אינטל פתחה את התיאבון: ישראל משיקה תוכנית לאומית חדשה בתחום הקוונטום

לאחר רכישת הענק של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק על ידי אינטל, ברשות החדשנות מאיצים את התוכנית הממשלתית הלאומית בתחום בהיקף של 1.5 מיליארד שקל • המהלך כולל השקעות ענק דרך מטה ה־AI הלאומי והכרזה קרובה על מכרז המחשוב הקוונטי

ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה. מייסדי חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג
ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה. מייסדי חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

אינטל הודיעה על רכישת חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק (Classiq) תמורת 2.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה להניב מאות מיליוני דולרים למשקיעים המרכזיים בחברה - אנטרי קפיטל, Team8 והפניקס, שהובילו בה השקעה של 200 מיליון דולר - וכן לשלושת המייסדים, ובהם אב ובנו.

מעבר לכך, היא צפויה להעניק לקלאסיק מעמד אסטרטגי בתוך ענקית השבבים: היא תהיה אחראית על פיתוח המוצרים והאסטרטגיה של כל תחום המחשוב הקוונטי באינטל. מדובר ברכישה הראשונה אי־פעם של חברת קוונטום בידי חברת ביג-טק - דבר ששם את ישראל על מפת הקוונטום העולמית באופן בולט.

● למה משקיעי הקוונטום לא התרשמו? 4 הערות על עסקת הענק של אינטל
● אנבידיה תשקיע 3 מיליארד דולר במטא. מה מתכננות שתי הענקיות?

לגלובס נודע כי התוכנית הלאומית הקוונטית של ישראל הגיעה לכדי סיום וכי הממשלה, באמצעות רשות החדשנות, מפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) ו־ות"ת (הוועדה לתקצוב ולתכנון), השקיעו עד כה 1.25 מיליארד שקל במהלך חמש השנים האחרונות. עוד נודע כי רשות החדשנות, המרכזת את התוכנית הלאומית למחשוב קוונטי במסגרת פורום התשתיות הלאומיות (תל"ם), גיבשה המלצה להתנעת תוכנית קוונטים ממשלתית חדשה בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.

מה כוללת התוכנית

התוכנית תעמוד לרשותה של ממשלה חדשה שתצטרך לדון בה ולאשר אותה מול אגף תקציבים בהיקף הנדרש. בימים האחרונים פרסמה רשות החדשנות מחקר ובו הציגה סך השקעות של 500 מיליון שקל מתקציב הרשות עצמה בחברות פרטיות, במעבדות אקדמיות ומאגדים - אשכולות מחקר ופיתוח המחולקים לנושאים שונים ומופעלים על ידי שילוב בין אוניברסיטאות וחברות פרטיות. לפי המחקר, התעשייה כבר מעסיקה מעל לאלף עובדים בישראל ומעל למיליארד דולר הושקעו סך הכול במימון פרטי בחברות קוונטום, בהן, מלבד קלאסיק, גם בקוונטום ארט, קוונטום סורס, קוונטום משינס וקדמה.

במהלך חמש השנים הראשונות התמקדה התוכנית של רשות החדשנות בתקציבים למעבדות אקדמיות בתחום פיתוח הקיוביטים בטכנולוגיות שונות (כמו אטומים קרים, יונים כלואים או פוטונים). כעת מעוניינים ברשות לשים דגש על תחום התוכנה, שבו פעילה קלאסיק, ובין השאר גם על תוכנות לתיקון שגיאות קוונטיות. מדובר באחת התעשיות החמות בתחום, שעשויה לשפר את יעילות המחשבים הקוונטיים ולהפכם ליעילים יותר ממחשוב הסיליקון הסטנדרטי בשנים הקרובות.

בתוכנית מתכוונים להכריז בקרוב על הזוכים במכרז המחשוב הקוונטי הלאומי בהשקעה ממשלתית של 100 מיליון שקל, לצד 100 מיליון שקל מצד היזמים, שצפויים להיות מוסד אקדמי וחברת קוונטום ישראלית. גורמים המעורבים בתוכנית מתכוונים להעביר יותר ויותר תקציבי קוונטום דרך מטה ה-AI הלאומי במשרד ראש הממשלה - כמיליארד שקל עד 2030 לרכישת מחשבים קוונטיים תעשייתיים.

ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי קלאסיק, גילה כי החברה שקלה לצאת להנפקה בניו יורק - או לכל הפחות לעשות מיזוג ספאק - עד שהחלו הדיונים עם אינטל, שהסתיימו בעסקת רכישה בהיקף של 2.2 מיליארד דולר שנחתמה אתמול (שני). "בחנו כמה חלופות, כולל את השוק הציבורי - ולמען האמת המסלול של הנפקה או מיזוג ספאק הוא מסלול שהיינו קרובים ללכת לכיוונו, אבל היו גם הצעות אסטרטגיות נוספות, ובסופו של דבר אני שמח שזו אינטל שהלכה על המהלך".

עם זאת, מודה מינרבי, המהלך המיידי יותר היה "ככל הנראה גיוס לפני הנפקה, כך שהנפקה כשלעצמה הייתה נדחית במעט". על השוק הציבורי בתחום מניות הקוונטום אומר המנכ"ל: "יש כאן אנומליה מעניינת, היא מזכירה את תחום הפארמה בכך שגלומה בה הבטחה ענקית שמאפשרת הכנסות מהכיס הציבורי, אבל רמת התנודתיות שלה היא לא לבעלי לב חלש".

"נוביל את התחום"

בקלאסיק מודים כי נעזרו בין השאר גם בתקציבי ממשלה כדי לגדול. "קיבלנו סכום כסף על עבודה מהממשלה - הוא היה קטן אבל מאוד אסטרטגי עבורנו", אומר מינרבי. "על כל שקל שהמדינה משקיעה בקוונטום, היא גייסה עוד 100-200 שקל מהשוק הפרטי".

מינרבי גם הרחיב על תפקידה של קלאסיק באינטל העולמית: "אנחנו נוביל טכנולוגית, אסטרטגית ועסקית את תחום המחשוב הקוונטי באינטל - על היבטי התוכנה והחומרה שלה - ונעשה זאת מישראל. החברה תמשיך לעבוד כחטיבה עסקית וכלל העובדים (140 איש, א"ג) בחברה יעברו לאינטל, שכבר מעסיקה 70 עובדים בתחום.

קלאסיק תדווח לסמנכ"ל הטכנולוגיות של אינטל, פושקאר רנדה, כאשר ההנהלה הדגישה בפנינו מספר פעמים כמה חשוב להם שהפעילות האורגנית שלנו כחברה בישראל תישאר כמות שהיא. לשמוע כמה ההנהלה גאה בישראל ובפעילות בישראל - זה מדהים ומחמם את הלב. מה שנוצר בישראל בתחום הקוונטי הוא מדהים, והרכישה הזו יכולה לשמש כמנוף לתחום בארץ".

לשאלת גלובס באשר לסיכוי שהרכישה תצליח - לאחר שכל כך הרבה רכישות אחרות של אינטל בישראל נכשלו (בהן הבאנה לאבס, גרנולייט ומובילאיי) - ענה מינרבי: "אני פחות מכיר את ההיסטוריה ויותר את הנפשות הפועלות בחברה היום - כמו המנכ"ל ליפ-בו טאן ופושקאר רנדה - הם וכלל המערכת הדגישו בפנינו שקלאסיק תמשיך לפעול כסטארט-אפ בתוך החברה בקצבים מהירים, יש לנו עצמאות מסוימת ואחריות על תחום הקוונטום בחברה".

תחילת הדרך

ניר מינרבי (35) הקים את החברה יחד עם חברו לתוכנית תלפיות, אמיר נווה (35), ואביו יהודה, שעבד במעבדות הקוונטום של IBM קודם לכן. "אני ואמיר חברים כבר עשרים שנה, שנינו בוגרי תלפיות וידענו שאנחנו רוצים להקים חברה יחד", סיפר מינרבי על ימיה הראשונים של קלאסיק. "לא ידענו מה יהיה התחום שנתקוף - אבל ידענו שזה לא יהיה סייבר. התחלנו לפלרטט עם רעיונות שונים, כשקוונטום היה אחד מהם בשל עבודתו של יהודה במעבדות הקוונטום של IBM. כשגוגל הכריזה ב־2019 על החשיבות של עליונות קוונטית, הבנו שיש לנו כאן הזדמנות גדולה, ועם הזמן ניסינו לעניין את יהודה - עד שהצלחנו".