עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד • הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock
מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

הערכות כלכלנים מלמדות שהכנסות המדינה ממסים שמקורם באנבידיה צפויות להגיע עד סוף השנה לעד 15 מיליארד שקל. זאת, נוסף על תרומתה האדירה לצמיחת המשק. על רקע זה, במשרד האוצר עוקבים בדאגה אחר הטלטלה שעוברת ענקית השבבים בעקבות עזיבתו של המנכ"ל, ג'נסן הואנג, שהוביל השקעות עתק בישראל.

הרקע לתלות הזו נעוץ ברכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה במרץ 2019. אף שמלאנוקס רשומה בישראל ומבוססת על קניין רוחני שפותח כאן, מוצריה מיוצרים ונמכרים מחוץ לגבולות המדינה - פעילות הנרשמת בחשבונאות הלאומית כ"יצוא המיוצר בחו"ל". בשנת 2023 עמד היקף פעילות זו על 1.7% מהתוצר, ובשנת 2025 הוא זינק ל־3.5%. ברבעון השני של השנה הנוכחית הגיע הנתון כבר ל־5.8% מהתוצר, ולפי הערכות בנק ישראל המגמה צפויה להימשך.

● ההייטקיסטים הכי נוצצים בישראל חוששים: מה יקרה לאופציות של עובדי אנבידיה?
● הנתונים מראים: אנבידיה מובילה את הצמיחה במשק הישראלי

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שהצמיחה אשתקד עמדה על 3.5%, אך בנטרול פעילותה של אנבידיה היא הייתה מסתכמת ב־2.1% בלבד. ניתוח נתוני התמ"ג שערך הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ, מחדד את התמונה: מהרבעון השני של 2024 ועד לרבעון השני של 2026 עמדה הצמיחה הרשמית המצטברת על 10% - אולם אלמלא פעילותן של אנבידיה וחברות דומות, המשק היה צומח בשיעור של כ־6.6% בלבד.

לפי תחזיות בנק ישראל, השנה הנוכחית תסתיים בצמיחה של 5.6%, אך ללא הייצור בחו"ל היא תעמוד על 3.4% בלבד. לשנה הבאה צופה הבנק צמיחה של 7.5% - ושיעור של 5.1% בלבד בנטרול סעיף זה.

ההשפעה על התקציב

מעבר לנתוני התוצר, לפעילות אנבידיה יש השפעה דרמטית על קופת המדינה. בעבודה כלכלית שביצע כץ, הוא אמד את היקף המסים שגורפת המדינה בגין פעילות חברות מחוץ לגבולותיה המיוחס לאנבידיה. להערכתו, עד סוף השנה יסתכם הסכום ב־10 עד 15 מיליארד שקל. מדובר בהכנסה עצומה שהזניקה את גביית המסים מעבר לתחזיות האוצר, ועשויה כעת לאפשר את מימון התוספות התקציביות שדורשת מערכת הביטחון. לפי חישובי כץ, מדובר בזינוק של עד פי שלושה לעומת הסכום שהכניסה החברה לקופת המדינה אשתקד, שעמד על כ־5-6 מיליארד שקל.

במשרד האוצר עוקבים כאמור מקרוב אחר ההתפתחויות בהנהלת החברה. גורמים במשרד הסבירו שהמשמעויות ארוכות הטווח עדיין לא ברורות, וציינו כי לירידה החדה במחיר המניה אין בשלב זה השפעה ישירה על הקופה הציבורית. להערכתם, הסיכון לפגיעה ממשית בפעילות השוטפת של החברה בישראל נותר נמוך, גם אם אינו אפסי.

"אלמנט של ריכוזיות"

בראיון לגלובס שהעניק בחודש ספטמבר האחרון, התייחס נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לתופעה זו. "המשק הישראלי היה בעבר תלוי גם בחברות אחרות", אמר ירון. "מבלי להתייחס לחברה כזו או אחרת, כשאנחנו מסתכלים על תוואי התוצר הכולל לעומת תוואי התוצר בניכוי ייצור בחו"ל, אנחנו רואים בשנתיים האחרונות פער שהוא קצת יותר משמעותי". לדבריו, "מצד אחד זה נותן לנו הרבה הכנסות, כחלק מזה שאנחנו גם כלכלה גלובלית, אבל יש כאן גם אלמנט של ריכוזיות, שאנחנו צריכים להיות עם עין פקוחה כלפיו".

הצגת נתוני צמיחה כפולים - עם השפעת חברות הענק ובלעדיה - נהוגה גם במדינות אחרות, שהבולטת בהן היא אירלנד. ואולם, בסוכנות הדירוג S&P, שנקבה בשבוע שעבר במפורש בשמה של אנבידיה כאחראית לתנודות החדות בנתוני התוצר, הצביעו על הבדל מהותי: בעוד שבאירלנד העיוות בנתונים נובע מפעילות חשבונאית של חברות רב־לאומיות זרות, בישראל הנתון משקף ייצור גובר בחו"ל הנשען על טכנולוגיה וקניין רוחני שפותחו כאן. בהתאם לכך, החליטו בסוכנות הדירוג לבסס את תחזית הצמיחה של ישראל על הנתון הכולל, והעריכו כי המשק יצמח ב־5.5% השנה וב־7% בשנה הבאה.

עדיין מוקדם להעריך כיצד ישפיעו השינויים בצמרת אנבידיה על המשק המקומי, אולם החשיפה הישראלית לחברה גבוהה מאי פעם. לכן, גוברים החששות מפני ההשלכות של עזיבת הואנג - מי ששימר את הקניין הרוחני של מלאנוקס בישראל, הפך אותה ליחידה עסקית עצמאית ולמי שמנהלת מיקנעם ותל אביב את כל תחום שבבי התקשורת בחברה - בכלל זה את הפעילות הקריטית של תקשורת בין חוות שרתים המרוחקות זו מזו.