כבר עם פרסום מדגמי הבחירות ביום שלישי בערב היה ברור שהסיפור של הבחירות הללו הוא בראש ובראשונה החברה הערבית. אבל לאופן שבו יתפתחו שיעורי ההצבעה ההיסטורים איש לא ציפה - חקירה אודות האפשרות להתערבות קטארית פסולה במימון הבחירות בישראל. ב-N12 פורסם הערב כי מדינות נוספות נבדקות.
● לא רק סמל: זאת הסיבה שבגוש איזנקוט דורשים להחליף את יו"ר הכנסת
● על רקע פניית סולברג לזיני: האם אפשר לבטל את תוצאות הבחירות?
קטאר מכחישה, הגורמים הפוליטיים מתקוטטים ובוועדת הבחירות מבהירים כי גם אם התבצעו עבירות - היקפן נקודתי. במכתב רשמי ששיגר מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה, בתגובה לפרסומים, הוא הבהיר כי "הבחירות לכנסת התנהלו כדין. טוהר הבחירות בקלפיות נשמר מכל משמר, ולמיטב ידיעתנו אין שחר לטענות בדבר פגיעה שיטתית בטוהר הבחירות". באשר לפנייתו של סולברג לראש השב"כ, הסביר ליבנה כי זו נעשתה בעקבות מידע מודיעיני רגיש ומסווג שחייב בדיקה מעמיקה של הראיות.
בתגובה רשמית של השב"כ בנושא נכתב כי "המידע המדובר מקורו באיסוף שביצע השב"כ מתוקף ייעודו בחוק, בכל הנוגע לאיתור השפעה זרה, ואינו מגיע ממפלגה או מגורם פוליטי מצד כזה או אחר במפה הפוליטית. מלבד השופט סולברג, אף גורם מחוץ לשירות לא היה חשוף למידע המדובר עד לסיום הבחירות". עוד הבהירו בשב"כ כי "חקירה מסוג זה היא ממוקדת ומתוחמת ואין בכך להטיל דופי או להאשים מגזר שלם שיצא לבחור באופן דמוקרטי וחוקי".
בינתיים, בזמן שהחקירה מתבצעת גלובס ניסה להתחקות אחר התהליכים והמספרים שעומדים ברקע. נתחיל מהמספרים: שיעור ההצבעה בחברה הערבית זינק בבחירות ב-26 נקודות אחוז, כאשר יישובים שבהם רוב בעלי זכות ההצבעה נמנעו באופן מסרותי מהקלפי, הגיעו לאחוזי הצבעה חסרי תקדים. התוצאה היא קפיצה מ־10 ל־19 במנדטים הצפויים של המפלגות הערביות, "הרשימה המשותפת" ורע"מ. בנגב התופעה הייתה מדהימה במיוחד, עם הצטרפות המונית של נשים בדואיות למעגל המצביעים.
אם ובת מצביעות בקלפי בנצרת / צילום: Reuters, Adri Salido
ההישג ההיסטורי
המספרים וסימני השאלה מאחורי 19 המנדטים
בחלק מהערים הערביות, הפער באחוז ההצבעה בין 2022 ל־2026 היה דרמטי במיוחד: באום אל־פחם, למשל, רק 38% מימשו את זכות ההצבעה שלהם בבחירות הקודמות, אך הפעם שיעור זה יותר מהכפיל את עצמו והגיע ל־80% - מעל שיעור ההצבעה הכללי, שהגיע ל־77.7%. גידול מהותי כמעט באותה מידה נרשם בנצרת (מ־48% ל־73%), וכפר קאסם (מ־67% ל־86%).
דרמה גדולה במיוחד התרחשה ביישובים הבדואיים בנגב: ברהט, היישוב הבדואי הגדול ביותר, שיעור ההצבעה זינק מ־61% ב־2022 ל־85% כעת. למעשה, רהט הגיעה כבר בשעה 16:00 לשיעור ההצבעה שלה בכל יום הבחירות ב־2022. באותה השעה נחצה גם שיעור ההצבעה הכולל בלקיה, שזינקה מ־47.5% בשנת 2022 לשיעור של 82.5%. שבטים בדואיים מסוימים הגיעו לאחוזי הצבעה אדירים, וכנראה חסרי תקדים: באבו רוקייק הצביעו 71% מבעלי זכות הבחירה (לעומת 39% בבחירות הקודמות) ובאבו רובעייה הצביעו 78% (לעומת 33% בבחירות הקודמות).
"הפעם האחרונה שראינו אחוזי הצבעה כאלה הייתה בשנות התשעים, בבחירות 1996 ו־1999, אז אחוז ההצבעה בחברה הערבית היה מאוד קרוב לשיעור הארצי", אומר ד"ר אריק רודניצקי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. וזה, להזכיר, כשהנושא של שלום מול הרשות הפלסטינית, שזה עתה הוקמה, היה הבוער ביותר בישראל.
תהליכי העומק
שינוי הגישה של המפלגות
בשעה שהנושא של השפעה קטארית אפשרית נמצא בבחינה, גורמים שאיתם שוחחנו מפנים את האצבע למספר תהליכי עומק שעברו על החברה הערבית בישראל ביחד עם התארגנות יוצאת דופן. לדבריהם, שורה של ארגונים פוליטיים נרתמו ביחד עם ראשי הרשויות ויוזמות אזרחיות וקהילתיות המנותקות מהמפלגות.
מי ששמו עצמם בפרונט הם ראשי הרשויות בחברה הערבית שיצאו במסע הסברה של ממש, ובו טענו כי קיים קשר ישיר בין הפשיעה הגוברת, התקצוב והתכנון לבין הנציגות שיש לחברה הערבית בכנסת. ראשי הרשויות נתפסים כאלו שמכירים מקרוב את הבעיות ומקובלים באופן יחסי על הציבור יותר מאשר הח"כים. לפי ההערכות, המעורבות שלהם הייתה קרדינלית להצלחה.
גורמים בחברה הערבית מצביעים על פעילות דיגיטלית ענפה, לרבות שילוב משפיענים, רדיו ופודקאסטים שלכולם היה מסר אחיד. המסר הזה כלל לא פעם את שמו של השר איתמר בן גביר, בשילוב אמירה כי הדרך לתקציבים עוברת במסדרונות השלטון והדרך למיגור הפשיעה גם כן.
בנוסף, התארגנות המוסדות הפוליטיים תרמה אף היא להמרצה. לדברי ד"ר רודניצקי, שתי הרשימות הערביות "לא היו עסוקות בהתנצחויות והתכתשויות. כל אחת ניהלה את הקמפיין שלה במקביל. המסר של רע"מ היה השתלבות בממשלת השינוי, והצבעה על ההישגים בשנה וחצי שהיו אז, כמו תוספת תקציב, הפסקת הריסות בתים בנגב ותכנית למאבק בפשיעה. זה היה מסר מאוד אפקטיבי בנגב".
הצטרפות המונית של נשים בדואיות למעגל המצביעים. רהט / צילום: Reuters, Amir Cohen
במקביל, חזרתו של "המותג" הרשימה המשותפת, שיחקה אף היא תפקיד. החיבור המחודש של שלוש סיעות (חד"ש, תע"ל ובל"ד), היה הפעם אפקטיבי במיוחד ואיפשר לכל מצביע למצוא בית שמתאים לו. הפרגמטיים יותר הלכו לרע"מ והיתר מצאו בית ברשימה המשותפת.
הדלק שאיחד את הכל לדברי גורמים עמם שוחננו הוא הפשיעה והאלימות. המפלגות הצליחו לשכנע מצביעים כי כוח פוליטי יסייע להם גם בחיים עצמם.
עבודות ההכנה
זיהוי מוקדם של חסמים
גורמים בחברה העברית יודעים לספר כאמור על מחקרי עומק שבוצעו, עבודה דיגיטלית מאסיבית ומנגנון אפקטיבי. הם גם יודעים להפנות את האצבע למימון של ארגוני חברה אזרחית שמקורם בשלב זה לא ברור. כך או כך לגלובס נודע כי אחד הדפוסים שאותרו כנקודת תורפה מרכזית הוא שיעור ההצבעה בקרב נשים.
בין החסמים שאותרו - סביבה מאיימת, מגבלות חברתיות וחוסר ייצוג והשפעה. כתוצאה מכך, התבצעה פעילות מקיפה לעידוד הצבעה בסגמנט זה. חסמים מרכזיים נוספים זוהו בקרב הבדואים בנגב ובקרב צעירים, וגם בקרב קהלים אלו בוצעו מהלכים נקודתיים שנועדו לעודד הצבעה. בשורה התחתונה, במסגרת העבודה המקדימה הנחת המוצא הייתה שהציבור הערבי רוצה שינוי ומכיר בחשיבות הבחירות להשגתו.
פרופ' אמל ג'מאל, דקאן הפקולטה למדעי החברה ומרצה וחוקר בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, מספר ש"המפלגות השקיעו הרבה כסף כדי להוציא אנשים להצביע, כולל בנגב ובכפרים בצפון. מפלגות שלחו מתנדבים לעזור לאנשים לצאת להצביע. בנגב, בכפרים הבלתי מוכרים יש בעיה להגיע לקלפי והמפלגות השקיעו המון להסיע אנשים".
גם מרוות אבו הדובה־פריח, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה, מספרת ש"הייתה עלייה משמעותית בהצבעה בכפרים הלא מוכרים. לפעמים צריך לנסוע 20 ק"מ לקלפי הקרובה. לגברים זה קל יותר, כי הם נוהגים ברכב, אבל בחברה הבדואית לא נהוג שנשים נוהגות. הפעם הגברים לקחו את כל המשפחה. גם החברה האזרחית פעלה, ועמותות סייעו בהסעות".
ההשתתפות של נשים בדואיות הייתה יוצאת דופן הפעם. בדרך כלל, יש חשש להכניס נשים למקום מעורב וצפוף כמו קלפי, מה שהביא ליוזמה חדשה: "קודם נשים ואז גברים", מספר ד"ר רודניצקי "לא היה גוף שארגן, אלא הסכמה שאנחנו רוצים שנשים יצביעו. מי שמצביע בדרך כלל זה יותר גברים, והפעם גם הנשים הצביעו. גם בתוך אילוצי השמרנות, החברה הערבית מצאה דרך להביא להשתתפות". כך התפרסמו תמונות מבוקר הבחירות של קהלים צפופים של נשים בדואיות מחכות לתורן להצביע.
בתוך כך, נרשם אירוע חריג במסגרתו עצרה המשטרה שלושה מתושבי הנגב בחשד לחלוקת מעטפות כסף בתמורה להצבעה. יודגש כי האירוע התרחש במהלך יום הבחירות וטרם פנייתו של יו"ר ועדת הבחירות לראש השב"כ בבקשה לבדוק את האירוע.
מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה, הבהיר בתגובה לפרסומים ולדרישת ח"כ ולדימיר בליאק, כי "הבחירות לכנסת התנהלו כדין. טוהר הבחירות בקלפיות נשמר מכל משמר, ולמיטב ידיעתנו אין שחר לטענות בדבר פגיעה שיטתית בטוהר הבחירות".
השאלה העיקרית
מה יקרה בבחירות חוזרות?
שתי שאלות משמעותיות מונחות כעת על הכף. האחת - האם בחירות 2026 מבשרות עליית מדרגה ברצון ההשתלבות של החברה הערבית, והשנייה - כיצד תתפתח החקירה בנושא מימון הבחירות וכיצד הסערה שנוצרה סביב שיעורי ההצבעה במגזר ישפיעו על רצון ההשתלבות.
ומה יקרה במצב של בחירות נוספות? המומחים חלוקים. ע"פ ד"ר רודניצקי, "לדעתי זה עניין נקודתי ולא יחזור בבחירות הבאות. אם יהיה עוד סבב בחירות, לא בטוח שיצליחו לשחזר אותו כי הייתה התגייסות אדירה להביא הצבעה מאסיבית ולשכנע את המחרימים. ובסוף, אם תוקם ממשלת אחדות בלי המפלגות הערביות - מה זה אומר על המשמעות של ההשתתפות?".
לעומתו, פרופ' ג'מאל אומר, כי "אם יהיו בחירות חוזרות יהיה אפשר לשחזר את זה, אבל לא בטוח שבעתיד: כרגע תחושת האיום עדיין קיימת". אך הוא מסתייג ואומר ש"שיעורי ההצבעה יהיו גבוהים יותר, אם כי לא בטוח שכמו היום. יותר לכיוון 65%. כי אנשים מרגישים שהממשלה הנוכחית חייבת ללכת הביתה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
