מי ישלם, מי ישקיע ומי יישאר בישראל? המבחן של הממשלה הבאה בהייטק

הממשלה שתקום בעקבות בחירות 2026 תירש שורה של הכרעות קריטיות לעתיד ההייטק. חלקן כבר בשלבי חקיקה, אחרות בבחינת המשרדים, ולצידן תוכניות לאומיות הממתינות לתקציב. המשותף לכולן הוא השאלה: כיצד תשמור ישראל על מעמדה כמרכז טכנולוגי מוביל מול תחרות גלובלית גוברת?

● בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל: התוכנית הלאומית לקידום המחשוב הקוונטי נחשפת
● הבכיר מאנבידיה שמסביר איך פיתוח מישראל יפתור את אתגר אבטחת ה־AI

לפי איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, הענף אחראי לכ־18% מהתוצר, לכ־58% מהיצוא ומעסיק כ־400 אלף עובדים - כך שהכרעות בנושאי מיסוי, אנרגיה ורגולציה משפיעות על המשק כולו. לקראת הקמת הממשלה, מיפה האיגוד את הנושאים הממתינים להכרעה. במקביל, על הפרק עומדות החלטות על המשך תוכנית הקוונטום, תוכנית השבבים הלאומית ותקציבי ה־AI ורשות החדשנות.

מיסוי וקיצוצים

מי ישלם על תקציב 2027?

אחת ההכרעות הראשונות של הממשלה תהיה בגיבוש תקציב 2027, שבו תידרש למצוא כ־40 מיליארד שקל באמצעות קיצוצים והעלאות מס. על הפרק עשויה לעמוד גם בחינת הטבות המס להייטק, ובכלל זה שינוי מיסוי האופציות לעובדים, כמו העלאת מס הרווח מ־25% ל־30% או הגבלת הזיכוי. עם זאת, גורמים מדגישים כי מדובר ברעיונות ראשוניים בלבד.

במקביל, נבחנת אפשרות להעניק ליזמים ולמשקיעים פטור ממס רווחי הון עד כ-45 מיליון שקל ממכירת מניות. מטרת המהלך היא לתמרץ יזמים להקים חברות בישראל ולהותיר בה את הקניין הרוחני.

באיגוד ההייטק תומכים בהטבה ליזמים, אך מתנגדים למימונה באמצעות העלאת המס על אופציות לעובדים. מבחינתם, האתגר הוא לתמרץ הקמת חברות חדשות מבלי לפגוע בשימור ההון האנושי המקומי. יש לציין כי הסוגיה קריטית משום שאופציות הן מכשיר תגמול מרכזי, בייחוד בסטארט־אפים שאינם יכולים להתחרות בשכרי ענק.

במקביל, ממתינות להכרעה סוגיות מיסוי נוספות: הסדרת מיסוי קרנות הון סיכון, הארכת הטבות המס להשקעות בהייטק (שתוקפן פג ב־2027), הסדרת תושבות המס לתושבים חוזרים, מתן אפשרות לחברות בינלאומיות לשלם מס בדולרים, והשלמת ההסדרים לחברות רב־לאומיות.

חוות שרתים

מי יספק את החשמל למרוץ ה־AI?

אחת ההחלטות התשתיתיות הקריטיות לממשלה החדשה היא הקמת חוות שרתים ענקיות ל־AI, הדורשות שטחי ענק, הספקי חשמל גבוהים ותשתיות קירור מתקדמות.

כדי לקצר הליכים, מגבש משרד ראש הממשלה תזכיר חוק (על בסיס החלטת ממשלה 3907 מ־2026) שיגדיר חוות אלו כ"תשתית לאומית". מהלך זה יאפשר לקדם את תכנונן במסלול מואץ בוועדה לתשתיות לאומיות. ההצעה קובעת כי חווה בעלת צריכה של 50 מגה־ואט ומעלה תוכל להיכלל במסלול, אך מגבילה את האישורים לעשר תוכניות בשנה. בנוסף, חווה מעל 200 מגה־ואט באזורי הביקוש תחויב לייצר בעצמה את מלוא החשמל. באיגוד ההייטק טוענים כי המכסה שרירותית, וכי עדיף להתנות את האישורים בזמינות רשת החשמל.

הממשלה הנכנסת תידרש להכריע האם להשלים את החקיקה, כיצד לתעדף חוות מחוץ לאזורי הביקוש, ומי יממן את הרחבת תשתיות האנרגיה.

לצד זאת, עומדת שאלת תשתיות המחשוב הלאומיות: האם המדינה תשקיע ביכולת מחשוב ייעודית לאקדמיה ולסטארט־אפים, או תתבסס על ענקיות הענן הבינלאומיות. במקביל, תידרש הכרעה תקציבית בתוכנית ה־AI הלאומית. לפי גורמים, הממשלה תידרש להחליט כמה כסף להפנות להקמת תשתיות מחשוב, וכמה להשקיע בהטמעת AI בממשלה, בתעשייה ובשירותים הציבוריים.

שבבים וקוונטום

כיצד תטפח הממשלה את טכנולוגיית המחר?

לפי גורמים, הממשלה הנכנסת תידרש להכריע לגבי שתי תוכניות ארוכות טווח: יציאה לדרך עם תוכנית שבבים ישראלית והמשך תוכנית הקוונטום הלאומית.

שבבים ומעבדים מתקדמים הפכו למוקד תחרות גלובלי, שכן הם הלב של מערכות ה־AI. בעוד מדינות בעולם משקיעות מיליארדים בצמצום התלות בשרשראות אספקה זרות, לישראל יש יתרון בולט בתכנון שבבים ובמחקר. האתגר של הממשלה יהיה לתרגם יתרון זה למדיניות לאומית: קביעת התמיכה הממשלתית, עידוד חברות להרחיב את פעילותן בארץ וחיבור האקדמיה לתעשייה.

במקביל, ממתינה להכרעה תוכנית הקוונטום הלאומית. כפי שנחשף בגלובס, התוכנית החמש־שנתית הראשונה מסתיימת, וכעת מונחת להכרעה ולסיכום תקציבי תוכנית המשך בהיקף של 1.5 מיליארד שקל. בשונה מהשלב הראשון שהתמקד בחומרה ובמעבדות מחקר, התוכנית החדשה תשים דגש על תוכנה קוונטית שטכנולוגיות לתיקון שגיאות במרכזה, לצד השקעה של כ־200 מיליון שקל במכרז המחשוב הקוונטי. בנוסף, מבוקש להפנות כמיליארד שקל עד 2030 לרכישת מחשבים קוונטיים תעשייתיים. ההכרעה מגיעה על רקע אקזיט הענק של קלאסיק הישראלית שנרכשה בידי אינטל ב־2.2 מיליארד דולר.

לכל אלה מצטרפת שאלת תקציבה של רשות החדשנות והיקף תמיכתה בטכנולוגיות עמוקות ובסטארט־אפים צעירים, לצד הכרעה על זהות המנכ"ל הבא של הרשות לאחר סגירת המועמדויות באוקטובר.

חרמות וסנקציות

כיצד מגינים על היצוא?

אתגר נוסף הוא התמודדות עם חרמות ומגבלות סחר בינלאומיות - סיכון לתעשייה המבוססת על יצוא. לפי מסמך איגוד ההייטק, האיחוד האירופי אמנם לא השעה את הסכם האסוציאציה או את ההשתתפות בתוכנית המחקר "הורייזן", אך האיום נותר על הפרק, לצד מגבלות מדינתיות באירופה על סחר מול התנחלויות. לפיכך, באיגוד קוראים לממשלה להפעיל דיפלומטיה כלכלית להגנה על היצואנים, לצד הקמת גוף ממשלתי ייעודי שילווה חברות מול מגבלות אלו.

פיקוח על השקעות זרות

כיצד ישמרו היחסים מול וושינגטון?

סוגיה נוספת היא היחסים הטכנולוגיים עם ארה"ב והפיקוח על השקעות זרות. במטרה למנוע זליגת טכנולוגיות רגישות למדינות יריבות, באיגוד ההייטק מזהירים כי היעדר מנגנון פיקוח ישראלי עלול לפגוע בגישה לטכנולוגיות אמריקאיות.

כיום, המנגנון המייעץ בישראל אינו חל על הייטק. באיגוד מציעים להקים מנגנון ממוקד המתואם עם ארה"ב, שיפקח אך ורק על רשימת טכנולוגיות רגישות ומשקיעים ממדינות יריבות. הממשלה תידרש להכריע כיצד להרחיב את הפיקוח מבלי לסרבל את הליכי האישור ולהרחיק הון בינלאומי.

בריחת החברות

כיצד משאירים את הפעילות בישראל?

מעבר לתקציבים, הממשלה הנכנסת תידרש להילחם על מקום הקמתן של חברות חדשות והעסקת עובדיהן. לפי איגוד ההייטק, נתח העובדים בישראל מתוך כלל עובדי החברות הפרטיות הישראליות ירד מ־69% ב־2019 ל־62% במרץ 2026.

כדי להתמודד עם המגמה, מציעים באיגוד ליצור מסלול דיגיטלי מהיר להקמת חברות תוך 24 שעות, להבטיח יציבות במס לעשור, ולהקים מנגנון להחזרת מומחים מחו"ל לצד שילוב אוכלוסיות בתת־ייצוג.

בסופו של דבר, הממשלה הבאה תצטרך להכריע לא רק כמה כסף להשקיע בתעשיית ההייטק, אלא גם כיצד לחלק את האחריות בין משרדי הממשלה. כיום סוגיות של מיסוי, תשתיות מחשוב, אנרגיה, השקעות זרות ומחקר ופיתוח מפוזרות בין גופים שונים. באיגוד קוראים למנות שר אחד שירכז את המדיניות הטכנולוגית.

אבי טראוב, מנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, הגיב: "היתרונות שהפכו את ישראל למעצמת הייטק אינם יכולים לעמוד לבדם. בעולם שבו התחרות הולכת וגוברת, נדרשת מדיניות לאומית ארוכת טווח. הממשלה הבאה נדרשת להציב את ההייטק בלב סדר העדיפויות הלאומי, לא רק מתוך הכרה בתרומתו האדירה, אלא מתוך אחריות לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל".