עמינדב: שהחברים יתבשלו במיץ של עצמם

מתי חותה, יו"ר הוועדה המחוזית של ירושלים, אמר בשבוע שעבר, בתום הדיון בהתנגדויות לתוכנית מושב עמינדב, שמה שהכי בא לו זה לשלוח את החברים מהמושב שיתבשלו קצת במיץ של עצמם, כדי שסוף סוף יבינו איזה נזק הם גורמים בוויכוחים האין סופיים שהם מנהלים.

חותה: "אני חבר במושב יד רמב"ם על כביש לטרון. ב-91' אושרה תוכנית להרחבת המושב שלי, אך הוועד החליט לתקוע אותה בגלל סכסוכים פנימיים. התוכנית הגיעה אפילו לבית המשפט והסתיימה רק לאחרונה.

"ב-91' דמי ההיוון שהתבקשנו לשלם היו 240 שקל למטר לפני הנחה, ועד שסיימנו את התוכנית התבקשנו לשלם 1,000 שקל למטר עבור דמי היוון. מדובר פה בעוול רציני שהמושבים גורמים לעצמם. גם כאן, אם החברים בעמינדב לא יגיעו להסכמה, הסוף יהיה שלא תהיה ברירה אלא לבקש מהמושב להכין תוכנית חדשה, ומי יודע מתי זו תאושר". אין כמעט חטא, תכנוני או חברתי, אותו לא חטאו החברים במושב עמינדב בדרכם להרחבת המושב שלהם. זה התחיל במריבות פנימיות על השאלה הנצחית "של מי יותר גדול", ונמשך דרך שורה של תעלולים תיכנוניים שסופם אינו נראה באופק. כאשר על הכל מרחפת שנאת אחים, שהיא כיודע אם כל הרעות. עיקרי הפרשיות פורסמו במוסף זה בעבר על ידי נעה ווסרמן-עמיר.

תוכנית המתאר הראשונה של המושב התקבלה בדצמבר 93' באסיפה הכללית ברוב קולות החברים. התוכנית אושרה גם על ידי ועדת הפרוגרמות של משרד החקלאות ועל ידי מינהל מקרקעי ישראל, אך אז החלו מספר תושבים להביע קולות התמרמרות. עיקר זעמם יצא, כמובן, על גודל המגרשים אותם קיבלו. עמינדב הוא מושב השוכן על צלע הר, ולכן חלוקת המגרשים שבו קשה ממילא. הוועד החליט אז על הקמת ועדת בוררות, על פי חוק הבוררות, בראשות ראש המועצה האזורית, מאיר ויזל, ובהשתתפות ח"כ שלום שמחון ועמרם שושן. החברים התחייבו לקבל את מסקנות הוועדה ללא תנאי.

בדצמבר 95', אחרי שנתיים של דיונים, פירסמה ועדת הבוררות את מסקנותיה. בתוכנית הוחלט להרחיב את המושב ל-105 מגרשים במקום ל-87 מגרשים עליהם החליטה מועצת המינהל, כלומר - תוספת של 18 מגרשים, שמטרתם לעשות "צדק חברתי" לחברי המושב על חשבון קרקעות המדינה, אבל זה כבר סיפור נפרד.

באוגוסט 96' נבחר למושב ועד חדש, שהודיע שהוא מתכוון ללמוד מחדש את כל נושא הקרקעות במושב, וזאת למרות שלכאורה העניין הוסדר על ידי ועדת הבוררות שהשקיעה שנתיים שלמות בלימוד הנושא.

להפתעת חברי המושב, הכין הוועד מפה מתאר חדשה, המתעלמת מפסיקת הבוררות. לדברי עו"ד יואל רביב שנשכר על ידי קבוצת תושבים, כשביקשו החברים לקבל הבהרות באשר לתוכנית החדשה, הם נתקלו בסירוב. מי שכבר זכה לראות את התוכנית, ראה רק את החלקים הנוגעים למגרש לו, מבלי לראות את תמונת המושב כולה.

במושב נוצרה תסיסה מסוכנת. עיקר התלונות היו נגד קיפוח חלק מהתושבים לעומת הענקת זכויות עודפות לתושבים אחרים המקורבים לוועד הנוכחי. החברים גם שמו לב לכך, שתוכנית בית הקברות נעלמה לפתע ובמקומה צמחו מגרשים חדשים - דבר שמעורר התנגדות מפי שורה ארוכה של גורמים ביניהם מינהל מקרקעי ישראל, הגורמים הירוקים ועוד.

בספטמבר 97' אישרה הוועדה המקומית, בראשותו של ויזל, את התוכנית עם מספר דרישות, ביניהן הצורך באישור מינהל מקרקעי ישראל, שמשום מה לא יודע לאורך כל הדרך על התוכניות החדשות, למרות שהוא בעל הקרקע. בדרך, מישהו שכח תנאי זה.

בדצמבר 97' התבשרו חברי המושב, שהתוכנית עולה לדיון בוועדת המשנה של הוועדה המחוזית, במקום בוועדה המחוזית הרגילה. לא רק זאת, אלא שהתוכנית נדונה מחוץ לסדר היום. בישיבת הוועדה נכחו מתכנן המחוז, פסקואל ברויד, שלמה דרעי, שלמה זוננפלד, ואילו מתי חותה, הממונה על המחוז, נעדר ממנה. מהישיבה גם נעדרו נציג מינהל מקרקעי ישראל, שהוא הבעלים של הקרקע, נציג הוועד לשימור שטחים חקלאים ונציג המשרד לאיכות הסביבה. למרות זאת התוכנית הופקדה. כיום טוענים החברים על אי חוקיותה.

כשביקשו החברים לדעת מתי תתקיים ישיבת התנגדויות, התברר להם שאין מועד כזה. לפני כשבועיים התבשרו, שבכל זאת נקבע מועד לראשית ספטמבר. החברים המתנגדים טענו, שמדובר שוב במחטף, שבו הוועדה המחוזית מבקשת לכנס ישיבת התנגדויות לפני פיזורה, במטרה להעביר את התוכנית השגויה. חותה דוחה טענה זו.

בהתנגדותם כותבים חברי המושב: "התוכנית המופקדת יוצרת עיוותים ואפליה בקרב חברי המושב. היא נפתחה ללא כל צורך או הצדקה לעיון מחודש על ידי ועד המושב הנוכחי, והוכנסו בה שינויים בניגוד להחלטות ועדת הבוררות ובלא שחברי המושב שותפו בהכנתה. השינויים נוגעים לשטחים פרטיים ולשטחים ציבוריים". החברים מבקשים שלא לאשר את תוכנית הוועד החדש ולדבוק בתוכנית ועדת הערער. לתוכנית יש מתנגדים נוספים ביניהם עיריית ירושלים, מינהל מקרקעי ישראל והאירגונים הירוקים, הטוענים שתוכנית ההרחבה פוגעת בשטח יער שאינו שייך למושב.

חותה: "כל המחלוקת במושב עמינדב היא בכלל לא על התכנון, כי אם על גבולות, שחברי המושב אינם מצליחים להסכים עליהם. בעבר חילקו את נחלות המושבים כפי שחילקו ולאף אחד לא היו טענות. פתאום עכשיו, כשלכל מ"ר יש חשיבות, המושבניקים לא מפסיקים לריב. עתה יצטרכו חברי עמינדב להחליט מה הם רוצים: להמשיך לריב או לתכנן תוכנית חדשה".« דליה טל « עמינדב: שהחברים יתבשלו במיץ של עצמם « אחרי שנדמה היה שהמריבות במושב עמינדב הסתיימו, נבחר ועד חדש, עם רעיונות תכנוניים חדשים וסודיים - והמהומה מתחדשת