האוצר מנסה לקדם מס חברות מינימלי. מה זה אומר?

כדי למשוך חברות בינלאומיות, מדינות העולם מורידות עוד ועוד את שיעורי המס אצלן • עכשיו יש ניסיונות לשים לזה סוף • המשרוקית מארחת: המוניטור מבאר מושגים 

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

מדי שבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות, המופיעים בהקשרים אקטואליים, במטרה להעמיק את הידע וההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית והאופן שבו היא משפיעה על חייהם. המוניטור הוא שיתוף פעולה של גלובס והמרכז להעצמת האזרח. מדור המוניטור שעוקב אחר יישום החלטות ממשלה וחקיקות מתפרסם אחת לשבועיים בימי חמישי באתר גלובס

המושג

מס חברות מזערי: מס שנועד להבטיח שקבוצות תאגידים רב־לאומיות גדולות, עם מחזור עולמי של 750 מיליון אירו ומעלה, הפועלות בישראל, יחויבו בשיעור מס של לפחות 15% על פעילותן.

ההקשר האקטואלי

לאחרונה משרד האוצר הודיע כי יפעל לאישור מהיר של תקנות מס החברות המזערי לאחר השבעת הכנסת ה־26. החוק נכנס לתוקף בישראל בינואר 2026, אך התקנות המשלימות טרם אושרו, ומשרד האוצר מדגיש את החיוניות של התקנות, שנועדו לאפשר יישום יעיל של החוק ולהעניק ודאות מיסויית ורגולטוריות לקבוצות רב־לאומיות שפועלות בישראל. התקנות הועברו לוועדת הכספים כבר בחודש יוני, אך טרם אושרו.

חלק מרפורמה של ארגון ה־OECD

מס החברות המזערי מקודם כחלק מהתאמת מערכת המס המקומית לסטנדרטים הגלובליים ולאימוץ מנגנון המס המינימלי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). הוא חלק מיוזמת ה־BEPS של ה־OECD, שבה שותפות כ־140 מדינות, ומטרתה לשים קץ לתחרות בין מדינות בהורדת שיעורי המס כדי למשוך חברות זרות. לפי דוח מזכ"ל ה־OECD, נכון לאמצע 2026, כ־65 מדינות ותחומי שיפוט כבר חוקקו או נקטו צעדים פעילים להנהגת מס החברות המזערי בשיעור של 15%.

מה הרציונל שעומד מאחוריו?

בעשרות השנים האחרונות חלה במדינות מפותחות רבות הפתחלה של שיעור מס חברות, בין היתר במטרה למשוך השקעות, תופעה המכונה "המרוץ לתחתית". תאגידים רב־לאומיים מיקסמו את רווחיהם, בין היתר, על ידי הסטת הרווחים למדינות בהן שיעור המס נמוך יותר. מיזם ה־BEPS של ה־OECD נועד לקבוע כללים בין־כללים משותפים במדינות השונות לחלוקה של ההכנסות לפי מקום הפקתן, על מנת להתמודד עם הסוגייה.

מה ההשפעה על ישראל?

לפי הערכות משרד האוצר, חוק מס החברות המיזערי צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ־3.5 מיליארד שקלים, החל משנת 2028 ובשנות היישום הראשונות. נציגי האוצר הדגישו בדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים כי בהיעדר השלמה של החקיקה, מס שלא ישולם בישראל ישולם במדינות אחרות, וחברות ישראליות יצטרכו לדווח לחברות האם בצורה נרחבת.

לפי נציגי האוצר, החוק צפוי לחול על כ־100 עד 200 קבוצות רב־לאומיות בעלות מחזור עולמי של 750 מיליון אירו ומעלה, שרובן עוסקות בטכנולוגיה ובפיתוח. חברות שחוק זה חל עליהן יידרשו להגיש דיווחים לרשות המסים גם כאשר אין חבות במס משלים בפועל.

בוועדת הכספים הובעו חששות שאישור החוק ללא תמריצי מס, כפי שחברות אלה נהנו מהם בעבר, עלול לדחוף תאגידים גדולים להעביר פעילות למדינות אחרות. בעקבות זאת פרסם משרד האוצר בדצמבר 2025 תזכיר חוק לתמריצי מס לתעשייה עתירת ידע, שנועד לשמור על האטרקטיביות של ישראל להשקעות ולפעילות מחקר ופיתוח, ובד בבד לעמוד בסטנדרטים הבין־לאומיים.