סוללים את הדרך להיטל נוסף

רשות מקומית רשאית לדרוש היטל נוסף כאשר מדובר בהרחבת כביש קיים. למרות שבחוק עזר של עיריית תל-אביב נקבע, כי אין להביא בחשבון תשלומים שנעשו על פי חוק עזר קודם, קבע ביהמ"ש שאין בכך הפלייה בלתי סבירה הגוררת ביטולה של ההוראה בחוק העזר.

עיריית תל-אביב התקינה חוק עזר לתל-אביב-יפו (סלילת רחובות) - התשל"ו-1975 (להלן: "חוק העזר"). ד. רוטשטיין - חברה לבניין ונכסים בע"מ, גונצ'רובסקי יעקב ויהודית הם בעלי זכויות בחלקת מקרקעין בתל-אביב (להלן: "הבעלים").

בהתאם להוראות חוק העזר, חוייבו הבעלים בהיטל סלילת כביש. משלא שולם ההיטל, הגישה העירייה תובענה, בה ביקשה לחייבם בתשלום ההיטל. הבעלים טענו, כי חוק העזר אינו מסמיך את העירייה לגבות היטל כלשהו, וכי הבעלים הקודמים של הנכס שילמו היטלים עבור סלילת כבישים ומדרכה בצמוד לחלקה. לפיכך, טענו הבעלים, אין לחייבם פעם שנייה בגין אותו היטל. הבעלים טענו עוד, כי העירייה איננה מביאה בחשבון, בעת עריכת חישוב ההיטל, את התשלומים ששולמו על ידי הבעלים הקודמים.

סעיף 7 לחוק העזר קובע, כי "שילם בעל נכס גובל היטל חלקי בלבד, ולאחר תחילת החוק נעשו עבודות סלילה, ישלם בעל הנכס את ההפרש שבין אחוז ההיטל ששולם לבין מלוא סכום ההיטל". הבעלים טענו, כי בעניינם נסלל כביש והבעלים הקודמים חוייבו בגינו. לאחר מכן הורחב הכביש, והתשלום הפך להיטל יחסי ביחס להיטל שחל על סלילת הכביש, לרבות הרחבתו.

סלילת מדרכה או סלילת כביש מוגדרים בחוק העזר כסלילה או הרחבה. לכן זכאית העירייה לגבות היטל על פי חוק העזר בגין סלילת מדרכה והרחבת הכביש. בע"א 26/72 עיריית הרצליה נגד שטקין, דן ביהמ"ש העליון בחוק עזר הרצליה ונקבע, כי "נניח שאין צורך לסלול אלא רק חלק מרוחבו של כביש ולא את מלוא רוחבו, וככל שדרכי התנועה מתרחבים מחליטה העירייה על סלילה הדרגתית, כלום מתקבל על הדעת שרק כשהעירייה סוללת מלכתחילה את מלוא רוחב הכביש היא זכאית להשתתפות בהוצאה כולה?". ביהמ"ש העליון השיב בשלילה לשאלה זו וקבע, כי אין העירייה רשאית לשוב ולהטיל חובת השתתפות בשל סלילה חוזרת של אותו כביש, אולם היא רשאית לדרוש השתתפות נוספת בסלילת חלק אחר או הרחבה עד כדי מלוא רוחבו של הכביש.

בענייננו קובע סעיף 7 לחוק העזר, כי ייערך קיזוז מסויים של היטל חלקי ששולם בעבר, באם שילם בעל הנכס לפי אותו חוק עזר ולאחר תחילת החוק נעשו עבודות סלילה נוספות. טוענים הבעלים, כי חוק העזר בלתי סביר בצורה קיצונית, שכן הוא מפלה אותם ואינו מביא בחשבון תשלומים שנעשו על פי חוק העזר שהיה בתוקף קודם לחוק העזר הנוכחי.

ביהמ"ש מדגיש, כי בחוק העזר קיימת התייחסות מפורשת לסיטואציה של חיוב על פי חוקי העזר שקדמו לחוק העזר נשוא הדיון. לכן ההבחנה שנעשתה בסעיף 7 לחוק היא מכוונת, והשאלה היא האם הוראות סעיף 7 לחוק העזר הן בלתי סבירות כטענת הבעלים.

השופט אליהו וינוגרד מסכם בספרו "דיני רשויות מקומיות" את גישת ההלכה הפסוקה בשאלה זו. "על ביהמ"ש להביט אל חוק העזר בכללותו, ולבדוק אם הוא נראה סביר אם לאו בעיני האדם הסביר. אין ביהמ"ש חייב לתת דעתו על האפשרות של אי סבירות המודגשת על ידי עו"ד הנעזר לשם גילוי אי סבירות זו בזכוכית מגדלת או במיקרוסקופ. שופט סביר ישווה לנגד עיניו, בבודקו חוק עזר, את מטרת החוק ואת דרכי ביצועו, ואם לא ילקה בפגמים ובמומים, הוא לא ייחפז לבטלו".

במקרה שלפנינו, תחם מחוקק המשנה את המועד לקיזוז אותו אחוז ההיטל ששולם ממועד תחילת החוק, והדבר נאמר באופן ברור ומפורש. במקרה הנדון מדובר בהרחבה חדשה של כביש קיים ובריצוף חדש של מדרכה. בגין עבודות אלו לא שולם מעולם היטל. הבעלים לא חוייבו לשלם היטל בגין סלילת הכביש כולו, אלא רק בגין הרחבות חדשות. לכן, לדעת ביהמ"ש, דרישתם כי יקוזז אותו אחוז ששולם על ידי הבעלים הקודמים בגין סלילת הכביש הישן אינה ממין העניין.

לדעת ביהמ"ש, העובדה שחוק העזר אינו מתיר לקזז את אותו אחוז ששולם, מאחר ששולם לפני זמן רב, אינה מגלה חוסר סבירות קיצוני. ביהמ"ש קובע, כי במצב כזה אין לדבר על תקנת משנה "בלתי מתקבלת על הדעת", שהיא כה בלתי צודקת ובלתי סבירה שאין הדעת סובלתה. התוצאה: הבעלים ישלמו את מלוא ההיטל והתביעה התקבלה.

מפי השופטת: אסתר דודקביץ (ביהמ"ש -בשם התובעת: עו"ד ש. גולדין. בשם הנתבעים: עו"ד י. בורלא.

C - כל הזכויות שמורות. השלום, הרצליה). ת.א 13135/95 התובעת: עיריית תל-אביב-יפו, נגד הנתבעים: 1. ד. רוטשטיין - חברה לבניין ונכסים בע"מ; 2. גונצ'רובסקי יעקב; 3. גונצ'רובסקי יהודית. « «סוללים את הדרך להיטל נוסף «עיריית ת"א זכאית לגבות היטל סלילה גם על הרחבה של כביש קיים. התשלומים הקודמים שנעשו על ידי הבעלים הקודמים בקרקע אינם רלבנטיים ולא ניתנים לקיזוז עו"ד רחל-בת ערקובי