בר-און: מועמד של נתניהו, לא של הנגבי

החל מיום ששי בבוקר, הטלפונים בביתו של עו"ד רוני בר-און, היועץ המשפטי לממשלה החדש, בירושלים, לא הפסיקו לצלצל. על רקע הביקורת שעורר מינויו, בשל היותו איש פוליטי - חבר מרכז הליכוד ומקורב לחוגיו, היו גם הרבה מברכים.

בר-און עצמו, ידע בערך יומיים לפני כן, על כך שיש כוונה להביא את שמו לישיבת הממשלה ביום ששי. הוא לא תיאר לעצמו, שהמינוי יעורר מהומה רבתי. גם מההתנגדות בממשלה, הוא הופתע מעט, אך בחר לנצל זאת לטובתו. העובדה שדווקא שרי הליכוד לא הצביעו בעדי, הוא אמר, מוכיחה את זה שאני לא אהיה יועץ פוליטי.

מה שהכי פגע בו, היתה ההתנגדות של שר המדע, בני בגין. אני, הוא אמר למקורביו, ארגנתי לו את הכנסים בפריימריז (כשבגין התמודד על ראשות המפלגה), וזה מה שאני מקבל ממנו בחזרה?

גם הציטוט שהובא מפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ולפיו היא "בקושי מכירה אותו", לא היה לרוחו. עדנה ארבל לא מכירה אותי? הוא אמר לחבריו ביום ששי. דיברתי איתה בלילה, סיפר, והיא אמרה לי שתמיד מנסים לתקוע טריז בין היועץ המשפטי לממשלה לפרקליטת המדינה.

בניגוד לרושם שנוצר, כאילו בר-און היה מועמדו של צחי הנגבי לתפקיד, למעשה הוא היה דווקא מועמד של נתניהו. זה לא ששר המשפטים, צחי הנגבי, שעשה את הסטאז' שלו אצל בר-און, לא רצה אותו לתפקיד; פשוט, לרצונו או לאי רצונו של הנגבי, לא היתה משמעות גדולה מדי.

למעשה, הנגבי, שיצר כל העת מצג כאילו הוא השושבין הראשי בכל העסק, היה ממודר מתהליך קבלת ההחלטות. ביום ג' האחרון, קיים נתניהו התייעצות בעניין זה עם יועצו הקרוב, עו"ד יצחק מולכו, ואנשים נוספים. הנגבי לא היה שותף.

"הם רצו איש שהוא נטו שלהם, ועם יכולת ביצוע. 'קילר'. זה רוני בר-און, הוא יהיה עורך דין שלהם"

רשימת המועמדים שהובאו בפני ראש הממשלה, גובשה על ידי מולכו. הרשימה כללה, מלבד בר-און, גם את עורכי הדין דב ויסגלס, מיכאל שניידר, ואלי בןטובים. מועמד אחר, עו"ד איתן הברמן, היועץ המשפטי של הליכוד, "נפל" כבר זמן רב לפני כן, מאחר שהברמן הומלץ על ידי נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. המלצה כזו, שבנסיבות אחרות היתה יכולה רק להוסיף נקודות, בנסיבות הקונקרטיות, עמדה לרועץ.

השם המפתיע יותר, הוא שמו של בן-טובים. בן-טובים, שעמדותיו הפוליטיות רחוקות מעמדות הליכוד, הוא עורך דין מהגברדיה הירושלמית הוותיקה. הוא בעל משרד בירושלים, העוסק בתחום יחסי עבודה, ובעבר אף שימש מנהל המחלקה ליחסי עבודה בפרקליטות המדינה. מולכו, חברו של בן-טובים, הביא את מועמדותו בפני נתניהו, ואף המליץ למנותו. הוא כמוני, אמר מולכו לנתניהו על המועמד בן-טובים.

באותה התייעצות, התקבלה ההחלטה על בר-און. לאחר שהתקבלה ההחלטה, עוד לפני ישיבת הממשלה, הנגבי החל לדבר על כך שבר-און הוא מועמד שלו. בהזדמנויות קודמות התבטא הנגבי, כי עליו להביא את ה"מועמד" שלו בפני נתניהו. אבל כאמור, בסיטואציה הספציפית של תהליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה, לא היתה חשיבות ל"מועמד" של הנגבי.

זה מזכיר "תרגיל" אחר של הנגבי: הוא אחראי לשמועה שקיבלה מעמד של אמת צרופה - כאילו שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אליקים רובינשטיין, קיבל פנייה לשמש כיועץ משפטי לממשלה, אך סירב. רצינו את רובינשטיין, התבטא הנגבי לא מזמן. "רובינשטיין", אמר השר, "היה יכול להיות מועמד אידיאלי: גם שופט, גם מקובל על כולם... אבל מה לעשות? הוא סירב".

האמת היא, שרובינשטיין לא סירב, מהסיבה הפשוטה שהוא פשוט לא קיבל כל פנייה. כשקיבל בזמנו פנייה מאחד העיתונים, לאשר את כך שכביכול קיבל הצעה להתמנות לתפקיד, רובינשטיין כעס על הנגבי, שהוא, כך נאמר לו, מקור השמועה.

רוני בר-און הוא בן 48, עורך דין פרטי, העובד לבד, ללא שכירים. בעבר, עסק בעיקר בפלילים, אך בשנים האחרונות, הוא מטפל יותר בנישה האזרחית-מסחרית.

בעברו, צבר גם תקופה לא ארוכה בפרקליטות המדינה, לאחר שהתמחה אצל יונה בלטמן, פרקליט המדינה לשעבר. כן שימש כעוזר לפרקליט מחוז ירושלים. אשתו, בינה, היא סגנית היועצת המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה.

בין השאר שימש בר-און כשופט צבאי במילואים. מאז הבחירות האחרונות ללשכת עוה"ד, הוא משמש כחבר הוועד המרכזי של הלשכה, ועמדותיו ממוקמות בין הקואליציה, בראשותו של ראש הלשכה, עו"ד דרור חטר-ישי, לבין האופוזיציה בוועד.

בר-און היה בעבר יו"ר בית"ר ירושלים, וחברו של ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט. בשעתו היה פעיל במטה הבחירות שלו, כשהתמודד לראשות עיריית ירושלים. החלטתו של קודמו בתפקיד, מיכאל בן-יאיר, להעמיד את אולמרט לדין בפרשת החשבוניות הפיקטיביות, ובפרט העיתוי שלה - ערב הקמת הממשלה, נראו לבר-און מכוונות.

כפליליסט, נימנה בר-און על השורה הראשונה של הפליליסטיים בירושלים. בין השאר ייצג בזמנו את עו"ד ראובן בר-חיים, שהואשם בשיבוש הליכי משפט, והורשע בהטרדת עד, תוך ביקורת קשה מצד השופט, אליהו בן-זימרה, על הפרקליטות והמשטרה. זה היה הישג לבר-און, כי הוצאתו של בר-חיים בפחות מזה, היתה מן הסתם בגדר משימה בלתי אפשרית: בידי הפרקליטות היתה הקלטה של שיחה בין בר-חיים, לבין עד שנשלח אליו על ידי המשטרה והפרקליטות, על מנת להקליטו, שלא לומר להפלילו.

בר-און אף ייצג כבעבר את אחד הנאשמים במשפטם של חברי ועד העובדים של עיריית ירושלים, שהואשמו בשוחד.

היועץ המשפטי לממשלה החדש, ידוע כפיקח, פוליטיקאי באופיו, ומאוד מחוספס; ציני, ובעל חוש הומור. הוא מה שממשלת נתניהו רצתה, אומר עליו אחד מעורכי הדין, המכיר את בר-און היטב. "הם לקחו עורך דין, כדי להראות שהם 'לא שמים' על מה שיחשבו עליהם. הם רצו איש שהוא נטו שלהם, ועם יכולת ביצוע. 'קילר'. זה רוני בר-און". «הדס מגן «בר-און: מועמד של נתניהו, לא של הנגבי «בניגוד לרושם שנוצר, כאילו רוני בר-און היה מועמדו של צחי הנגבי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, למעשה הוא היה דווקא מועמד של נתניהו. רק לאחר החלטת נתניהו, החלו להישמע הדיבורים על המועמד של הנגבי