השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור • אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית • השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan
תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

חברות בינה מלאכותית סיניות מנסות לשריין כוח מחשוב המבוסס על שבבי אנבידיה במרכזי נתונים מחוץ לסין. זאת מחשש שפרשת ג'נסן הואנג תוביל להחמרת מגבלות השבבים האמריקאיות. כך דווח ברויטרס לקראת סופ"ש שעבר, בהסתמך על שלושה גורמים המעורים בנושא. לפי הדיווח, ספקית ענן סינית גדולה בחנה אפשרות להבטיח קיבולת בחו"ל, וחברות קטנות יותר פנו למפעילי מרכזי נתונים.

בהמשך הודיעה אנבידיה כי הואנג התפטר מתפקיד המנכ"ל, וכי סמנכ"לית הכספים קולט קרס מונתה למנכ"לית זמנית. יו"ר בית הנבחרים האמריקאי מייק ג'ונסון אמר כי בקונגרס מתגבשת הסכמה רחבה יותר להגבלת יצוא שבבים לסין. ההתפתחויות מוסיפות משקל לחשש הסיני מפני סגירת האפשרות לשכור בחו"ל כוח מחשוב המבוסס על שבבים שאסור לייבא ישירות למדינה.

● עבד 7 שנים באנבידיה: המנכ"ל הוותיק שכבר קיבל פנייה להחליף את ג'נסן הואנג
● הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל
● מה עשוי לבלום את השתלטות הרכבים הסינים על השוק הישראלי?

המסלול הזה מאפשר לחברות סיניות ליהנות מעוצמתם של מעבדים מתקדמים מבלי שהשבבים עצמם יחצו את הגבול לסין. לכן, הרחבת הפיקוח האמריקאי משבבים פיזיים גם לשירותי מחשוב - עשויה לשנות את תנאי הפעילות של חברות AI סיניות.

"אני חושבת שארה"ב וסין מצאו נקודת שיווי משקל ביחסים ביניהן", אמרה אנה ז'ו (Anna Zhou), כלכלנית סין ואסיה בבנק אוף אמריקה, בשיחה שהתקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה. להערכתה, לאחר פגישות והבנות בין מנהיגי המדינות, הסיכוי להחמרה משמעותית במגבלות הטכנולוגיות, או להקלה בהן - מוגבל.

עם זאת, נראה כי הדיווחים על היערכותן של חברות סיניות לאפשרות של הגבלות נוספות ממחישים עד כמה שיווי המשקל הזה עלול לעמוד למבחן.

שני מהלכים שמחכים בצנרת האמריקאית

ברקע, נמצאים החשדות הנוגעים לקשריו של הואנג עם אליס הואנג, לשעבר בכירה בחברת המחשוב הסינגפורית מגהספיד, הנחשדת, לפי התקשורת בארה"ב, בקשריה עם המודיעין הסיני. סין מכחישה, וגם מגהספיד מכחישה שהפרה מגבלות יצוא, ואנבידיה עצמה הדגישה שאין לה סיבה להאמין שסודותיה או הביטחון הלאומי האמריקאי נפגעו. כך או כך, ראשי שלוש ועדות בבית הנבחרים ביקשו מג'נסן הואנג להשתתף בתדרוך סגור ב־18 בנובמבר.

שני מהלכים אמריקאיים עומדים במוקד החשש. הראשון הוא הצעת החוק Remote Access Security Act, שנועדה להרחיב את הפיקוח על גישה מרחוק לטכנולוגיות מוגבלות. היא עברה בבית הנבחרים בינואר ברוב של 369 מול 22, אך הליך החקיקה בסנאט טרם הושלם.

השני הוא מהלך רגולטורי: לפי אתר חדשות ותחקירים The Information, משרד המסחר מגבש תקנות שירחיבו את דרישות הרישוי והפיקוח על שבבים מתקדמים לשבע מדינות, ובהן סינגפור, מלזיה, תאילנד, אינדונזיה, ברזיל, נורווגיה ודרום אפריקה. הכללים, שטרם אושרו, נועדו גם למנוע גישה סינית מרחוק למעבדים המוצבים במדינות אלה. שני המהלכים החלו לפני הפרשה, אך חברות סיניות חוששות שהיא תאיץ אותם.

השקעות ה־AI בסין ילכו ויגדלו

בניתוח קודם של בנק אוף אמריקה נמצא כי טאיוואן וקוריאה הדרומית נהנות יותר מסין מפריחת היצוא של רכיבי AI, אך גם חשופות יותר להאטה בתחום. ז'ו הבהירה בראיון לגלובס כי הניתוח המדובר עוסק ביצוא בלבד: בסין מתפתח במקביל מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב, שמקבל עדיפות בתוכנית הפיתוח הממשלתית לחמש השנים הבאות.

לדבריה, תוכנית מימון רחבה להשקעות במשק גדלה מ־500 מיליארד יואן ב־2025 ל־800 מיליארד יואן השנה. התוכנית כוללת גם AI וכלכלה דיגיטלית, אך אינה מוקדשת להם בלבד. ז'ו הסבירה שקשה לכמת את השקעות ה־AI: הן נבלעות בנתונים הכוללים, המושפעים מהחולשה בנדל"ן ובתשתיות מסורתיות. למרות צמיחתן המהירה, השקעות ה־AI עדיין קטנות מכדי לפצות על משבר הנדל"ן, צריכה חלשה וקשיי מימון ברשויות המקומיות.

להערכת ז'ו, בתוך שלוש עד חמש שנים התכווצות הנדל"ן תהיה משמעותית פחות, בעוד השקעות ה־AI יגדלו, כך שתרומתן לצמיחה עשויה להיות גלויה יותר בנתוני המאקרו.

מחקר של Rhodium Group מספטמבר מספק אומדן מספרי. על בסיס תוכניות השקעה של שחקנים מרכזיים בתחום, ובהם 13 חברות שנבדקו במחקר, החוקרים צופים זינוק של 103% בהוצאות ההוניות על תשתיות AI השנה, לכ־932 מיליארד יואן (כ־139 מיליארד דולר), ולמעלה מ־1.2 טריליון יואן ב־2027.

אלה תחזיות ולא הוצאות שבוצעו בפועל. גם ב־2027, מעריכים החוקרים, ההשקעות בתחום יהוו רק כ־1.5%-2% מסך ההשקעות בסין, ולא יוכלו לבדן לקזז את החולשה בענפים המסורתיים.

במקביל, סין מנסה לצמצם את תלותה בשבבים אמריקאיים. לפי נתוני חברת מחקר השוק הבינלאומית IDC שפרסמה רויטרס באוקטובר, נתח אנבידיה במספר השבבים שסופקו למרכזי נתונים בסין ירד מ־55% ב־2025 ל־34% במחצית הראשונה של 2026, בעוד וואווי הגיעה ל־28%.

עם זאת, כמות המאיצים אינה מעידה על ביצועיהם, ולכן אין בכך הוכחה שהחלופות המקומיות שקולות לשבבים האמריקאיים המתקדמים.

מי שלא ישקיע עלול להישאר מאחור

בשיחה עימה העריכה ז'ו שמחזור ההשקעות העולמי ב־AI יימשך לפחות לאורך 2027, הן בארה"ב והן בסין. לדבריה, המשקיעים חוששים בעיקר מ־2028 ואילך, אך החברות ממשיכות להשקיע משום שהן רואות בענף תחרות שבה "המנצח לוקח הכול": מי שלא ישקיע בזמן עלול להישאר מאחור.

המשמעות היא שהחברות אינן בוחנות את ההשקעות רק לפי התשואה הצפויה בשנה הקרובה. מבחינתן, מדובר גם במאבק על נתחי שוק ועל היכולת להישאר רלוונטיות ככל שהטכנולוגיה מתפתחת. המשך ההשקעות בעולם אינו מבטיח שסין תוכל ליהנות מהן באותה מידה אם הגישה לשבבים תוגבל.

גם בלי מגבלות חדשות, הדרך מהשקעות לצמיחה אינה מיידית. לדברי ז'ו, השפעת ה־AI על הפריון עדיין אינה ניכרת בבירור בנתוני המאקרו, אפילו בארה"ב; השיפור בפריון מאז מגפת הקורונה אינו קשור, להערכתה, לגל ה־AI הנוכחי. לדבריה, "בסיס הייצור ושרשראות האספקה של סין עשויים לסייע לאימוץ רחב של טכנולוגיות חדשות, אך השאלה היא אם התעשייה תוכל להרחיב את כוח המחשוב הדרוש לכך לנוכח האפשרות להגבלות אמריקאיות נוספות".