למרות הירידות במניות השבבים, בכיר באפלייד מטריאלס: "אנחנו מגדילים היקפי ייצור"

בפאנל במסגרת כנס "לראות מעבר לטרנד" של גלובס בשיתוף אלטשולר פיננסים, ציינו בכירי תעשיית הציוד לייצור שבבים בישראל שהם לא רואים סימן להאטה בהזמנות, אף שמניות השבבים צנחו בשבועות האחרונים.

● יאיר לוינשטיין ואסף בנאי בשיחה נדירה על שני המהלכים הפיננסיים שעומדים לטלטל את השוק
● המשנה לנגיד לשעבר: "לעקוף סנקציות עם קריפטו? שם נמצאים סוחרי הסמים וסוחרי האיברים"

כזכור, מדד סוקס שבו נכללות ענקיות השבבים האמריקניות ירד בשבוע האחרון ב-12% והשלים ירידה של כמעט 30% בחצי השנה האחרונה ועדיין עלה ב-30% בשנה החולפת. "אנחנו לא רואים שינוי. אנחנו בקשר עם יצרנים בכל העולם", אמר עופר גרינברגר, נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, בפאנל שנערך בכנס. "יש פה כנראה פער בין שוק פיננסי שמחפש החזרים קצרי טווח, לבין חברות שמשקיעות בתשתיות לאופק של שנים. ראינו את זה גם בסייקלים קודמים".

 עופר גרינברגר, נשיא ומנכ''ל אפלייד מטיריאלס ישראל / צילום: כדיה לוי

עו"ד ליאור אבירם, יו"ר קמטק , הסכים איתו. "אנחנו לא רואים, וגם מסוכן להסתכל על רגעים נקודתיים ולהסיק מהם מסקנות גדולות", אמר. "עברנו מזמן את נקודת האל-חזור באימוץ AI בעולם. אני לא רואה איך ארה"ב מחליטה לעצור לשנה כדי לבדוק רגולציה, ובינתיים סין ממשיכה להתקדם".

 עו''ד ליאור אבירם, יו''ר קמטק / צילום: כדיה לוי

מנחה הפאנל, שחר כהן, מנכ"ל ומייסד לוסיד קפיטל, הציג את הירידות במדד סוקס וציין כי מכפיל הרווחים לפיו הוא נסחר הגיע לשפל היסטורי. לדבריו, פירוש הדבר שהמשקיעים לא מאמינים לתחזיות הרווח. בה בעת, לפי נתוני מורגן סטנלי, שוק ציוד הייצור לתעשיית השבבים (WFE), שבו פועלות קמטק, אפלייד ונובה , מוערך בכ-100 מיליארד דולר בשנה וצפוי כמעט להכפיל את עצמו עד 2028.

"המסך נותן כל יום את עלות המימון"

יותם עירוני, מנהל מערך מניות חו"ל באלטשולר שחם גמל ופנסיה, הציג עמדה זהירה יותר. "חווינו תיקון חד מאוד, שמשפיע על כל תיקי ההשקעות ותוכניות החיסכון בעולם, כי סקטור הטכנולוגיה, והשבבים בפרט, נעשה ענקי במדדים", אמר. "אם לשים את זה בשורה אחת, זו התעוררות מחלום, התפכחות. ה-AI הגיע לעולם שלנו, והפוטנציאל של קצבי הצמיחה שלו סחרר את המשקיעים. כל עוד הדברים לא נפרטו לפרוטות, לחלומות קל להתפתח ולמחירים להתנפח. עכשיו התעשייה בוגרת יותר. יודעים כמה עולה להקים חוות שרתים וכמה עולה לקנות שבבים, והמסך נותן לנו כל יום את עלות המימון בדמות תשואות האג"ח". לדבריו, לחישוב מועד ההחזר על ההשקעה נוסף עכשיו סיכון חדש - תוצאות הבחירות בארה"ב מאותתות שחלק מפרויקטי חוות השרתים עלולים להידחות, וייקח יותר זמן עד שיניבו תזרים מזומנים.

 יותם עירוני, מנהל מערך מניות חו״ל, אלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: כדיה לוי

בנוסף, נשאל עירוני היכן הוא ממקם את עצמו בין ההערכה שלאף מושל אין תמריץ לאשר חוות שרתים, לבין הטיעון שהן מוסיפות מקומות עבודה ואמר שהוא קרוב לצד השני. "המדינות האלה עמוסות בחוב וצריכות את המסים ואת הפיתוח הכלכלי, אז זה יגיע", אמר ואף ציין כי, "הפרויקטים ממומנים ממקורות חיצוניים, מניות, השקעות פרטיות ואג"ח, וככל שהם נדחים זה מכביד מאוד על תמחור המניות".

כהן ציין שהוא עוקב, באמצעות חברה חיצונית, אחר היתרי פליטות אוויר שנדרשים להקמת חוות שרתים. לדבריו, בטקסס היו אלה בדרך כלל השלב האחרון בתהליך, ובידי המושלת הנבחרת יש אפשרות לעצור את ההקמה באמצעות סירוב להיתרים, "אחרת יהיו דאטה סנטרים שנבנו ויעמדו ריקים".

תחום האריזה שנחשב לכנרית במכרה הפחם

המשתתפים נשאלו באילו מדדים הם משתמשים כדי לקבוע באיזה שלב של המחזור נמצא השוק. אבירם אמר שקמטק בוחנת בעיקר את צבר ההזמנות, את צנרת העסקאות (Pipeline) ואת מפות הדרכים של הלקוחות, "וגם את מפות הדרכים של הלקוחות של הלקוחות". הוא הוסיף שהחברה "בסייקל לאחור, לטוב ולרע: את העליות אנחנו רואים אחרי שראו אותן במקומות אחרים, ואת הירידות אנחנו חווים באיחור. אז יהיה לי זמן לראות את זה".

גרינברגר הוסיף שבטווח הארוך הדברים נראים יציבים ובטווח הקצר הסנטימנט משפיע. הוא עוקב אחר תקציבי ההשקעות ההוניות (Capex) של ענקיות הענן, ואחר שיעורי הניצולת של מפעלי האריזה (OSAT), שאורזים את פרוסות הסיליקון שמייצרת TSMC לשבבים. "תחום האריזה נחשב לכנרית במכרה הפחם. המפעלים האלה מקבלים עבודות ראשונים, וגם מפסידים אותן ראשונים", הסביר. "כרגע הדברים נראים סולידיים. בטווח המיידי אני מסתכל על חברות כמו אנתרופיק, שאמורה לצאת לרוד-שואו בשבועות הקרובים. זה יהיה סוג של נייר לקמוס לתעשייה".

לדברי גרינברגר, אפלייד לא רואה כרגע האטה בצמיחה. "יש את השאלה מי מממן את כל הסייקל הזה, אבל בין מי שמזמין לבין מי שמספק רואים רציפות בביקושים", אמר. "אנחנו משקיעים הרבה בהרחבת כושר הייצור, כי אנחנו רואים את הביקושים ונערכים להם".

עירוני מצדו אמר שהמדד התמחורי כבר מאותת על עצירה: "חברות מפרסמות דוחות עם צמיחה יפה בהכנסות וברווחים, אבל המניה הולכת הצידה. קחו את אנבידיה: התמחור היחסי יורד רבעון אחרי רבעון בזמן שהרווחיות עולה. אנחנו לפחות עם רגל אחת בתוך עצירה בסייקל". לדבריו, משקיעים בוחנים גם את "הנגזרת השנייה", כלומר את התמתנות קצב הצמיחה, ואת העלייה במלאים בדוחות של מפיצים.

עירוני הוסיף שהוא מקווה שהתיקון בשוק יתברר כבריא. "הוא מחזיר את הדברים לקרקע ונותן לכולם זמן להיערך כלכלית", אמר. "אחד הדברים שהכי מקשים על כולם הוא קצב השינוי. מה שנראה לפני שנה כמו המודלים הכי מבטיחים נראה היום לא רלוונטי. אולי קצת האטה תעשה טוב לכל הסיפור".

ישראל הפכה למעצמת בקרת התהליך

הפאנל עסק גם בתחום בקרת התהליך - מכונות שבודקות ומודדות את השבבים במהלך הייצור. לדברי כהן, ישראל הפכה בתחום הזה למעצמה, עם נובה, קמטק וקולטאו לצד מרכזי הפיתוח של אפלייד מטיריאלס ו-KLA . גרינברגר אמר שאפלייד ישראל מובילה את השוק העולמי במיקרוסקופיה אלקטרונית, וש"אין כמעט שבב בעולם שלא עובר תחת מכונה של אפלייד ישראל".

אבירם דחה את ההנחה שהתעשייה צמחה בלי זיקה לצבא. "חלק גדול מהטכנולוגיות הצבאיות רלוונטי. ניתוח תמונה רלוונטי בצבא ורלוונטי מאוד בתעשיות שלנו", אמר, והוסיף שכוח האדם עובר כל הזמן בין התעשיות הביטחוניות, כמו רפאל, לבין קמטק. "קשה מאוד למקומות גיאוגרפיים קטנים כמו ישראל להיות טובים בהכל. ישראל יכולה להיות טובה מאוד בכמה דברים, וזה קורה כשיש אקו-סיסטם".

גרינברגר הסכים ואמר שניתוח תצלומי אוויר דומה מאוד לראייה הממוחשבת שבה עוסקת החברה. לדבריו, האקו-סיסטם נבנה על השקעות חיצוניות, תחילה של אינטל ואחרות ואחר כך של אפלייד, שהקימה את פעילותה בישראל ב-1997 ברכישת שתי חברות ישראליות, אופאל ואורבוט.

גילוי מלא: הכנס בשיתוף אלטשולר שחם פיננסים ובחסות בנק מזרחי טפחות, בזק וקבוצת הפיננסים פרופיט.