הנתונים מראים: אנבידיה מובילה את הצמיחה במשק הישראלי

הפעילות של אנבידיה הפכה למרכיב משמעותי כל כך בצמיחה הישראלית, עד שבנק ישראל והלמ"ס מפרסמים נתוני תוצר גם בלעדיה • כעת, על רקע הטלטלה בצמרת ענקית השבבים, מתחדדת השאלה עד כמה הכלכלה הישראלית חשופה למה שקורה בחברה

המתקן החדש של אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד
המתקן החדש של אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

התלות של כלכלת ישראל באנבידיה התחדדה בשנה האחרונה, כשבלמ"ס ובבנק ישראל, החלו לפרסם את נתוני הצמיחה של התמ"ג הישראלי יחד עם אנבידיה ובלעדיה.

במרץ 2019 הטילה אנבידיה פצצה כשהודיעה על רכישת חברת מלאנוקס הישראלית. מעבר למשמעות לענף ההייטק, למהלך היה השפעה דרמטית ותקדימית על הכלכלה הישראלית שהתחדדה ביתר שאת בשנה האחרונה.

● כך תדעו איך הפנסיה שלכם תושפע מנפילת אנבידיה
● הכרזת טראמפ על הפסקת הסיוע מסבכת את הדרך להורדת יחס החוב של ישראל
● לסגור חצי מהחברות הממשלתיות: התוכנית הסודית של רשות החברות

מלאנוקס רשומה בישראל, אבל מוצריה מיוצרים ונמכרים מחוץ לגבולות המדינה ולכן היא נכללת תחת הגדרת "ייצוא שלא עבר את גבולות המדינה". כלכלנים וחברות דירוג בינלאומיות מיחסות את עיקר הצמיחה בייצוא הזה לחברת אנבידיה. עד כמה הוא גדול ומשמעותי? בשנת 2023 הייצוא המיוצר בחו"ל עמד על 1.7 אחוזי תוצר וזינק ל־3.5% ב־2025. ברבעון השני של השנה הנוכחית הוא כבר עמד על 5.8% ולפי הערכות בנק ישראל שפורסמו בסוף אוקטובר השנה הוא צפוי להמשיך ולגדול גם בשנת 2027.

תלות גבוהה

למעשה, בשנה האחרונה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התחילו לפרסם נתוני תוצר כפולים: של כלל המשק כולל הייצוא המיוחד הזה, ובלעדיו - וההבדלים בשנות מלחמה היו דרמטיים.

מהנתונים עולה שהצמיחה בשנה שעברה עמדה על 3.5%, אך ללא אנבידיה הייתה מסתכמת ב־2.1% בלבד. בנוסף, ניתוח נתוני התמ"ג שערך הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון יונתן כץ מעלה כי מהרבעון השני של 2024 ועד לרבעון השני של 2026 עמדה הצמיחה הרשמית על 10% - אך ללא פעילותן של אנבידיה וחברות דומות, היא הייתה מגיעה לכ־6.6% בלבד.

לפי בנק ישראל גם השנה צפויה להסתיים עם צמיחה של 5.6% אך ללא הייצור בחו"ל יעמוד על 3.4% בלבד. לפי תחזית הבנק לשנה הבאה הצמיחה תעמוד על 7.5% וללא הייצור בחו"ל על 5.1%.

גם בחברת הדירוג S&P נקבו השבוע בשמה של אנבידיה כמי שאחראית לשינויים הדרמטיים בנתוני התוצר המקומיים, והחליטו שם לבסס את תחזית הצמיחה של ישראל על הנתון הכולל, וצפו כי הצמיחה בסוף השנה תעמוד על 5.5% ובשנה הבאה על 7%.

לא מדובר רק בנתונים יבשים, הצמיחה במשק משתקפת בהחלטות המוניטריות של בנק ישראל בהורדה או בהעלאה של הריבית, היא משקפת את מצב המשק בפני קובעי המדיניות במשרד האוצר לפני הנהגת שינויים רגולטורים והיא משמשת לחישוב יחס החוב לתוצר של הממשלה.

עוד מוקדם להעריך עד כמה ההתפתחויות האחרונות באנבידיה ישפיעו על המשק הישראלי, אך הוא חשוף במידה גבוהה, ולכן לא פלא שיש חשש בישראל מההחלטה להדיח את מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג.