ICL מדווחת ברבעון השלישי של 2026 על שורה תחתונה דומה למדי לזו של הרבעון המקביל ב-2025 - 126 מיליון דולר לעומת 124 מיליון דולר. אך ההרכב שונה למדי: המחירים עלו, התשומות התייקרו, וכמות המכירות ירדה משמעותית כחלק מהמאמץ של ICL להתנהל סביב מחיר הגופרית הגבוה. התחזית שלה להמשך נשארה בעינה.
מחיר הגופרית זינק בשני הרבעונים האחרונים לאור המלחמה מול איראן וחסימת מצר הורמוז. הגז הטבעי המופק במפרץ, בעיקר בקטאר, הוא גז "חמוץ" המכיל גופרית. לכן, כאשר מפיקים אותו ומכינים אותו לייצוא, ניתן להפיק כמויות גופרית משמעותיות שנמכרות לשוק העולמי. אך כעת, כשקטאר מתקשה לייצא דרך המפרץ, מחיר הגופרית העולמי זינק יותר מפי שניים בחודשים יולי ואוגוסט לעומת ערב המלחמה. עבור ICL, הגופרית היקרה היא תשומה עבור מוצרי הפוספט שהיא מוכרת. מאז, המחיר ירד, אך הוא נשאר גבוה בעשרות אחוזים ביחס לערב המלחמה (שמשתקף בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה).
כדי להתמודד עם זה, ICL שינתה את הרכב הייצור שלה למוצרים מיוחדים עם ערך מוסף שפחות תלויים במחיר הגופרית עצמה. ב-EBIDTA המותאמת שהחברה מפרסמת, זה התבטא בירידה של 22 מיליון דולר בשל היקף המכירות ובירידה של 103 מיליון דולר, על רקע עליית מחיר חומר הגלם. אך המחירים של המוצרים הסופיים יותר מפיצו על כך, והעלו את ה-EBITDA המותאמת ב-171 מיליון דולר. גם שינויים בשערי החליפין (שקל חזק פוגע בעסק יצואני כמו ICL) והתייקרות השינוע והאנרגיה פגעו בה, ובסופו של דבר הגורמים השונים התאזנו לכדי EBITDA מותאם כמעט זהה לרבעון המקביל ב-2025.
עם זאת, ככלל - מגזרי הפוספט, הפוטאש ו"פתרונות הגידול" של ICL הפחיתו את ה-EBITDA שלה, והיו אמורים להיתרגם לירידה של 29 מיליון דולר. מה שהציל את הרווח של החברה היה ה"פתרונות התעשייתיים" שלה, בעיקר ברומין שהיא מייצרת ממפעלי ים המלח. אלו משמשים, למשל, להכנת חומרים חסיני-אש, ובשל שיבושים בשרשראות האספקה בסין - ICL הצליחה למכור יותר מהם ובמחיר גבוה יותר. זה היתרגם לעלייה של 33 מיליון דולר, שמעט יותר מפיצו על הירידה בשאר תחומי הייצור של החברה.
עידן ארץ
כתבות
ני"ע
