מתי נהוג לבחור את יו"ר הכנסת?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: אמיר אוחנה
מפלגה: הליכוד
פרסום: רשת X
ציטוט: "המועד המקובל לבחירת יו"ר הכנסת הוא מועד הרכבת הממשלה"
תאריך: 05/11/261

הקרב על תפקיד יו"ר הכנסת מתחמם, והמחנות הפוליטיים נאבקים על מינוי התפקיד שיאפשר שליטה על סדר היום ועל קידום יוזמות חקיקה. לפי הדיווחים, בגוש שמובל ע"י יו"ר ישר גדי אינזקוט מתכננים להזדרז עם הליך בחירת יו"ר הכנסת.

אלא שיש מי שטוענים שמדובר במעין שבירה של כללי המשחק. יו"ר הכנסת הנוכחי, אמיר אוחנה, כתב בעמוד הX שלו בשבוע שעבר, כי "המועד המקובל לבחירת יו"ר הכנסת הוא מועד הרכבת הממשלה", כל עוד לא מבקשים רוב של חברי כנסת לבחור יו"ר במועד מוקדם יותר. אבל האם זהו הנוהג המקובל?

נתחיל מהבחינה המשפטית. לפי סעיף 2 (ב) לתקנון הכנסת, על הכנסת לבחור את יושב הראש שלה "לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה". כלומר, מועד השבעת הממשלה הוא המועד האפשרי האחרון לבחירת יושב ראש, אבל זה רק הדד-ליין, וניתן לעשות זאת לפני כן.

ומה מקובל לעשות בפועל? בכנסות ה-1 עד ה-10, ה-12, 13, 20, ו-21, נבחר היו"ר כבר בישיבת הפתיחה של הכנסת. בכנסות ה-15, 17, 19, ו-24 אכן נבחר יושב הראש במועד כינון הממשלה, בכנסת ה-14 נבחר שבוע לאחר השבעת הממשלה, וביתר הכנסות נבחר בחלון הזמן שבין השבעת הכנסת לכינון הממשלה (בכנסת ה-11 ובכנסת ה-18 מונו יושבי הראש יום לפני השבעת הממשלה).

במילים אחרות, ה"נוהג" המקובל עליו מצביע אוחנה אירע ב-4 כנסות מתוך 25 (16%), כשאליהן אפשר לצרף גם שתי כנסות (8%) בהן הבחירה הייתה יום לפני השבעת הממשלה. ב-14 כנסות (56%) נבחר יושב הראש כבר במועד השבעת הכנסת, וב-4 כנסות (16%) הדבר התבצע אחרי השבעת הכנסת אך לפני השבעת הממשלה. כלומר, ב-72% מהמקרים יו"ר הכנסת נבחר לפני השבעת הממשלה.

לכן, כפי שמסביר לנו ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אין שום בסיס לטענתו של אוחנה בדבר המועד המקובל: "אין שום בסיס להגיד שזה הנוהג, זה לא נכון בצורה מובהקת. אפשר לטעון שהחוק מאפשר את זה, אבל כאן נכנסת העובדה שפסיקת בג"ץ והנחיות היועצת המשפטית לכנסת הבהירו כי ברגע ש-61 חברי כנסת חותמים על הדרישה להחליף את יו"ר הכנסת, על יושב הראש הנוכחי מוטלת החובה לכנס דיון והצבעה בנושא".

נסביר מהי פסיקת בג"צ המדוברת: לאחר הבחירות לכנסת ה-23, שהתקיימו בשנת 2020, פנו אל יו"ר הכנסת דאז - חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה להעלות על שולחן הכנסת הצעה למינוי יו"ר חדש. אדלשטיין סירב בנימוק כי "צו השעה עבור מדינת ישראל היא ממשלת אחדות רחבה" וציין כי "מהלכים פוליטיים חפוזים, כמו בחירת יו"ר כנסת קבוע והעברת חקיקה שנויה במחלוקת, מטרתם לסתום את הגולל על האפשרות לאחדות שאותה העם רוצה". גורמים רבים, ביניהם סיעות כחול לבן, העבודה-מרצ, ישראל ביתנו והתנועה לאיכות השלטון, הגישו עתירה בנושא.

בג"ץ פסק כי על אף שסעיף 2 (ב) המדובר מעניק חלון זמן לפיו המועד המאוחר ביותר הוא מועד כינון הממשלה, ועל אף שהוראה זו מותירה בידי יו"ר הכנסת בפועל שיקול דעת לקביעת המועד בתוך חלון הזמן הזה, העובדה שמדובר ביו"ר בפועל שמכהן מתוקף דין רציפות, וכן מדובר בעניין הנוגע בו ישירות, שיקול הדעת הנתון לו בהקשר הזה מוגבל ביותר. לכן, כשקיים רוב חברי כנסת המבקשים לבחור יו"ר קבוע, על יושב הראש המכהן מכוח דין הרציפות לכנס את הכנסת לטובת בחירת יו"ר קבוע בהקדם האפשרי.

בשורה התחתונה: דברי אוחנה לא נכונים. ב-72% מהכנסות הושבע יו"ר הכנסת לפני השבעת הממשלה, כשברובן זה התבצע ביום השבעת הכנסת.

מלשכתו של אמיר אוחנה נמסר: "המועד המקובל הוא אכן כפי שכתב יו"ר הכנסת. בסעיף 2(ב) לתקנון הכנסת כתוב: 'יושב-ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה, כאמור בסעיף 13 לחוק-יסוד: הממשלה; נקבעה בחירת יושב ראש הכנסת לאותו מועד שבו נקבעה ישיבה לצורך כינון הממשלה, ייבחר תחילה יושב ראש הכנסת'.

כמו כן, שכחתם לציין בשאילתה כי החוק הקיים שונה לפני כעשור, כך שיו"ר הכנסת הקודם ממשיך לעמוד בראשות הכנסת החדשה - ולכן יש לבחון את המצב ביחס למצב החוקי הקיים. על אף האמור טרם כניסתו לתוקף, בכנסות ה-11, 15, 17, 18 19 - היו"ר לא נבחר ביום כינון הכנסת אלא ביום כינון הממשלה או יום לפני. בכנסת ה-14 יו"ר הכנסת אף נבחר לאחר השבעת הממשלה.

היו"ר היחיד שנבחר מאז כניסת החוק לתוקף במועד ישיבת הפתיחה היה מקרה של יו"ר ממשיך (יולי אדלשטיין). בכנסת ה-21 וה-22 לא כוננה ממשלה.

בכנסת ה-23 נוצר התקדים המשפטי שלו יש בקשה של 61 ח"כים יש לאפשר הצבעה בטרם כינון הממשלה. בכנסת ה-24 נבחר יו"ר הכנסת במועד כינון הממשלה. זאת ועוד, בכנסת ה-25 היו"ר מיקי לוי הוחלף ארבעה שבועות אחרי כינון הכנסת החדשה.

על כן, טענתכם מוטעית ומטעה. שמחנו לתקן את המשרוקית".

תגובתנו: הטענה המובאת לעיל עשויה דווקא להחליש את הטיעון של אוחנה. ראשית, מדובר רק על חמש כנסות שהושבעו מאז שינוי החוק. שנית, השתלשלות העניינים סביב השבעתן ובחירת היו"ר מעידה שאין כאן ממש נוהג מושרש: באחת אכן נבחר יו"ר ממשיך ביום השבעת הכנסת; בשנייה לא הושג רוב לאף גוש, כך שממילא לא גויס רוב כלשהו לבחירת יו"ר; בשלישית היו"ר בפועל, אדלשטיין, סירב לקיים את ההצבעה, ונוצר הצורך בפסיקת בג"ץ שהזכרנו; ברביעית התגבש רוב לבחירת יו"ר רק לקראת השבעת הממשלה; בחמישית יריב לוין מונה לראשות הכנסת 16 ימים לפני השבעת הממשלה.