במהלך הפאנל החל להתפתח דיון על הצורך של ישראל להכיר בחינוך להיי-טק ובהכשרת כוח-אדם מתאים כיעד לאומי וכאינטרס ראשון במעלה. בהקשר לכך אמר פרופ' זאב תדמור, נשיא הטכניון, כי "היתרון היחסי שלנו יהיה רק אחד וזה הידע שנוכל להפיק מתוך עצמנו. אין לנו אוצרות טבע. אנחנו לא יכולים לבסס את עתידנו על תעשייה של כוח-אדם זול. אנחנו לא יכולים לחיות מתיירות. לא נוכל לחיות משירותים. נוכל לחיות רק מתעשייה עתירת ידע, שדורשת המון יכולת מכל מיני סוגים. הדגש שלי, כמובן, הוא הנדסה ומדע, אם כי החשיבות של מדעי הרוח, כולל יהדות וכל הדברים האחרים, הוא חשוב מאוד לקיים חברה, שתוכל גם להתקיים ותהיה תוססת ומעניינת ושווה לחיות בה. אבל אנחנו נחיה ממדע, אנחנו נחיה מהנדסה עתירת ידע ובשביל זה אנחנו צריכים כמות הולכת וגדלה של מהנדסים ומדענים, שאין לנו מספיק".
אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה, אמר ש"צריך לזכור את גודלנו האמיתי. אנחנו מאוד קטנים ולעומת זאת, יש קטנים דומים לנו, כמו סינגפור או אפילו פינלנד עם נוקיה, שהצליחו הרבה יותר מאיתנו. אז למרות כל הגאווה העצמית שלנו וכל הג'ניוס והגן היהודי, אני בטוח שפיקששנו בגדול, אבל אני חושב, שאפשר לתקן את זה. אין ויכוח בכלל, שהנושא המתאים לנו ביותר במדינת ישראל זה לעשות את כל הרווח מהמוח.
% % %
"מבחינה לאומית, כחשיבות לאומית, אנחנו צריכים לעודד ולדחוף את כל בעלי הכוח האנליטי, שלא יהיו, חס וחלילה, עורכי-דין, כי זה אסון לאומי. פשוט אסון לאומי ואנחנו אפילו לא מבינים כמה שזה אסון לאומי. ואני לא אומר, שלא יהיו בין אותם מתימטיקאים כאלה שילכו ללמוד עריכת-דין ויגמרו כעורך-דין שגב או כל מצליחן אחר, אבל אם אנחנו מדברים מבחינה לאומית, אנחנו צריכים לכוון את כל מי שמתאים ללימודי מדעי הטבע, טכנולוגיה, לעזור לו, לייעץ לו, ששם מקומו. נכון להיום, במקצועות האלה גם מרוויחים הכי הרבה כסף במדינת ישראל ובעולם.
"בגלל בעיה פרטנית שלי במוטורולה. ראינו את המחסור. ראינו מה קורה בתוך מוטורולה העולמית, שמעסיקה 130 אלף איש, וראינו איך עלויות השכר עולות. ראינו, שהיינו לפני כ-4 שנים מחצית מארה"ב - שילמנו 50 אלף דולר לעובד והם שילמו 100 אלף. הם היום הגיעו ל-120 אלף דולר לעובד ואנחנו גם הגענו ל-120-100 אלף, תודות לפרנקל ולעוד כל מיני דברים, אבל בעיקר תודות למחסור.
"ואז, כשאתה עושה בדיקה טריוויאלית ואתה רואה מה המוסדות האקדמיים במדינה מכשירים - ואני מתכוון למתימטיקאים, לפיסיקאים, לאנשי מחשבים, למהנדסי אלקטרוניקה וכך הלאה - המספרים היו בערך 1,000 איש לשנה. על בסיס אוכלוסיה של 14 אלף איש, שמקיימים היום את תעשיית ההיי-טק, המשמעות היא, אם ננכה את הפורשים, 40-30 שנות עבודה, שזה בערך 700-600 איש לשנה או בקושי %5 גידול.
"ואז באה העלייה הרוסית המופלאה, ובאותן שנים שהיא הגיעה, ב-92', היתה לנו צמיחה משולשת. ואז החילונו באמת לטפל במסגרת 'חינוך 2000'. אנחנו אמורים לטפל בכל הספקטרום, מלמעלה עד למטה, אבל התחלנו מהקצה העליון, בניסיון להגדיל את מספר הבוגרים, שהם מתאימים לתעשיית ההיי-טק.
"פה אני מוכרח לומר, שהיתה הבנה לאומית, מממשלה, פוליטיקה, דרך ות"ת, דרך אקדמיה, דרך מי שאתם רוצים והעסק הולך יוצא מן הכלל. נכון לרגע זה, אם אני, נגיד, לקחתי נקודת זמן של 1,000 בוגרים לשנה, אני חושב, שהיום, יש לנו כבר 1,800-1,700, בקריטריונים שאני מדבר עליהם. אני חושב, שזה צריך להיות 3,000 ויותר. זה בעצם המפתח לעתיד כל המדינה מבחינה כלכלית, לפי דעתי
"וזה דבר מאד פשוט. אותם 14 אלף מייצאים כיום 6 מיליארד. הערך המוסף שנשאר למדינה הוא חצי מזה - 3 מיליארד. מה שחסר לנו לעצמאות כלכלית היום למאזן התשלומים, זה האוברדראפט, שזה 4-3 מיליארד. אז אם מכפילים את התעשייה הזאת, אנחנו כבר נהיה מאוזנים. עושים עוד יותר, אז אנחנו מגיעים לתל"ג של 22 אלף דולר לנפש. אפילו פרנקל לא יוכל לעצור אותנו".
% % %
פרופ' לב-ציון, יו"ר הוועדה לתיקצוב ותתיכנון של המועצה להשכלה גבוהה, חושב ש"הבעיה היא שאצל הנוער, ואני מאוד מאמין בבחורים ובבחורות האלה, יש חששות כבדים. האם התעשייה שלכם, תעשית ההיי-טק, היתה מוכנה לאמץ את הבחורים והבחורות האלה, כשהם יוצאים מן הצבא? תעשו כל מבחן שאתם רוצים ולאתר את כל אלה שאתם רוצים אותם. אתה צריך 200, הוא צריך 500 והוא צריך עוד 100 ולאמץ אותם בתוך מהלך הלימודים שלהם ולהגיד להם מה צריך במדעי המחשב, מה צריך בהנדסת מחשבים. כלומר, מבחינה מסויימת, הם עומדים באיזה מין חוסר ידיעה מה יהיה בעוד 4 שנים, כי הם מתחילים ללמוד עכשיו".
ינאי: "אני אענה לך באופן קצת יותר כללי. קודם כל, במה שאמרת, נחמיה, אנחנו מתחבטים. זו אחריות לא פשוטה לנווט ולהכפיל, ומישהו עשה את זה בעריכת-דין וראינו מה שקורה באיצטדיון טדי, ואתה אומר שזה עשוי לקרות, חלילה, גם לאותם מהנדסים, ויש אפילו דוגמאות של משברי סאיטקס, תדיראן וכו'.
"משהו מהותי השתנה בעולם מאז. הבאריירס פור דיבלופמנט (המכשולים בדרך לפיתוח - ר"ז) הם הרבה יותר קטנים. פעם היית צריך לקנות מיינפריים, שזה היה עולה הון עתק. היית צריך יחידות ייצור שעולות הון עתק. לא היה מחשב פחות ממיליוני דולרים. עדיין זה נכון, בתעשיית הסמיקונדקטור, שהיא תעשיה עתירת ממון ואינטל וכך הלאה, שם מדברים במיליארדי דולר. אז לא שם צריך למצוא את תפארתנו.
"עכשיו, צריך להסתכל בעצם על העולם. אנחנו בהיי-טק שלנו, שאנחנו כל כך מתפארים בו וכל כך עושים רוח וצלצולים, אנחנו בסך-הכל 6 מיליארד דולר. כל העולם הוא 1,776 מיליארד, 1.7 טריליון. בסדר? אז אנחנו ה-%0.3 מכל העולם.
"תחזיות כל העולם בנושא הזה, שהתגשמו בעבר, אומרות שזה יגדל בערך לפי שניים בשנת 2000 בכל העולם. זאת אומרת, שאם אנחנו היום נמצאים עם 6.5 מיליארד ונרצה לשמור את מקומנו היחסי, אז בשנת 2000, שזה או-טו-טו, אנחנו צריכים להיות 13 מיליארד. זאת אומרת, רק לשמור את המקום היחסי. לא לשמוע שאנחנו הסיליקון-ואלי השני, לא לשמוע שאנחנו גאוני העולם, לא שום דבר. תעזוב את הכל. תהיה סתם כמו הולנד, תהיה כמו צרפת, אז אתה צריך לגדול ל-13 מיליארד, לשמור על מקומך. זאת בעצם התשובה האינטליגנטית שאני יכול לתת לאותם ילדים, שהולכים היום ללמוד וחס וחלילה יהיה לנו משבר ויכול להיות, אני לא אומר שלא.
"אני פוחד, אגב, שיהיה משבר בגלל סיבה לגמרי אחרת. נכון לרגע זה, גיוס ההון בארה"ב הוא בסדרי גודל של ביליון-ביליון וחצי דולר וכולם מצפים לראות מכל ההשקעות שלהם הצלחות - ואין אנשים. עכשיו, אין אנשים ומה שלא נעשה, לא נצליח להדביק את הפער בשנה-שנתיים הקרובות ואז יהיו אכזבות, ואז שוק ההון ימשוך את ידו, חס וחלילה, ומזה אני מאוד-מאוד חושש. מהפער הזה".
"ביזנס" מתכוון לקיים פאנל מומחים נוסף במהלך חודש יוני. הנושא יהיה "לימודים אקדמיים באמצע החיים". לפרטים נוספים: גילה אבןחן, טל': 03-6979714.
«רן זיו «צריך להכשיר עוד 2000 מתכנתים בשנה«סבור אלישע ינאי ממוטורולה, אם ישראל רוצה לשמור על מעמדה היחסי בשוק ההיי-טק העולמי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
