… יביא להאצה ופיתוח משמעותיים של עסקי טלרד בשווקים הבינלאומיים ולהגדלת הפעילות בישראל".

אלא שההפך קרה, וכיום, כאמור מעסיקה קבוצת ליקוויד כ־70 עובדים בלבד בארץ.

"ארגון מחדש אסטרטגי"

ליקוויד, שרכשה את טלרד, מספקת פתרונות תקשורת ושירותים דיגיטליים ברחבי אפריקה, והיא חלק מקבוצת הטכנולוגיה הפאן־אפריקאית Cassava. פעילות שלא נמכרה אלא נשארה בידי הרוכשת היא של החברה הבת אואזיס מתחום האינטגרציה של מערכות IT ופתרונות מערכות תקשורת.

כמו כן, ישנו אתר אינטרנט פעיל של חברה בשם טלרד סולושנס (Telrad Solutions), המציע מוצרים שהגיעו לטלרד מרכישת חטיבה מידי חברת ציוד התקשורת הישראלית אלווריון, שנקלעה בזמנו לקשיים. באתר נכתב שבמסגרת "ארגון מחדש אסטרטגי שנועד לשפר את השירות לשוק הגלובלי", עסקי BreezeAir עברו לטלרד סולושנס שאחראית על כל מחזור החיים של המוצר.

מליקוויד נמסר בתגובה לפניית גלובס כי "בעקבות רכישת טלרד, ליקוויד ביצעה ארגון מחדש אסטרטגי של הפעילות העסקית, במטרה להתמקד בצמיחה רווחית בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה של הקבוצה.

"במסגרת תהליך זה, מספר פעילויות שאינן בליבת הפעילות נמכרו, בעוד שליקוויד שמרה על פעילויות שתואמות לליבת העסקים - תשתיות ענן, אבטחת סייבר ומספר שווקי מפתח בינלאומיים. הארגון מחדש איפשר לליקוויד לרכז משאבים והשקעות בעסקים שבהם היא מזהה את ההתאמה האסטרטגית החזקה ביותר, ואת ההזדמנויות לצמיחה ארוכת טווח".

דרך לא קלה בבורסה

נזכיר שההיסטוריה של טלרד התחילה באספקת טלפונים ומרכזיות (השם טלרד נגזר מהמילים טלפון ורדיו) ולאורך השנים היא התפתחה בשוק ציוד התקשורת. בין בעלי החברה לאורך השנים היו קונצרן כור וחברת הטלקום הקנדית נורטל שהייתה גם לקוחה מרכזית שלה.

קרן פורטיסימו נכנסה להשקעה בטלרד בשנת 2004, וכעבור חמש שנים הגדילה את ההחזקה בה כשרכשה את מניות השליטה מידי כור. הקרן הובילה בחברה תהליך הבראה ומיקוד עד להנפקה בבורסת ת"א ב־2017, כשלוש שנים אחרי שביקשה להנפיק לראשונה אך נאלצה לוותר משיקולי תמחור.

ההנפקה כללה גם הצעת מכר מצד בעלי מניות קיימים (פורטיסימו, כור והמנכ"ל דאז רן בוקשפן) שקיבלו בתמורה ביחד 82.5 מיליון שקל כשהחלק המרכזי בהצעת המכר היה של פורטיסימו.

השנים הראשונות של טלרד כחברה ציבורית היו לא קלות והמניה צנחה, בין היתר על רקע קשיים בשוק האמריקאי ואווירה שלילית בשוק הציבורי באותה תקופה. בשלב מסוים המניה מחקה את רוב שוויה, כשאיבדה מעל 70% מהמחיר בהנפקה. בהמשך, המגמה השתנתה. לאחר מינויו למנכ"ל של מוטי אלמליח, לשעבר מנכ"ל בזק בינלאומי.

המנכ"ל הנכנס הוביל ארגון מחדש שהחזיר את החברה לפסי צמיחה ורווחיות, והמניה התאוששה משמעותית מהשפל. עם זאת, השווי במכירה היה עדיין נמוך במעל 40% מהשווי בהנפקה כחמש שנים קודם לכן (הגם ששיקף פרמייה נאה על מחיר השוק). בשנת 2021 הציגה החברה הכנסות של 179 מיליון דולר ורווח נקי של 5.5 מיליון.