לולה דה סילבה נבחר לנשיא ברזיל: ההפתעה הפוליטית, תגובת הנגד בשווקים והמכה לישראל

הבחירות לנשיאות ברזיל הסתיימו בהפתעה פוליטית מרעישה, שהציתה תגובה חריפה במיוחד בשווקים הפיננסיים. הנשיא המכהן, לואיז אינסיו לולה דה סילבה בן ה־80, השלים קאמבק יוצא דופן לאחר שחזר מפיגור בסיבוב הראשון, ניצח את יריבו מהימין פלאביו בולסונארו, והפך לנשיא הראשון בתולדות המדינה שנבחר לארבע כהונות. לפי הנתונים הרשמיים, לולה זכה ב־51.79% מהקולות לעומת 48.21% לבולסונארו - פער של כ־4.43 מיליון קולות. אלא שבמקום להכיר בהפסד, הודיע בולסונארו כי אינו מקבל את התוצאות ודרש לבטל את הבחירות.

● רמז לבחירות בישראל? בפולימרקט פספסו את התוצאות בסרביה ובברזיל
● מחאת הסטודנטים שהפילה את נשיא סרביה הפרו־ישראלי

התגובה הכלכלית לתוצאות הייתה מיידית וסוערת. עוד טרם פתיחת יום המסחר המקומי, קרנות סל העוקבות אחר השוק הברזילאי בארה"ב ובאסיה הצביעו על נפילות חדות, ועם פתיחת המסחר בברזיל צולל מדד הדגל איבובספה (Ibovespa) בכ-16%.

במקביל נרשמת טלטלה עמוקה בשוק המט"ח, כאשר הריאל הברזילאי מאבד כ־10% מערכו מול הדולר. לנוכח הצניחה החדה, העריכו גורמים בשוק כי הבנק המרכזי של ברזיל ייאלץ להתערב במסחר במט"ח כדי לבלום את המשך הידרדרות המטבע - מהלך שממחיש כי המשקיעים אינם מתכוונים להעניק לנשיא תקופת חסד, ומצפים ממנו להפגין משמעת פיסקלית מחמירה.

נפילות אלו מבטאות אכזבה עמוקה בשווקים לאחר שבועות של אופטימיות זהירה. בעקבות הובלתו המפתיעה של בולסונארו בסיבוב הראשון לפני שלושה שבועות, זינק מדד המניות המרכזי בכמעט 7% והריאל התחזק בכ־5% מול הדולר, מתוך ציפייה של המשקיעים לכינונה של ממשלה ימנית בעלת מדיניות תקציבית מרוסנת שתאפשר להפחית ריבית ולהוזיל עלויות מימון במשק. כעת, ניצחונו של לולה טרף מחדש את הקלפים: השוק נדרש להתאים את עצמו להמשך שלטון השמאל, והחשש מהיעדר ריסון תקציבי מתורגם ללחץ מתמשך על המטבע, לירידות שערים בבורסה ולעלייה חדה בתנודתיות בשוק האג"ח הממשלתיות.

בשורה שלילית לישראל

העימות סביב התוצאות הוא המשך ישיר למאבק הפוליטי שמטלטל את ברזיל כבר יותר מעשור. פלאביו בולסונארו, סנאטור בן 44, התמודד לנשיאות במקום אביו, הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו, שהורשע בניסיון הפיכה בעקבות הפסדו ללולה בבחירות 2022 ונידון ל־27 שנות מאסר. פלאביו הציג את עצמו כממשיך דרכו של אביו, אך ניסה במקביל לפנות גם לבוחרים שחיפשו שינוי כלכלי ושיפור בביטחון האישי. לולה, מנגד, העמיד במרכז הקמפיין הבטחות בתחום הרווחה והמאבק ביוקר המחיה.

בישראל עקבו אחר הבחירות בעניין מיוחד, לא רק בשל גודלה של ברזיל והשפעתה באמריקה הלטינית, אלא גם משום ששני המועמדים הציגו גישות מנוגדות לחלוטין כלפי ירושלים. עבור ישראל, ניצחון של בולסונארו היה עשוי לסיים כמה שנים של יחסים מתוחים, בעוד שניצחונו של לולה משאיר את היחסים במסלול התנגשות.

המתיחות הגיעה לשיא בפברואר 2024, כשלולה השווה בין פעולות ישראל ברצועת עזה להשמדת היהודים בידי הנאצים. הדברים עוררו זעם בישראל. ראש הממשלה נתניהו האשים את לולה בזילות השואה ובחציית קו אדום, ושר החוץ דאז ישראל כ"ץ הכריז על הנשיא הברזילאי כאישיות בלתי רצויה בישראל עד שיתנצל.

מכה לטראמפ

לבחירות בברזיל הייתה משמעות רבה גם עבור הבית הלבן. במהלך השנה וחצי האחרונות ניצחו מועמדי ימין בשורה של מערכות בחירות באמריקה הלטינית - בהן בקולומביה, צ'ילה, הונדורס, בוליביה, פרו, אקוודור וקוסטה ריקה. טראמפ ראה בחלק מהמנהיגים הללו שותפים למאבק בפשיעה המאורגנת, בסחר בסמים ובהתרחבות ההשפעה הסינית באזור. ניצחון של בולסונארו היה מצרף לרשימה הזו גם את ברזיל, המדינה הגדולה והמאוכלסת ביבשת, והיה מהדק את הציר בין וושינגטון, ברזיליה ובואנוס איירס של חאבייר מיליי.

לולה, לעומתו, התעמת לא פעם עם טראמפ סביב סוגיות של ריבונות, מכסים וסנקציות, והציג את הלחצים האמריקאיים כהתערבות בענייניה הפנימיים של ארצו. ניצחונו של לולה קטע את רצף ההצלחות של הימין באזור.

לולה של אחרי הבחירות ניצב בפני מדינה שסועה: קרוב למחצית מהבוחרים הצביעו נגדו, ובקונגרס השמרני ממתינה לו אופוזיציה לוחמנית שתקשה עליו לקדם את רפורמות הרווחה, להילחם ביוקר המחיה ולהניע את הכלכלה המקומית.