אלמנת קורבן השוד בפיקנטי תובעת להורות למשטרה לחשוף את חומר החקירה

חנה שרגר, אלמנתו של אריה שרגר שנשדד ונרצח ביולי 92', כשנשא עימו את הפדיון היומי של פיקנטי, מבקשת מבית המשפט המחוזי בת"א, להורות למשטרה להתיר לה לעיין בחומר החקירה בתיק הרצח, כדי לסייע בידה בניהול ההליך האזרחי.

בדצמבר 94' הגישה חנה שרגר תביעה בסכום של למעלה מ-13 מיליון שקל, נגד חברת הסינית הפיקנטית בה שימש אריה שרגר כמשנה למנכ"ל, ונגד סוכנות לאומית לביטוח בע"מ, המבטחת של החברה (סוכנת ביטוח של חברת ללוידס.

אריה שרגר נרצח, כשעשה את דרכו להפקדת הפדיון היומי בסניף בנק סמוך. השודד שחטף ממנו את מזוודת הכסף ירה בו למוות. חנה שרגר טוענת, כי הסינית הפיקנטית התרשלה בכך שלא הסדירה נהלים סבירים וזהירים להעברה והפקדה של כספים, ושלחה את בעלה להפקיד את הכספים ללא ליווי חמוש.

בכתב ההגנה טענה הסינית הפיקנטית, כי אריה שרגר היה מנהל בכיר ובעל מניות בחברה, והאחראי הישיר על ההפקדות בבנק. לכן לדבריה, האשמה למותו רובצת כולה לפיתחו, בשל התרשלותו.

לטענת החברה, על אף התרעות ואזהרות, נמנע שרגר במכוון משכירת שירותי חברת אבטחה, והמשיך לבצע את הפקדות הכסף בעצמו, בזמנים קבועים ובמסלול קבוע.

עוד נטען בכתב ההגנה, ששרגר הנחה אחרים בחברה, כי במקרה של שוד עליהם לוותר על הכסף ולא להיאבק עם השודדים, אך בפועל נהג בניגוד להנחיותיו, וגרם למותו.

חנה שרגר טוענת, באמצעות עו"ד אורית שלוש, כי מימצאי תיק חקירת הרצח דרושים לה כדי לבסס את טענותיה בתביעת הנזיקין, וכי פנייתה למשטרה נענתה בשלילה ללא נימוק. (תא 1939/94) . «מאת יצחק דנון «אלמנת קורבן השוד בפיקנטי תובעת להורות למשטרה לחשוף את חומר החקירה «חנה שרגר רוצה לעיין בחומר כדי לסייע בהליך האזרחי נגד החברה בה עבד בעלה «מאת יצחק דנון «אלמנת קורבן השוד בפיקנטי תובעת להורות למשטרה לחשוף את חומר החקירה «חנה שרגר רוצה לעיין בחומר כדי לסייע בהליך האזרחי נגד החברה בה עבד בעלה