האינפלציה בארה"ב הפתיעה לרעה. האם היא תרחיק את הורדת הריבית בישראל?

נתוני האינפלציה בארה"ב שפורסמו היום (ג') עשויים להשפיע לא רק על החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב, אלא גם על זו של בנק ישראל. בעוד שהשוק האמריקאי מתמחר כמעט בוודאות העלאת ריבית נוספת בדצמבר, בישראל עדיין קיימות ציפיות להפחתת ריבית כבר בהחלטה הקרובה, ב־23 בנובמבר. ההפתעה כלפי מעלה במדד המחירים האמריקאי מעלה מחדש את השאלה עד כמה בנק ישראל יוכל להפחית את הריבית בזמן שהבנק המרכזי הגדול בעולם צועד בכיוון ההפוך.

● בנק חדש יוקם בישראל: רבולוט קיבל אישור
● יועצת ההשקעות הבכירה שמזהה "הזדמנות שלא ראינו הרבה זמן", ולא במניות

מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה באוקטובר ב־0.4%, לעומת צפי לעלייה של 0.3%. מדובר אמנם בהתמתנות לעומת ספטמבר, אז נרשמה עלייה חודשית של 0.6%, אך מדד הליבה, המנכה את מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב־0.3%, מעל התחזיות ל־0.2%. זהו החודש השלישי ברציפות שבו נרשמת עלייה של 0.3% במדד הליבה, נתון המעיד על התמשכות לחצי המחירים גם מעבר לסעיפי האנרגיה התנודתיים.

הנתונים מחזקים את ההערכות שהפד יעלה את הריבית ברבע נקודת אחוז בהחלטתו ב־9 בדצמבר, ואולי אף יותר מכך. חבר מועצת הנגידים של הפד, כריסטופר וואלר, הבהיר עוד לפני הפרסום כי נתון ליבה של 0.3% ומעלה עשוי להצדיק בחינה של העלאה חדה יותר, בשיעור של חצי נקודת אחוז.

הדילמה של בנק ישראל

יוני פנינג, האסטרטג הראשי בחדר העסקאות של מזרחי טפחות, סבור כי להתפתחויות בארה"ב עשויה להיות השפעה משמעותית על המדיניות המוניטרית המקומית: "הציפיות לריבית בארה"ב התכנסו לאחרונה בסביבות ה־100%, לא פחות, להעלאת ריבית נוספת על ידי הפד, בתחילת דצמבר". לדבריו, הדבר מתרחש בשעה שהשוק הישראלי עדיין מגלם הסתברות מסוימת להפחתת ריבית, בהחלטה הקרובה או בזו של ינואר 2027. "להערכתנו העלאת ריבית נוספת בארה"ב מהווה משקל נגד משמעותי מאוד לאפשרות של הורדה, במקביל, בישראל", הוסיף.

ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.25%, לעומת ריבית של 3.75%-4% בארה"ב. אם בנק ישראל יפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז והפד יעלה אותה בשיעור זהה, פער הריביות בין המדינות יתרחב בחצי נקודת אחוז נוספת לטובת הדולר.

התפתחות כזו עשויה לתמוך בהתחזקות הדולר מול השקל, שכן התשואה על נכסים דולריים תהפוך לאטרקטיבית יותר בהשוואה לנכסים שקליים, בהינתן שיתר התנאים אינם משתנים. פיחות משמעותי בשקל עלול בתורו לייקר מוצרים מיובאים ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים בישראל.

עם זאת, המדיניות של בנק ישראל אינה נקבעת רק על פי החלטות הפד. האינפלציה השנתית בישראל עמדה בספטמבר על 1.6%, בתוך תחום היעד, והחלטת הריבית תושפע גם מהפעילות הכלכלית המקומית, משער החליפין ומהסיכונים הגיאופוליטיים .

לא רק הריבית: השקל רגיש במיוחד לנאסד"ק

גורם נוסף שעשוי להשפיע על כיוון השקל הוא התנודות בשוק המניות האמריקאי. בסקירה נפרדת שפרסם היום שמואל קצביאן, האסטרטג הראשי של בנק דיסקונט, נמצא כי הקשר בין השקל לנאסד"ק חזק במיוחד בהשוואה למטבעות אחרים.

לפי בדיקת דיסקונט, מאז תחילת 2026 עמדה הקורלציה בין השינוי השבועי בחוזים על הנאסד"ק לבין השינוי בדולר־שקל על מינוס 69%. לשם השוואה, הקורלציה המקבילה עם הדולר הטייוואני עמדה על מינוס 45.5%, בעוד שהממוצע של 23 המטבעות האחרים שנבחנו הגיע למינוס 23.1% בלבד.

קצביאן מסביר כי אחת הסיבות המרכזיות לקשר היא פעילות הגידור של הגופים המוסדיים בישראל. כאשר שווי המניות הזרות שהם מחזיקים עולה, גדלה גם החשיפה שלהם למטבע חוץ. כדי לשמור על שיעור חשיפה קבוע, הם עשויים למכור דולרים, ובכך לתמוך בהתחזקות השקל. כאשר שוקי המניות יורדים, התהליך עשוי להתהפך.

להערכת קצביאן, גם משקיעים זרים המתייחסים לשקל כמטבע המושפע מהמגמה בשוקי המניות הגלובליים תורמים לחיזוק הקשר הזה.

המשמעות היא שגם אם פערי הריביות יתרחבו לטובת הדולר, כיוון השקל לא ייקבע על פיהם בלבד. התנהגות שוקי המניות בעולם ופעילות הגידור של המוסדיים עשויות להשפיע במקביל, ולעיתים אף לפעול בכיוון מנוגד.

האם הירידה במחירי הנפט תשנה את התמונה?

למרות נתוני האינפלציה הגבוהים, פנינג מצביע גם על גורם שעשוי לתרום להתמתנות בהמשך: הירידה האחרונה במחירי הנפט.

לדבריו, מחירי הבנזין בארה"ב נעו באוקטובר סביב 4.3 דולרים לגלון, בדומה לספטמבר. אלא שהירידה במחירי הנפט לסביבות 87 דולר לחבית עשויה להביא להתמתנות המחירים בתחנות הדלק בחודשים הקרובים. להערכתו, אם רמת מחירי הנפט הנוכחית תישמר, מחיר הבנזין הממוצע עשוי לרדת לכ־3.7 דולרים לגלון.

עם זאת, העלייה במחירי האנרגיה בחודשים האחרונים כבר החלה לחלחל לרכיבים נוספים במדד. לכן, גם אם מחירי הנפט יתמתנו, לחצי האינפלציה עשויים להימשך.

השאלה המרכזית כעת היא האם הפד יסתפק בהעלאת ריבית אחת נוספת, או שלחצי המחירים יחייבו תקופה ממושכת יותר של מדיניות מרסנת. התשובה עשויה להשפיע גם על מרחב הפעולה של בנק ישראל בחודשים הקרובים.