היטל ביוב: ההודעה קובעת

חוק רשויות מקומיות (ביוב) מסדיר את נושא הביוב, וקובע את חובתה של הרשות לשלוח הודעה לאזרח, בטרם תחייבו בהיטל ביוב. ביהמ"ש קובע, כי הודעה כאמור הינה תנאי מהותי לגיבושו של החיוב בהיטל.

מנחמי בוני מגדל דוד רמת גן בע"מ (להלן: "מנחמי"), התקשרה עם בעלי מקרקעין ברמת גן, לשם הריסת מבנים והקמת פרוייקט מגדלי דוד. מנחמי התחייבה לשלם את כל האגרות וההיטלים שיידרשו על ידי עיריית רמת גן. העירייה דרשה תשלום בגין היטל ביוב, אגרת תיעול, היטל פיתוח מים ואגרות בנייה. מנחמי שילמה את התשלומים תחת מחאה, והגישה עתירה לביהמ"ש, בה ביקשה להורות לעירייה להשיב לה את התשלומים, שלטענתה שילמה ביתר.

השאלה הראשונה שעמדה לדיון היתה שאלת היטל הביוב. מנחמי טענה, כי בעבר הותקן קו ביוב לבניינים שהיו קיימים על החלקה, ומשלא שונה קו הביוב, לא היתה העירייה רשאית לחייבה בתשלום נוסף.

עוד טענה מנחמי, כי הבעלים הקודמים של החלקה מימנו את עלות קו הביוב בשיטה שהיתה נהוגה בעבר, היא שיטת דמי השתתפות. החיוב היה מבוסס על חיוב בעלי החלקות לפי שטחי הבנייה בכוח ולא בפועל. לגירסתה, מימון בשיטה זו פוטר את בעל החלקה מכל עלות מאוחרת. סעיף 260 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובע, כי דרישה לפי חוק עזר לא תחול על עבודות, שבוצעו לפני שחוק העזר נכנס לתוקפו. לטענת מנחמי, הביוב הותקן עוד קודם לשינוי שיטת החיוב, ולכן העירייה אינה רשאית לחייבה בתשלום ההיטל.

ביהמ"ש סבור, כי פרשנותה של מנחמי את הוראות סעיף 260 לפקודת העיריות, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה. קבלת פרשנותה עשויה לגרום להנצחת משפט ארכאי באיזורים השונים של העיר. בעוד בעלי חלקות שעליהן יחולו חוקי העזר החדשים ישאו בעלות פיתוח חלקותיהם, בעלי החלקות החוסים תחת חוקי העזר הישנים שהוחלפו, לעולם יהיו פטורים מעלויות אלו, אף בקשר לבנייה חדשה. לדעת ביהמ"ש, בענייננו יש לבחור פרשנות דינמית של החוק, התואמת את צרכי הציבור.

תכליתו של סעיף 260 למנוע פגיעה בציפיות תושב, שביצע עבודה לפני כניסתו של החוק העזר החדש לתוקפו, שלא להימצא חייב בתשלום היטלים חדשים, שלא היו קיימים במועד ביצוע העבודות על ידו. דברים אלו נכונים לגבי עבודות, שבוצעו לפני כניסת החוק החדש לתוקף, אך אין להרחיבו לגבי מבנים או תשתית בהם נעשו עבודות כלשהן. הסייג הקבוע בסעיף, לדעת ביהמ"ש, מצומצם לגבי עבודות שנעשו לפני כניסתם לתוקף של חוקי העזר החדשים.

כאמור, לטענת מנחמי שולמו בעבר דמי השתתפות בגין התקנת הביוב. ביהמ"ש מקבל טענה זו. הנחת היסוד היא, שאין רשות מחייבת תושב בתשלומי כפל. מששולמו דמי השתתפות, כל עוד הביוב ממלא את יעודו ואין צורך בהרחבתו, אין לעירייה סמכות לדרוש היטל נוסף, אפילו בגין תוספת הבנייה. העיירייה טענה, כי הקמת הפרוייקט חייבה העתקת קו הביוב. משבוצעה העתקת הקו, קנתה העירייה את הסמכות לחייב את מנחמי בתשלום היטל הביוב.

זכותה של העירייה לחייב את מנחמי בהיטל ביוב קמה עם קיומם של תנאים נוספים. סעיף 28 לחוק רשויות מקומיות (ביוב) קובע, כי יש למסור לבעלי הנכסים דרישת תשלום. המחוקק קובע רשימת נושאים החייבים פירוט בדרישת התשלום: סכום ההיטל, פרטי חישובו, מועד התשלום, זכות ערך ופרטים נוספים. הרשות המקומית חוייבה לעמוד בתנאים המצטברים הללו, על מנת לחייב את תושביה בהיטל ביוב. אם לא כן, תיפגע זכותו של האזרח לביקורת על גובה התשלום, וזכותו לבדוק אם הרשות אינה חורגת מגבולות הסמכות. בענייננו, העירייה לא שלחה למנחמי הודעת חיוב כנדרש, גם לא לאחר שהוגשה התביעה.

השאלה שאליה נדרש ביהמ"ש הינה, מה נפקות העדר הודעה. חוק הרשויות המקומיות מסדיר את נושא הביוב באופן ישיר. תכליתו של סעיף 28 הנ"ל לקבוע הליך מינהלי תקין, בכל הנוגע להטלת היטלים על פי החוק, ולהגן על זכויות האזרח. בה"פ 1684/91 בן יקר-גת נ' המועצה המקומית ראש-העין, בחן סגן הנשיא אורי גורן את הוראות הסעיף וקבע, כי דרישת התשלום הנשלחת לתושב היא דרישה מהותית. השופט גורן קבע, כי על הרשות ליתן הודעה, ורק הודעה כדין יכולה לשמש בסיס לחיוב האזרח בתשלום ההיטל.

ביהמ"ש בענייננו סבור, כי כדי לקבוע אם חובת הודעה היא פרוצדורלית או מהותית, עלינו לבחון את משמעותה לגבי התושב. מקום שהעדר הודעה כדין פוגע בזכויותיו של התושב באופן משמעותי, ייטה ביהמ"ש לראות בהודעה, הודעה מהותית. היחסים בין אזרח לשלטון כוללים קשת רחבה של חובות וזכויות. ללא מינהל תקין, גם כשלכאורה מדובר בחובות פרוצדורליות, עלולות להיפגע זכויות הפרט שעליהן מגן החוק.

סעיף 28 לחוק מבקש לאזן בין האינטרסים השונים, ולתת איזון ראוי לכל אחד. חובת הרשות לשלוח הודעה מפורטת באה להגשים מטרה. הרשות חייבת לנהוג בתושביה בהגינות, כך שלא תקופח זכותם לחלוק על סכום החיוב, בהתחשב בנתונים ששימשו בסיס לחישובו. ההודעה מכוונת למניעת שרירות, והיא מעמידה את התושב על זכות הערר, שהיא זכות יסוד.

זכות הקניין זכתה למעמד זכות יסוד בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. משזכתה זכות זו למעמד על-חוקי, ראוי להקפיד הקפדה יתרה על קיום כל התנאים בחוק, המתיר חיוב הפוגע בקנייננו של אדם. במקרה שלפנינו סבור ביהמ"ש, כי אי משלוח ההודעה הכוללת את הפרטים המהותיים, פוגע בזכויות מהותיות של התושב. ההודעה כוללת את כל הנתונים שבבסיס דרישת התשלום. מנחמי דרשה לקבל את הנתונים. אילו נענתה דרישתה, ולו באיחור, יתכן שהיה ניתן לראות בה בנסיבות העניין, הודעה כדין. אך משלא הודיעה העירייה למנחמי כלל, לא קיימה את החובה המוטלת עליה לשלוח הודעה כדין, ולא התגבש החיוב להיטל ביוב. על העירייה להשיב למנחמי את התשלום ששילמה תחת מחאה.

יש לציין שפסק הדין עסק באגרות והיטלים שונים נוספים. בחלקם נתקבלה עמדת מנחמי ובחלקם נתקבלה עמדת העירייה.

מפי השופטת: רות שטרנברג-אליעז.

ת.א. 433/91 התובעת: מנחמי בוני מגדלי דוד רמת גן בע"מ, נגד המשיבה: עיריית רמת גן. בשם התובעת: עו"ד אנגלסמן מלכה.

בשם הנתבעת: עו"ד בכר ממשרד ש.הורוביץ.

C - כל הזכויות שמורות. « «היטל ביוב: ההודעה קובעת «אי משלוח הודעה מפורטת על חיוב בהיטל ביוב פוגע בזכויות מהותיות של התושב. ההודעה מהווה לפיכך תנאי מהותי לחיוב בהיטל רחל-בת ערקובי