לא צריך לרחם על הפוליטיקאים שמצאו את עצמם מחוץ לכנסת

הכוונה היא כמובן ל-40% מחברי הכנסת, שאחרי 4 שנים שבהן עסקו בעיקר בלצעוק אחד על השני מי גרוע יותר, לאכול במזנוני הכנסת ולנסוע בחינם ברחבי ישראל במכונית עם דלקן מהמדינה, מצאו את עצמם לפתע בלי סידור עבודה ועם עוד חשבונות לשלם.

אז עליות המחירים בישראל מגיעות לאותם חברי כנסת, שלא היו עסוקים בלטפל ביוקר המחיה או אפילו תרמו להמשך הנצחת קרטלים, כמו בתחומי החקלאות והביצים. אך לא באמת צריך לרחם על הפוליטיקאים שמצאו את עצמם מחוץ למשכן. ל-47 המובטלים החדשים יש יתרון גדול על רוב האזרחים. עשרות חברות ממשלתיות או חצי ממשלתיות עם שלל ג'ובים ציבוריים ממתינות לכל אלה שלא הצליחו להיבחר מחדש.

סידור עבודה נוח כזה אפשר למצוא בגופים עם מיליארדי שקלים של כספי ציבור, שאין להם שום הצדקה. אם זה קק"ל, שם למשל כיהן דני עטר כיו"ר; הסוכנות היהודית שבה עברו יו"רים כמו יצחק הרצוג, נתן שרנסקי ואברהם בורג; גופים כמו בית חולים הדסה, שממש השבוע דליה איציק עזבה את תפקיד היו"ר; או רפאל הביטחונית, שיובל שטייניץ מוביל. וזה רק מדגם קטן.

אלה שלא מצליחים להתקבל יכולים להגיע לשלל חברות ציבוריות שישמחו להתהדר בשם מוכר. כך יפעת שאשא-ביטון, יו"ר המשביר ודירקטורית בחברות הנדל"ן מצלאווי ואלרוב, או הרב יצחק לוי שמכהן כדירקטור באל על. מגוון חברות איזוטריות למדי חיפשו ומצאו גנרלים, כמו אינטרקיור עם אהוד ברק, ואפילו נשיא היה לנו: אלקטריאון שגייסה את רובי רבלין אחרי שהיה נשיא המדינה. כך שלא צריך לרחם על פליטי הכנסת.

נתנאל אריאל

מצד שני, בסקר שביעות הרצון שערך משרד התחבורה קיבלה דן ציון 3.65 מתוך 5, שמציב אותה רביעית מבין מפעילות התחב"צ.

מהפער ניתן ללמוד על מדידת התחבורה הציבורית. בעוד שסקר שביעות הרצון מבקש לבחון את חוויית הנסיעה כפי שהנוסעים תופסים אותה, מדד הבקרה בוחן שורת פרמטרים תפעוליים שהנוסע הממוצע לא בהכרח מרגיש. אלה כוללות, בין היתר, עצירה בתחנות, התנהגות הנהג, נגישות, ניקיון ותחזוקת האוטובוס. במחצית הראשונה של 2026 היו לדן 2,030 ממצאים לא תקינים בבקרות אלה. וכאן נכנס לתמונה אזור הפעילות. דן מתמודדת מדי יום עם המציאות של ת"א וגוש דן: עומסי תנועה כבדים, עבודות תשתית, שינויים בהסדרי התנועה, עומס בנתיבי תחב"צ ותחנות מרובות קווים.

הפער בין ציוני הבקרה לשביעות הרצון מעלה שאלה רחבה בנוגע לשיטת הדירוג של משרד התחבורה. הציון המשוקלל אינו מעניק ניקוד בהתאם למורכבות של אשכול הפעילות. כך, מפעילה שמתקשה לעמוד בזמנים בגלל תנאי הדרך נמדדת באותו אופן כמו מקבילתה שפועלת באזור שבו התנועה חלקה. בדוחות הבאים הרשות מתכוונת להכניס פקטור שיתחשב במאפיינים הללו. ועד אז, כמו בכל שימוש במספרים וסטטיסטיקה, יש לקחת בערבון מוגבל.

אלון פרל

במשך שנים מתקיים קשר עקבי בין שוק המניות האמריקאי לשקל: כשוול סטריט עולה, השקל נוטה להתחזק מול הדולר, וכשהמניות יורדות, הוא נוטה להיחלש. הסיבה אינה נעוצה בחברות הטכנולוגיה עצמן, אלא בעיקר בגופים המוסדיים בישראל - קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח. המוסדיים משקיעים סכומי עתק במניות בחו"ל, אך מגדרים חלק מהחשיפה שלהם לתנודות בשער הדולר. כשהמניות האמריקאיות עולות, שווי ההשקעות גדל, וכדי לשמור על שיעור הגידור הרצוי עשויים המוסדיים למכור דולרים בעסקאות פיננסיות.

נניח שקרן פנסיה מחזיקה תיק מניות אמריקאיות בשווי 100 מיליון דולר, ומגדרת מחצית ממנו. אם המניות עולות ב־10%, שווי התיק מגיע ל־110 מיליון דולר. כדי לשמור על שיעור הגידור, הקרן תגדיל את עסקאות מכירת הדולרים שלה בכ־5 מיליון דולר. היא לא חייבת למכור מניה אחת בשביל זה: את ההתאמה אפשר לבצע באמצעות חוזים למכירת דולרים במועד עתידי.

תומר פדובה