להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי
תקציר הבדיקה
הטענה: ממשלת בנט־לפיד מסרה ללבנון שטח ריבוני במסגרת ההסכם
מה לא נכון:
● בג"ץ קבע כי "השטח נושא ההסכם אינו שטח שחל בו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל"
● בג"ץ ציין כי ממשלת ישראל נמנעה במודע מנקיטת פעולות בעלות "סממנים ריבוניים בשטח"
● ההסכם לא היה מול חיזבאללה אלא מול ממשלת לבנון בלבד
הציון: לא נכון
על רקע המכתב של יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט, שהזהיר מפני נקיטת צעדים ביטחוניים קריטיים בזמן ממשלת מעבר, שר האנרגיה אלי כהן פרסם את הציוץ הבא: "תזכורת: בממשלת מעבר של בנט ולפיד הם חתמו על עסקת גז מופקרת מול לבנון וחיזבאללה, ומסרו שטח ריבוני של ישראל. בניגוד אליהם, אנו נפעל אך ורק לפי האינטרס הביטחוני של ישראל". בדקנו האם אכן ממשלת בנט־לפיד העבירה שטח ריבוני ללבנון.
● דיכטר אמר שלפיד מסר ללבנון שטח ריבוני. הבעיה? הטענה כבר הופרכה
● האם רע"ם תמיד התנגדה לחוקים לטובת צה"ל?
זוהי לא הפעם הראשונה בה אנו בודקים את הטענה הזו. ביוני האחרון בדקנו טענה זהה של שר החקלאות אבי דיכטר. כהן מתכוון להסכם הגבול הימי שנחתם בין ישראל ללבנון (בניגוד למשתמע מדבריו, חיזבאללה לא היה צד להסכם, אלא רק "הרפובליקה של לבנון") באוקטובר 2022 (כשבראשות הממשלה עמד אז לפיד). כפי שהסברנו בעבר, במשך שנים הייתה מחלוקת בין ישראל ללבנון לגבי שטח ימי בגודל של כ־860 קמ"ר, המהווה את שטח החפיפה בין התביעה הישראלית לקו 1 ובין התביעה הלבנונית לקו 23 שמדרום לו.
בהסכם שנחתם, הצדדים הסכימו על סימונו של קו גבול קבוע על בסיס קו 23 (הקו הדרומי יותר, אותו תבעה לבנון). ב־5 הקילומטרים הסמוכים לחוף נשמר הסטטוס־קוו (בהתאם לקו המצופים שסימנה ישראל בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000). ב־5 הקילומטרים הבאים ועד קצה המים הטריטוריאליים (12 מיילים ימיים מהחוף, כ־22 ק"מ), הוסכם כי קו התיחום באזור זה ייקבע לפי קו 23, שאותו כאמור דרשה לבנון.
אז האם אותם מים טריטוריאליים ש"נמסרו" לבנון הם אכן שטח שהיה בריבונות ישראלית? השאלה הזו ממש עמדה למבחן בג"ץ, שכן יש לה משמעות משפטית: על־פי חוק יסוד: משאל עם, אם הממשלה החליטה לחתום על הסכם "שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו" - אזי הכנסת צריכה לאשר את ההסכם, ולאחר מכן יש להביא אותו לאישור במשאל עם. העותרים טענו כי השטח שנמסר עונה על ההגדרה, ולכן על ההסכם לעבור את התהליך הזה.
ומה פסק בג"ץ? בניגוד לטענת כהן, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, בהסכמת חברי ההרכב אסתר חיות ונעפ סולברג, פסק כי "השטח נושא ההסכם אינו שטח שחל בו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל".
לא זו בלבד, אלא שפוגלמן ציין כי "בידי הממשלה היו נתונים הכלים להחיל בצורה מפורשת את המשפט, השיפוט והמינהל בשטח זה, וזאת לא נעשה". "יתר על כן", הוא המשיך, "משרדי הממשלה נמנעו במודע מלנקוט פעולות בעלות סממנים ריבוניים בשטח שמצפון לקו 23" שישראל ויתרה עליו בהסכם, "לרבות במישור הפעילות הצבאית".
מטעם שר האנרגיה אלי כהן נמסר בתגובה: "ההסכם הוא ויתור על נכס לאומי ריבוני בזמן ממשלת מעבר" (התגובה המלאה תובא באתר).
השורה התחתונה: דבריו של כהן לא נכונים. כפי שנפסק בבג"ץ, השטח שנמסר בהסכם עם לבנון ב־2022 הוא לא שטח "שחל בו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל". כמו כן, חיזבאללה לא היה צד להסכם.
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
פלטפורמה: איקס
תאריך: 12.11.26
ציטוט: "בממשלת מעבר של בנט ולפיד... מסרו שטח ריבוני של ישראל (ללבנון וחיזבאללה)"
ציון: לא נכון
על רקע המכתב של יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט, שהזהיר מפני נקיטת צעדים ביטחוניים קריטיים בזמן ממשלת מעבר, שר האנרגיה אלי כהן פרסם את הציוץ הבא: "תזכורת: בממשלת מעבר של בנט ולפיד הם חתמו על עסקת גז מופקרת מול לבנון וחיזבאללה, ומסרו שטח ריבוני של ישראל. בניגוד אליהם, אנו נפעל אך ורק לפי האינטרס הביטחוני של ישראל". בדקנו האם אכן ממשלת בנט-לפיד העבירה שטח ריבוני ללבנון.
זוהי לא הפעם הראשונה בה אנו בודקים את הטענה הזו. ביוני האחרון בדקנו טענה זהה של שר החקלאות אבי דיכטר. כהן מתכוון להסכם הגבול הימי שנחתם בין ישראל ללבנון (בניגוד למשתמע מדבריו, חיזבאללה לא היה צד להסכם, אלא רק "הרפובליקה של לבנון") באוקטובר 2022 (כשבראשות הממשלה עמד אז יאיר לפיד). כפי שהסברנו בעבר, במשך שנים הייתה מחלוקת בין ישראל ללבנון לגבי שטח ימי בגודל של כ־860 קמ"ר, המהווים את שטח החפיפה בין התביעה הישראלית לקו 1 ובין התביעה הלבנונית לקו 23 שמדרום לו.
בהסכם שנחתם לבסוף ב־2022, שני הצדדים הסכימו על סימונו של קו גבול קבוע על בסיס קו 23 (הקו הדרומי יותר, אותו תבעה לבנון). ב־5 הקילומטרים הסמוכים לחוף נשמר הסטטוס־קוו (בהתאם לקו המצופים שסימנה ישראל בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000). ב־5 הקילומטרים הבאים ועד קצה המים הטריטוריאליים (12 מיילים ימיים מהחוף, כ־22 ק"מ), הוסכם כי קו התיחום באזור זה ייקבע לפי קו 23, שאותו כאמור דרשה לבנון.
אז האם אותם מים טריטוריאליים ש"נמסרו" לבנון האם אכן שטח שהיה בריבונות ישראלית? השאלה הזו ממש עמדה למבחן בג"ץ, שכן יש לה משמעות משפטית: על פי חוק יסוד: משאל עם, אם הממשלה החליטה לחתום על הסכם "שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו" - אזי הכנסת צריכה לאשר את ההסכם, ולאחר מכן יש להביא אותו לאישור במשאל עם. העותרים טענו שהשטח שנמסר עונה על ההגדרה, ולכן על ההסכם לעבור את התהליך הזה.
ומה פסק בג"ץ? בניגוד לטענת כהן, המשנה לנשיאה פוגלמן (כתארו דאז), בהסכמת חברי ההרכב חיות וסולברג, פסק ש"השטח נושא ההסכם אינו שטח שחל בו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל". לא זו בלבד, אלא שפוגלמן ציין ש"בידי הממשלה היו נתונים הכלים להחיל בצורה מפורשת את המשפט, השיפוט והמינהל בשטח זה, וזאת לא נעשה". "יתר על כן", הוא המשיך, "משרדי הממשלה נמנעו במודע מלנקוט פעולות בעלות סממנים ריבוניים בשטח שמצפון לקו 23" שישראל ויתרה עליו בהסכם, "לרבות במישור הפעילות הצבאית".
מטעם שר האנרגיה אלי כהן נמסר בתגובה: "ההסכם עליו חתמו בנט ולפיד לא היה הסכם, אלא כתב ויתור בו כל 860 הקמ"ר שהיו במחלוקת הועברו ללבנון ללא קבלת שום תמורה. זהו ויתור על נכס לאומי ריבוני בזמן ממשלת מעבר".
לסיכום, כפי שנפסק בבג"ץ, השטח שנמסר בהסכם עם לבנון ב־2022 הוא לא שטח "שחל בו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל". כמו כן, חיזבאללה לא היה צד להסכם. לכן דברי כהן לא נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.