עם סיום הקדנציה שלו כמנכ"ל משרד הבריאות, סיכם היום (ג') משה בר סימן טוב בתדרוך עיתונאים את האתגרים העומדים היום בפני המערכת שהוא עוזב. "יש לנו אתגרים משמעותיים בקידום הבריאות", אמר. "אנחנו צריכים תוכנית לטיפול בהשמנת ילדים, ואנחנו תומכים במיסוי מזון מזיק ושתייה מתוקה. עוד לא הצלחנו לקדם את התוכנית הלאומית למניעת עישון, או למסות סיגריות אלקטרוניות, וכמו כן מסכים ורשתות חברתיות יהיו נושא מאוד משמעותי בשנים הקרובות. נתנו המלצות להורים אבל הצעד המשמעותי הבא הוא הגבלת שימוש ברשתות על ידי הילדים, וצמצום האפשרות של מפרסמים להתמקד בילדים".
● יוצא מתקופת הצינון: ד"ר ספי מנדלוביץ' יהיה המנכ"ל הזמני של משרד הבריאות
● המנהלים שמרשים לעצמם לפקפק: הכוח השקט שמניע הצלחה
אלה האתגרים שמזהה בר סימן טוב בתחום בריאות הציבור. אתגרים תשתיתיים נוספים הם: "להגדיל את ההוצאה הלאומית על בריאות בצורה מנוהלת, כי אחרת היא תגדל בצורה לא מנוהלת ועל חשבון הכיס הפרטי של המטופלים. אחד הסיכונים של המערכת היא שהמערכת מאוד ריכוזית, ואז גורם ניהולי יחיד יכול לגרום הרבה נזק. יש לטפל במבנה של המערכת". הנושא מטופל בימים אלה על ידי ועדה בראשות חיים הופרט. "יש לי הסתייגות מכניסה של בעלי הון למערכת הבריאות. אנחנו חושבים שהאחזקות גם בבתי חולים פרטיות צריכות להיות על ידי גופים ציבוריים, ואנחנו מקווים שהמערכת תשמור על כך".
עוד ציין בר סימן טוב את האתגר בשמירה על היחסים בתוך המערכת על רקע הסערות הפוליטיות. "המערכת לא חסינה מהמחלוקות האלה, אבל המגוון במערכת הוא לא אילוץ אלא מקור העוצמה. שיעור האמון המאוד גבוה במערכת, 87%, נובע גם מהמגוון. יש תחושת שותפות והשתתפות של כל הציבור במערכת".
הקדנציה השנייה של בר סימן טוב במשרד הבריאות אופיינה בתקופות חירום. הוא הגיע לקדנציה זו בסיום מגפת הקורונה, אחרי שניהל את המשרד גם בתחילת המגיפה, ועבר בתפקיד את שלוש שנות המלחמה."אנחנו מסיימים שבע שנות חירום ואנחנו לא מעריכים שתהיה יציבות בהמשך", אמר. "הנחת העבודה היא שהמערכת צריכה להמשיך ולהיות מוכנה לאירועי חירום. בתקופת שגרה אנחנו בונים יתירות וגמישות. בתקופות חירום אנחנו מגלים יכולות שמשפרות את השגרה, אך תקופות החירום גם מהוות אתגר על השגרה - בבריאות הנפש, שיקום, התפתחות הילד וגם שינויים בתחלואת השגרה".
בר סימן טוב הגדיר את הקדנציה שלו ככזו שעסקה בבניית היכולות והתשתיות של המערכת. הוא כולל בכך את הפיכת מערכת הבריאות הפרטית לציבורית יותר, על ידי עידוד הבעלות של הקופות על בתי החולים הפרטיים ועל ידי העלאת חלקה של הפעילות הציבורית במערכת הפרטית. "גם באירועי החירום הסתמכנו רבות על המערכת הפרטית".
תשתית נוספת היא זו של כוח האדם. לולא הייתה מבוצעת הרפורמה בלימודי הרפואה, הייתה מגיעה המערכת בשנת 2035 למצב שבו מעל 3,000 סטודנטים מתחילים את הלימודים, אך פחות משליש מהם לומדים בישראל ויותר משליש לומדים במוסדות לא מוכרים, שאינם מקנים הכשרה מתאימה למערכת הבריאות הישראלית. בעקבות רפורמת יציב שהגבילה את המוסדות בחו"ל בהן ניתן ללמוד רפואה לצורך רישיון ישראלי, ומנגד הגדלת מספר הסטודנטים בישראל, כעת כל הלימודים יהיו במוסדות מוכרים וראויים, מעל חצי מהסטודנטים יוכשרו בארץ, ועד שנת 2035 תגיע ישראל למספר רופאים לנפש שווה ערך לממוצע ה-OECD.
הביקורת על השינוי בתחום שירותי התפתחות הילד
הוא ציין כהישגים, גם את תחילת בניית בית החולים פרס בנגב, השקת תהליך האיחוד בין בתי החולים הפסיכיאטריים לכלליים, תמריצים לכוח אדם בתחום הגריאטרי, ואת התוכנית הלאומית לבריאות הנפש המשלימה את הרפורמה הגדולה בבריאות הנפש, במסגרתה עברה החל מ-2012 רפואת הנפש מן המדינה לקופות החולים. "אם זה לא היה קורה, לא היינו יכולים להתמודד בשום צורה עם הצרכים שגברו בעקבות הקורונה והמלחמה".
עוד מציין בר סימן טוב את הטיפול בפצועי המלחמה, תוך שת"פ בין המערכת הצבאית והאזרחית, שהוביל לירידה משמעותית בתמותה של חיילים פצועים, וכן את ההשקעה במיגון, שאמורה להגיע לכך שתוך 5-3 שנים יהיו 70%-75% ממיטות בתי החולים ממוגנות.
בר סימן טוב מודע לביקורת על השינוי האחרון בתחום שירותי התפתחות הילד, אך לא נראה כי הוא נרתע ממנה. "השינוי שעשינו נבע מערכי הליבה של חוק ביטוח הבריאות הממלכתי. אנחנו לא רוצים שמחסום כלכלי ימנע את המימוש של הזכויות של המטופלים, וכאשר המערכת מאפשרת החזר חלקי עבור שירות חיצוני, המערכת הפרטית שואבת את כוח האדם, והמשמעות היא שמי שמטופל במערכת הציבורית, לא מקבל את השירות. השקענו משאבים רבים ממעבר משיטת ההחזרים לשיטת ההסדרים, כאשר קודם כל עוברים המקרים הקלים, ואנחנו מוודאים ששום ילד שכבר התחיל טיפול אינו צריך להפסיק אותו בגלל השינוי". הביקורת היא בעיקר על זמינות הטיפולים במערכת הציבורית, למרות טענתו של בר סימן טוב כי קופות החולים נערכו והגדילו את היצע השירות לפני שהתוכנית החלה. למרות הביקורת, בר סימן טוב מאמין כי השיטה החדשה פחות פוגעת במגזרים החלשים יותר במערכת, ולכן הוא ממשיך לעמוד מאחוריה. "אנחנו רואים שאכן יש עליה בכמות הטיפולים שניתנים במערכת הציבורית".
יצירת תיק מידע קליני לאומי
בתחום החדשנות, הוא מציין כהישג את תחילת המהלך ליצירת תיק מידע קליני לאומי. "אנחנו שואפים שיהיה תיק קליני לאומי אחד לכל אדם, בו ימצאו הנתונים של כל בתי החולים וקופות החולים, שיקל על הטיפול בכל אדם בכל נקודת קצה ואופטימיזציה טובה של התורים". תיק כזה יקל גם על מחקר רפואי. "אנחנו רואים יותר מרכזי חדשנות, יותר סטארט אפים. המחקר הקליני ממשיך למרות האתגר בזירה הבינלאומית".
ההתמודדות של מערכת הבריאות הישראלית בזירה הבינלאומית, היא באמצעות הפיכתה לגורם שאפשר ללמוד ממנו, הוא אומר: "אנחנו מקרינים את הסרט שנעשה ב"כאן" על בית החולים סורוקה ב-7.10. אנחנו לא אומרים בכך רק 'תראו כמה זה נורא', אלא גם תלמדו מאיתנו איך מתמודדים עם אירוע של פגיעה המונית. היכולת ללמוד מאיתנו היא משמעותית, ומגיעים אלינו ללמוד גם ממדינות שלא כל כך אוהבות את הקשר עם ישראל. בסוף זו הדרך שלנו לשמור על הרלוונטיות של המערכת הישראלית בזירה הבינלאומית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.