מיכללת מנצ'סטר לא קיימה הבטחות

שני תלמידי המיכללה תובעים אותה על סכום של כ-170 אלף שקל בטענה כי הפרה התחייבויותיה והציגה מצגי שווא בעניין תוכנית הלימודים, ההכרה בתואר והמרצים

לפני כשבוע, נכתב במדור זה על יוזמה לתיקון חוק לשכת עוה"ד. התיקון יגרום לכך ששלוחות ישראליות ללימודי משפטים של מוסדות אוניברסיטאיים בחו"ל, שמוכרים בארץ, יזכו להכרה אוטומטית ללא בדיקה או ביקורת לגבי אופן הלימודים בשלוחות.

אחת השלוחות שיפיקו מכך תועלת, היא השלוחה הישראלית ללימודי משפטים של אוניברסיטת מנצ'סטר. השלוחה פנתה לוועדת המיכללות, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, לקבל הכרה, אך עדיין לא נענתה. לדברי הדיקן, פרופ' מיכאל קורינלדי, השלוחה לא פנתה לוועדת המיכללות, אלא למועצה להשכלה גבוהה, וקיבלה אישור פעולה.

לפני מספר חודשים הוגשה תביעה כנגד מיכללת מנצ'סטר, על ידי שני סטודנטים שלמדו בה. הסטודנטים - גיא דויטש ומלי ויז'נסקי - דורשים מהמיכללה כ-170 אלף שקל.

בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בהרצליה, הם טוענים, באמצעות עו"ד מרדכי שפירא, כי סיימו את שנת הלימודים הראשונה במיכללה, שנפתחה באוקטובר 95'.

לפני פתיחת שנת הלימודים הראשונה נאמר להם, לדבריהם, והדבר הובהר במסמכים רשמיים, כי התואר שיינתן להם מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, והלימודים יהיו בעברית, על ידי מיטב המרצים בתחום המשפטים בישראל. רשימת המרצים אף הוצגה בפני הסטודנטים.

כן נאמר, כי עם סיום הלימודים, יוכלו אוטומטית להיבחן בבחינות לעורכי דין זרים של לשכת עוה"ד בישראל, לפני תחילת תקופת ההתמחות. על סמך מצג זה שוכנעו ללמוד בשלוחה תמורת שכר לימוד של למעלה מ-20 אלף שקל.

לדבריהם, כבר לאחר תום הסמסטר הראשון, נדהמו לגלות כי השלוחה אינה יכולה לעמוד במרבית ההבטחות שניתנו. כך למשל, במקום התואר ב"משפט ישראלי" שהובטח להם, נאמר כי התואר הוא ב"משפט אנגלי"; השלוחה לא הוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה, אלא קיבלה אישור פעולה.

תוכנית הלימוד, שהוגדרה מראש, שונתה; אופי ההוראה שונה; שפת הלימוד בחלק מהמקצועות שונתה לאנגלית והוספו שעות תירגול רבות באנגלית; מתכונת הבחינות נקבעה על ידי גורמים מחוץ לשלוחה ומחוץ לישראל, והפרמטרים האקדמיים הוחלפו בניסיון להתאימם למודל האנגלי.

סגל המרצים שונה, ודמויות בולטות מעולם המשפט, שנאמר כי ישמשו כחברי סגל, לא נכללו בסגל ההוראה. כך עו"ד מיכאל בן-יאיר (אז היוהמ"ש), ורדי זיילר, נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים; פרופ' מרשל סרנת; פרופ' דוד רוטנברג, מבנק ישראל; יהושע מאיר, אז מנכ"ל איי.בי.אם ישראל; אהרון פוגל, מנכ"ל האוצר לשעבר, ועמנואל שרון, יו"ר בנק הפועלים.

בדפי חוברת המידע לנרשמים לשנת הלימודים הראשונה, נכתבו שמות חברי סגל הוראה, על אף שאיש מהם לא פעל כמרצה בשנה זו: בין השאר הופיעו שמותיהם של עו"ד אהוד ברזילי (רו"ח), סגן נציב מס הכנסה, ד"ר זוהר גושן, ד"ר חנוך דגן, ד"ר רון חריס, ד"ר אריאל פורת, ד"ר יובל קרניאל, פרופ' פרנסיס רדאי, ועו"ד יעקב רובין.

עמיתקני השלוחה, אולמות הרצאה, ספריה ועזרי לימוד בסיסיים, וכן הקפיטריה, היו ברמה ירודה, ולא ענו על המסגרת שהובטחה. ההרצאות התקיימו באולם עלוב, מיושן ומטונף, ובחורף דלפו מים מהגג.

לדבריהם, באחת ההזדמנויות, עלתה אחת המרצות - פרופ' רות גביזון, לבמה לפני תחילת השיעור, ואמרה כי על רקע מצב הדברים בשלוחה, היא מצפה מתלמידי משפטים, לאחר חצי שנת לימודים, כי יידעו לבדוק מה בדיוק "מוכרים" להם.

לטענתם, נאלצו לעבור מיכללה ולהשקיע מאמצים בשנה השנייה ללימודים. כתוצאה, נגרמו להם הוצאות רבות ומתח נפשי רציני. עוד הם טוענים, כי אנשי השלוחה ניסו באופנים שונים לשכנע מספר תובעים פוטנציאליים לקבל הצעות פשרה בתמורה להתחייבות שלא להצטרף לתביעה.

בכתב ההגנה של השלוחה, שהוגש על ידי עו"ד אורנה לין, ממשרד זליגמן, טוענת השלוחה כי אוניברסיטת מנצ'סטר היא אוניברסיטה ותיקה בעלת מוניטין בינלאומי וניצבת בשורה הראשונה של האוניברסיטאות באנגליה. האוניברסיטה, לאחר בדיקה, החליטה להכיר במיכללה כמוסמכת להעניק לבוגריה תואר בוגר במשפטים במשפט ישראלי.

המיכללה מכחישה כי הציגה מידע לפיו יוכלו התלמידים עם סיום הלימודים, להיבחן אוטומטית בבחינות לעורכי דין זרים של לשכת עוה"ד. בוגרי השלוחה יוכלו לגשת לבחינות הלשכה ללא צורך בהכשרה נוספת.

לטענת המיכללה, מספר חודשים לפני פתיחת הלימודים היא פנתה לוועדת המיכללות בבקשה להכיר בה כמיכללה חוץ תקציבית למשפטים. הוועדה הבהירה כי גיבשה קריטריונים חדשים והמיכללה התאימה את תוכניתה לכך. לטענת המיכללה, התברר כי המטרה היא להביא לכך שאף אחת מהמיכללות החדשות לא תאושר. על כך אף עתרה לבג"ץ.

המיכללה טוענת, כי העמידה בפני התלמידים שני מסלולים לבחירה: מסלול בשפה האנגלית שבסופו יקבלו תלמידיו תואר בוגר במשפט אנגלי, ומסלול בשפה העברית, שבסופו יוענקו הכרה ואישור של לשכת עוה"ד לגשת למבחני הלשכה. הרוב המוחלט, וגם התובעים, העדיף להמשיך את הלימודים במסלול השלוחה באנגלית.

כמו כן, מערכת השעות ששונתה בעקבות בחירת התלמידים, הורכבה ממקצועות סמסטריאליים הנלמדים באוניברסיטה האם. כן מכחישה המיכללה כי ניסתה להניא תלמידים נוספים מלהצטרף לתביעה. לפיכך, היא מבקשת לדחותה.

המיכללה טוענת, כי אכן הוחלף סגל המרצים, ואולם לא היה שינוי ברמתם. שינויים כאלה, נטען, מקובלים וצפויים בכל מוסדות הלימוד האקדמיים בישראל, ונהוגים במיכללות האחרות למשפטים.

באשר לתנאי ה"מחייה", טוענת המיכללה כי הטענות, ככל שיש בהן ממש, נובעות מכך שמדובר במוסד אקדמי בתחילת דרכו, וכי המיכללה השקיעה ומשקיעה מאמצים ומשאבים אדירים כדי לדאוג לרווחת התלמידים.

לטענת המיכללה, לאחר שנשקלו הנסיבות שנבעו מגישתה של ועדת המיכללות, ולאחר שיחה עם תלמידי המיכללה, הוחלט לשנות את תוכנית הלימודים לאותם תלמידים שיבחרו במסלול השלוחה ללימוד במסלול האנגלי, כשחלק מהמקצועות יתקיימו בשפה האנגלית.

כן נטען, כי היתר פעולה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, מאפשר את פתיחת הלימודים, שכן קבלת הכרה אקדמית למוסד להשכלה גבוהה, הינו תהליך ארוך. עוד טוענת המיכללה, כי סייעה לתובעים בכל הנוגע למעברם למיכללת נתניה, וכי הקורסים שלמדו במיכללת מנצ'סטר, הוכרו במיכללה החדשה. « «מיכללת מנצ'סטר לא קיימה הבטחות «שני תלמידי המיכללה תובעים אותה על סכום של כ-170 אלף שקל בטענה כי הפרה התחייבויותיה והציגה מצגי שווא בעניין תוכנית הלימודים, ההכרה בתואר והמרצים