ברדוגו, פתחי וזמרי ניסו לערער - וישלמו לרביב דרוקר 105 אלף שקל נוספים

דרוקר תבע לאחר שברדוגו, פתחי וזמרי הציגו אותו כמי שסוחט את בני גנץ באיומים כדי להשפיע על המהלכים הפוליטיים שלו • המחוזי דחה את ערעורי הנתבעים וקבע כי הפיצוי שכבר נפסק לעיתונאי יגדל ב-60 אלף שקל ועוד 45 אלף הוצאות משפט

רביב דרוקר / צילום: מתוך היוטיוב הרשמי של רשת 13
רביב דרוקר / צילום: מתוך היוטיוב הרשמי של רשת 13

לאחר שנקבע כי יעקב ברדוגו, נועם פתחי, יותם זמרי ותחנות הרדיו "רדיו דרום", "רדיו גלי ישראל" וגלי צה"ל ישלמו לרביב דרוקר פיצוי בסך 180 אלף שקל, כולל הוצאות משפט, במסגרת תביעת לשון הרע שהגיש נגדם, הגישו הנתבעים ערעור ודרוקר הגיש ערעור שכנגד.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורי הנתבעים וקיבל חלקית את ערעורו של דרוקר. בהתאם לפסק הדין, יוגדל הפיצוי ב-60 אלף שקל, ובנוסף ייפסקו לטובת דרוקר 45 אלף שקל הוצאות משפט בגין הערעורים. בסך הכול 285 אלף שקלים.

● שופטי נתניהו הורו ליועמ"שית להתייצב לדיון למרות התנגדותה
● ניסים דז'לדטי הורשע במרמה לאחר שלקח מיליון שקל מחברו לתא

הרקע לתביעה הוא מאמר שפרסם דרוקר, שבו ציין כי ברשותו הקלטות מביכות הקשורות לבני גנץ, אך המקור שמסר לו אותן מסרב לאשר את פרסומן. דרוקר טען כי בפרסומים שבאו בעקבות המאמר הציגו אותו ברדוגו וגלי צה"ל כמי שסחט וסוחט באיומים את גנץ למטרות פוליטיות.

השופט קבע כי הפרסומים של ברדוגו בשתי תוכניות רדיו בגלי צה"ל מהווים לשון הרע כלפי דרוקר. בתוכניות אלה ייחס ברדוגו לדרוקר מעשה של "סחיטה באיומים", וטען כי המאמר מהווה "הקש בגג", "חרב מתהפכת" ו"החזקת הגרון", שנועדו לאיים על גנץ כדי להכווין את צעדיו הפוליטיים.

בית המשפט דחה את "הגנת האמת בפרסום" שטען לה ברדוגו, וקבע כי הוא ייחס לדרוקר דברים שלא נכתבו במאמר. בין היתר, ברדוגו טען כי החומרים שבידי דרוקר יחסלו את הקריירה הפוליטית של גנץ וכי דרוקר יפרסם אותם "ברגע האמת" אם גנץ יסייע לנתניהו להפיל את ממשלת בנט-לפיד.

עוד קבע בית המשפט כי הפרסומים נעשו ב"כוונה לפגוע" ולכן הפיצוי ללא הוכחת נזק הועמד על כפל הפיצוי הקבוע בחוק, בסך 142 אלף שקל. אשר לגלי צה"ל, נקבע כי היא נושאת באחריות לפרסומים כמי שאחראית לאמצעי התקשורת. בית המשפט ראה בארבעת הפרסומים כולל באתר התחנה אירוע אחד, והעמיד את הפיצוי הכולל על 100 אלף שקל.

ברדוגו ערער וטען כי הפרסום מהווה הבעת דעה לגיטימית על עניין ציבורי והוא אינו יכול להיחשב כפרסום לשון הרע, וכי דרוקר כינה אותו בעבר בכינויים קשים. עוד טען כי הקביעה לפיה ברדוגו פעל בכוונה לפגוע היא מרחיקת לכת. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערב בקביעות בית משפט השלום, דחה את הערעור וחייב את ברדוגו לשלם לדרוקר 15 אלף שקל הוצאות משפט.

הבעת דעה בתום לב?

לגבי פתחי וזמרי נקבע כי דבריהם מהווים לשון הרע לפי החוק שכן ייחוס מעשה של סחיטה באיומים לעיתונאי עלול להשפילו ולפגוע במשלח ידו. השופט דחה את הטענה להגנת הבעת דעה בתום לב. גם כאן לא התערב בית המשפט המחוזי ופסק 15 אלף שקל הוצאות לטובת דרוקר.

דרוקר עצמו הגיש ערעור וטען כי הוא זכאי לפיצוי גבוה יותר, משום שלטענתו היו פרסומים נוספים שאינם צריכים להיחשב לאירוע אחד. בית המשפט קיבל חלקית את טענתו וקבע כי יש מקום לראות בפרסומים באינטרנט פרסום נוסף אחד לכל אחת מקבוצות הנתבעים. עם זאת, מאחר שלא הוכח מספר האנשים שנחשפו לפרסומים, הוחלט להגדיל את הפיצוי ב-30 אלף שקל מברדוגו וגלי צה"ל יחד, וב-30 אלף שקל נוספים מפתחי וזמרי ותחנות הרדיו, יחד ולחוד.

בנוסף, נפסקו לטובת דרוקר 45 אלף שקל הוצאות משפט בגין כלל הערעורים.

את רביב דרוקר ייצגו עוה"ד אורי אדלשטיין ויונתן ברמן.