בלשה מרים את הראש

בשבוע שעבר, באיחור של חודשיים, פרסמה חברת נתיבי אילון חוברת מסכמת לפעילותה בשנת 1996. לאחר מספר שנים של שפל, שהחלו לאחר פרישתו מניהול החברה של דן הולצמן, היתה שנת 1996 שנת מפנה לנתיבי אילון. לא סתם מפנה, אלא שהחברה עברה ממצב של כמעט חיסול למצב בו היא יכולה לומר: אני קיימת ועומדת לפרוץ.

עת מונה דורון בלשה לתפקידו, לפני כשנתיים, היו לו תוכניות רבות אך אלה נתגמדו מול התוכניות שלא היו לבעלי הבית: עיריית תל אביב (%50) והמדינה המיוצגת על ידי משרד התחבורה הממונה ומשרד האוצר.

לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הקודם, מיכאל בן יאיר, כתב דו"ח לפיו אין למעשה לנתיבי אילון זכות קיום חוקית במתכונתה הנוכחית, עברו הרבה מים בשטפונות נחל אילון ולא כל כך התייחסו לדו"ח. הגישה של שר התחבורה הקודם, ישראל קיסר, היתה: לא נורא, בסך הכל מדובר בחוק.

היום ניתן לומר, שהמהפך הפוליטי עשה גם מהפך בנתיבי אילון. חלקו טמון בעובדה, שיש יותר שיתוף פעולה בין עיריית תל אביב (ליכוד) ובין הממשלה (ליכוד). סיבה נוספת היא, שהגישה במשרד התחבורה, בעיקר מכיוון לשכת המנכ"ל, יותר עניינית.

בלשה הגיע לנתיבי אילון כ"מנכ"ל כוכב" של נתיבי כרמל, כאחד המקצוענים ביותר בשטח, ונתקל בהרבה פוליטיקה ששמה לו רגליים. לא עושה רושם שפוליטיקה זה השטח שלו, ולכן הוריד את הראש ותכנן לחזור לעיר מכורתו חיפה. אולם עתה נראה שיש לו בכל זאת סיכוי להגשים תוכניות.

גלובס: תקציב 1997 של נתיבי אילון הוא כ-450 מיליון שקל. מה היעדים השנה?

בלשה: "אמנה את הכל בקיצור ואחרי כן נוכל להרחיב. 1. סיום אילון דרום, אמנם לא מיחלוף שלו, אבל כל הציר יהיה פתוח ממחלף קיבוץ גלויות עד כביש 4 לאשדוד. 2. הפעלת מרכז בקרת תנועה באילון מרכז. 3. תחילת עבודות אילון מזרח והמשך אילון צפון. 4. קידום עורקים בתל אביב ובמטרופולין. 5. סיום הליך מיכרז מנהרות הכרמל. 6. פיתוח מואץ של פרוייקט דרך הקישון. 7. סיום גשרים, מחלפים ומעברים תת קרקעיים מתחת למסילת הרכבת. 8. הפיכת נתיבי אילון לחברה ממשלתית במאה אחוז. זה היעד החשוב ביותר ואני מקווה שיתגשם ב-1997". -- בוא ניכנס יותר לעומק ליעדים השונים. באילון דרום פתחתם לפני שבוע את הגשר החדש במחלף קיבוץ גלויות, וזו נקודת ציון חשובה. אולם אני שמעתי שבעיית המימון צצה עוד פעם, שראשי עיריות בת ים, חולון וראשון לציון עושים קשיים בקיום ההסדר שהגיעו אליו עם שר האוצר הקודם אברהם שוחט.

"לא בדיוק צצה. היה בזמנו סיכום בין בייגה לביניהם על חלוקה תקציבית מסויימת בקטעי כביש מסויימים. לגבי ההמשך, עדיין לא סוכם כלום לגבי המחלפים,ובחלק מוולפסון ליוספטל התב"ע לא מאושרת, וכל עוד אין אישור אין גם סיכום על כספים. כאשר יבוא האישור, אני מניח שעוד פעם יתעורר ויכוח. ההסכם עם בייגה לא היה תוכנית חומש". -- לא הזכרת את מחלף וולפסון התקוע, בו דורשים גורמים בוועדה המקומית שהגישור יומר לכביש משוקע. נתיבי אילון, כך שמעתי, לא מוכנה לוותר.

"מכל הפרוייקטים שלנו, זה הפרויקט היחיד שתקוע. זה לא עניין של לוותר או לא. אושרו תוכניות והחלו עבודות, ואחרי כן לבוא ולומר לעבור לתוכנית אחרת, שלא תיתן כל יתרון לתושבים - זה לא נרaאה לי. בדקנו מבחינת איכות הסביבה. גשר ייתן אפשרות לגינון. כביש משוקע, לעומתו, הוא בור שחור. משמעות השינוי היא דחייה של 6-3 שנים בפרוייקט. שיקוע מצריך שינוי תב"ע, שינוי תוכניות עבודה ותוספת של 40 מיליון שקל, שאף אחד לא ייתן. אני לא יודע אם משרד האוצר והתחבורה ישלמו, ואני לא בטוח שעיריית תל אביב מוכנה לשלם עוד 10 מיליון". -- הוועדה המקומית הטילה על נתיבי אילון לבדוק את חלופת כביש השיקוע ופה זה נתקע, כי אתם סירבתם לבדוק. אני מבין שלבסוף בצעתם את הבדיקה, בלית ברירה.

"החלופה נבדקה".

ותוצאות הבדיקה לא הוצגו עדיין בפני הוועדה המקומית.

"עוד לא הגשנו לוועדה. אנו בשלבים של דיבורים עם אנשי העירייה כדי להציג את זה עוד לפני שאני מביא רשמית לוועדה. גמרנו את זה לפני 3-2 שבועות". -- אני מבין שהמסקנה החד משמעית ואולי גם הצפויה היא שעדיפה חלופת הגשר. אם זה אכן כל כך ברור, מדוע הפוליטיקאים בוועדה עושים צרות?

"תראה, מה אני מבין בפוליטיקה?". -- בכל זאת, מדוע הם תקעו את זה?

"ההרגשה של הפוליטיקאים היא שדופקים את הדרום. גשר בוולפסון זה דבר דפוק וכביש משוקע בכפר שמריהו או ברמת השרון זה דבר טוב. שוב הצפונים נצחו. זה הרקע וזה לא נכון". -- עוד סיפור נצחי הוא החניונים של נתיבי אילון. שלוש שנים כבר מדברים על כך שעיריית תל אביב לוקחת אליה את התפעול שלהם ועדיין הם בנתיבי אילון. מה קורה?

"כשאביחי פאוזנר נכנס לתפקיד לפני, החליטו לקחת לו את החניונים. הוא עשה רעש וצעקות והחזירו אותם תמורת משהו. כשאני נכנסתי לתפקיד, לאחר זמן קצר הלכתי לרוני מילוא ואמרתי לו: קח את החניונים. היו עיכובים עד עתה. בעירייה לא רצו, הדירקטוריון לא רצה. בעירייה הבטיחו לי שעד סוף יוני החניונים לא אצלנו". -- מדוע אתה רוצה לוותר על החניונים?

"כי זה לא נכון. אלה לא היעדים של חברת תשתית גדולה, לתפעל חניונים. להקים - כן, אך לא לתפעל. זה מסבך אותה עם בעיות, שאני חושב שהחברה לא צריכה להתעסק בהן". -- אני מבין שהעירייה מתכוונת להקים חברת עירונית מיוחדת לצורך תפעול החניונים.

"אני שומע כל הזמן משהו אחר. בהתחלה דיברו על להעביר לחברת אחוזות חוף. אחרי כן אמרו שיקימו חברה חדשה. עכשיו אומרים שהעירייה תפעיל בעצמה. זה לא מעניין אותי, העיקר שיקחו". -- לא כדאי לכם לשמור על הכנסות החניונים? היום זה עסק טוב.

"תראה, פעילות החניונים זה 20 מיליון שקל בשנה, אך מזה נשאר בחברה 800 אלף שקל. זהו סכום קטן יחסית לפעילות חברה של 450 מיליון שקל ויחסית לצרות ולעימותים שיש על רקע זה". -- מה תבצעו השנה במסגרת פרוייקט אילון מזרח?

"אנו הולכים להקים מחלף ליד בית חולים ירקון, על כביש 5, ולסלול את הכביש מהמחלף לתוך פתח תקווה. כל זה בהיקף כספי של כ-130 מיליון שקל". -- זה פרוייקט של נתיבי אילון. מה ההיגיון להתחיל אותו בפתח תקווה כאשר עיריית תל אביב בעצם לא רוצה אותו והוא לא יתחבר לתל אביב?

"יש לזה כמה וכמה תשובות. ראשית, מבחינה סטטוטורית זה הקטע המאושר. הקטע של תל אביב לא רק שלא מאושר, אלא כפי שאמרת, עיריית תל אביב לא תומכת. בבני ברק אנו דנים בחלופות תכנוניות ולא ברור איפה הכביש יעבור. רק בפתח תקווה יש אישורים". -- הכל ברור ויפה, אך היכן ההיגיון?

"יש לזה היגיון בפני עצמו. לפתח תקווה העיר יש בעיה קשה. מלבד רחוב ז'בוטינסקי העמוס והסתום, אין לה גישות נורמליות וטובות למערכת הכבישים הארצית. אנו נתקדם בפרוייקט ממזרח למערב ונגיע לכביש גהה. זה ייקח כמה שנים. עד אז, התוכנית של בני ברק תאושר סטטוטורית ונגיע לאזור איצטדיון רמת גן ודרך הרצליה". -- מה שאתם עושים זה כבר לא נתיבי אילון.

"השם לא משנה. עקרונית זה כביש בסטנדרט של אילון. כביש פרברים מהיר. כביש מטרופוליטני. לכביש כזה יש מאפיינים הנדסיים מסויימים ואילון מזרח מתאים להם. אני מאמין, שבסופו של דבר אילון מזרח כן יגיע לתל אביב". -- מדוע בעצם עיריית תל אביב מתנגדת לכביש?

"היא לא מתנגדת עקרונית, אלא אומרת, שקודם ימומש פרוייקט הרכבת התחתית. יכול להיות שאז לא תהיה התנגדות". -- אפרופו רכבת תחתית, נתיבי אילון בכלל מתואמת עם הפרוייקט?

"הם בשלב של תכנון קונספטואלי. בשלב כזה, תיאום הנדסי אינו חשוב. חשוב התיאום התכנוני-תחבורתי במקרו. בוא נגיד שהם יודעים את התוכנית של נתיבי אילון". -- אין לכם בכלל מעורבות בפרוייקט?

"בשלב מסויים היה לנו נציג בוועדות של המינהלת. אין תיאום מיוחד. אני גם לא חושב שהוא נחוץ ברמה הזו". -- היה ויכוח על הקמת מחלף השלום. בשלב מסויים, נציגי עיריית תל אביב חסמו את אישור התקציב בדירקטוריון בגלל סירוב האוצר לממן את הקמת המחלף. האם בעיה זו נפתרה?

"לא, לא נפתרה. יש הסכמה של כל הגורמים שבוחנים מחדש חלופות. החלופה שתוכננה בשנים עברו לא נפלה, אך זו חלופה יקרה של כביש משוקע. שיקוע של דרך פתח תקווה עלול גם להפריע להקמת תחנה של הרכבת התחתית, שלפי החלופה הנבחרת של מנהלת ההסעה ההמונית צריכה להיות מתחת לצומת קפלן-דרך פ"ת. לכן, כל שיקוע הוא בעייתי ויש עלויות גבוהות של העברת תשתיות הנדסיות". -- לא הבנתי מה קורה. מי בוחן חלופות נוספות? אתם?

"כן, אנחנו. בתוך כמה חודשים נגיש לאישור חלופה המוסכמת על כל הגורמים". -- עם יד על הלב, ב-1997 תקום חברה ממשלתית נתיבי אילון בבעלות מלאה של המדינה?

"אני לא רוצה להיראות אופטימי מדי, אך שר התחבורה וראש עיריית תל אביב מעוניינים בזה, ואני בטח מעוניין בזה. זה הגיוני, נכון למשק ונכון להגשמת מדיניות התחבורה של מדינת ישראל. צריך לזכור שחברת נתיבי אילון היא זרוע ממלכתית לביצוע פרוייקטים תחבורתיים רציניים במטרופולינים העירוניים. זו המומחיות שלה". -- זה נשמע לי תיאורטי מאוד. יש משא ומתן בין המדינה לעיריית תל אביב על מכירת חלקה של העירייה בנתיבי אילון למדינה?

"הוקמה ועדה בהשתתפות משרד התחבורה, רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר, כדי לגבש החלטה ממשלתית". -- אז יש ועדה. מה הלאה?

"עדיין לא היתה ישיבה ראשונה. במשרד התחבורה מכינים את החומר. זה לא עניין של יומיים, אך אני מקווה שזה לא יימשך יותר מדי. זה לא יקרה מחר בבוקר אך אני נותן לזה לקרות עד סוף 1997". -- אתה רוצה להיות חברת התשתית הגדולה במדינה?

"אני לא. תבין שמבחינה תקציבית לא תהיה לזה משמעות גדולה. בירושלים אני לא מתכוון להיכנס לנעליים של מוריה. אך אם בבאר שבע ירצו לעבוד, אנו נוכל לעשות את זה. גם כך, מרבית תקציב הפיתוח של משרד התחבורה הולך אלינו". -- אתה במקור מחיפה ועדיין מתגורר בה. ראש העיר, עמרם מצנע, הקים חברת תשתית עירונית. זה לא מתנגש בנתיבי אילון או בנתיבי כרמל?

"כשדורון בלשה היה בחיפה הוא תמיד אמר שלא טוב חברה עירונית. תמיד. כך חשבתי אז וכך אני חושב היום". -- זה נשמע לי כמו זמירות אחרות. היו זמנים שרצית לעמוד בראש חברה כזו.

"לא עירונית. לזה תמיד התנגדתי. כן אמרתי שצריך להקים חברה ממשלתית-עירונית למטרופולין חיפה, כמו נתיבי אילון בתל אביב". -- אבל מצנע לא שמע לך והקים חברה עירונית. לא תהיה התנגשות עם נתיבי כרמל?

"מצנע הקים חברה עירונית לפני יותר משנה, והיא תבצע פרוייקטים שנתיבי כרמל לא מעוניינת להתעסק איתם, כמו ביוב, בניית בתי ספר, רחובות בשכונות". -- מצנע לא רצה להיות אחראי על פרוייקט מנהרות הכרמל?

"בכל מקרה, פרוייקט מנהרות הכרמל הוא פרוייקט ממשלתי. את הזיכיון הממשלה נותנת ובראש ועדת המכרזים עומד איש משרד האוצר. עיריית חיפה מעורבת מאוד בפרוייקט, כך או אחרת". -- לאחר שמונית לתפקיד, לפני יותר משנתיים, הסתובבת עם הראש באדמה. עכשיו אתה מרגיש אחרת?

"אני נכנסתי לחברה כשהיתה במצב קשה ומסובך, הן ברמה הפוליטית והן ברמה של הפרוייקטים התחבורתיים. הכל היה קשה ומסובך. המשימה הראשונה היתה להוציא את הפרוייקטים מהבוץ. סיכום פעילות 1996 מראה על פעילות הנדסית מלאה בכל החזיתות.

אז מחלף וולפסון היה תקוע ועדיין תקוע, ואני לא יודע מתי ישוחרר, אולם הפרוייקטים האחרים מתקדמים. ברמה של ביצוע משימות החברה, כפי שאני רואה אותן, אנו היום על הסוס. הכל מתקדם בצורה טובה ואם היה תקציב נוסף אפשר היה לנצל אותו. וזה לא היה כשאני באתי, הכל היה תקוע". -- מה עשית?

"ברמה האירגונית עשינו כמה דברים. התייעלות פנימית, שינוי כוח אדם פנימי, מערכת יחסים טובה עם משרדי האוצר והתחבורה. התחלף השלטון ואנו זוכים במלוא האמון של השר והמנכ"ל החדשים. התקווה שעד סוף 1997 נהפוך לחברה ממשלתית מלאה נוטעת בי את האופטימיות, שלא רק בתחום הביצוע נעלה על הסוס. נכון שהלכתי בהתחלה עם הראש באדמה, אך עתה הוא כבר מורם". ! « «בלשה מרים את הראש «ממצב של כמעט חיסול חברת נתיבי אילון ואווירת דיכאון גם אצל המנכ"ל דורון בלשה, חל לאחרונה מהפך, שהוא גם תוצאה של המהפך הפוליטי, ובלשה מלא תוכניות כרימון. ראיון