דעו מאין באטמ, ולאן היא הולכת

ב-1996 הונפקה חברה ישראלית קטנה המייצרת מוצרי תקשורת נתונים, באטמ שמה, בבורסת ה-AIM הלונדונית, לפי שווי של כ-60 מיליון דולר. כשלוש שנים אחר כך, החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.7 מיליארד דולר, תוך שמניותיה מזנקות מאז תחילת השנה בכ-%1,800 - והכל עם היקף מכירות שצפוי להגיע השנה ל-25 מיליון דולר והשקעה שנתית של מיליוני דולרים בודדים במו"פ. כישרון שיווקי יוצא דופן? מוצרים שמקדימים את זמנם? אולי סתם מזל? איך באטמ עשתה את זה, והאם היא שווה את זה

המרכיבים הם כאלה שמהם עשויים סיפורי אגדות עסקיים. חברת טלקומוניקציה ישראלית, שמשרדיה הראשיים ממוקמים בראש העין והיקף המכירות הצפוי שלה השנה הוא 25 מיליון דולר, נסחרת בבורסה הלונדונית לפי שווי שוק של כ-1.7 מיליארד דולר, לאחר שמניותיה עלו במהלך השנה האחרונה ביותר מ-%1,800. מנכ"ל החברה ומי שהיה עד לפני מספר חודשים המדען הראשי שלה, הוא רופא שיניים בהשכלתו. היועץ העסקי שלה הוא ראש ממשלת ישראל לשעבר.

אלא שאגדות עסקיות גרידא שמענו לא מעט בשנים האחרונות, בעיקר מאז החלה להתרגש עלינו מהפכת ההיי-טק. כמעט מדי שבוע אנחנו פוגשים בעיתונות "סיפורי חלום" מסוג זה, הקשורים בדרך כלל באותה הבטחה שעדיין לא לחלוטין מגובשת - הבטחה של עולם עתידי מרושת, של "יבשות אינטרנט" חדשות שצריך למהר ולכבוש בהן חלקת שטח, כדי להיות שם ביום בו יחולק העושר מחדש.

ובכל זאת, נדמה שמשהו בסיפור של החברה הזו, באטמ (BATM) שמה, מעט שונה מהצלחות ההיי-טק הפנומנליות שנחשפנו אליהן בשנים האחרונות. משהו בסיפור שלה מעורר השתאות.

נדמה שעיקר הפליאה סביב ההצלחה של באטמ נובע מכך, שהמוצרים שהיא מוכרת הם מוצרי תקשורת נתונים, מוצרי חומרה בעיקר, שחלקם אף אינם פיתוח בלעדי שלה. אלה אינם מוצרים שטמונה בהם בדרך כלל אותה הבטחה לעושר בלתי נתפש בעולם העתידי המתפתח - ובכל זאת, נדמה שדמיונם של המשקיעים משתולל.

אם לא די בכך, קונצרן M‏3 השקיע במהלך הקיץ האחרון 10 מיליון דולר בחברה ונכנס עמה לשותפות אסטרטגית, ונציבות המדע והטכנולוגיה של ישראל וארה"ב הודיעה לפני כשבוע על בחירתה בבאטמ (יחד עם אחרות) לפתח את הדור הבא של תקשורת האינטרנט.

זה גורם לרבים בענף ההיי-טק, כאלה שכבר חזו בימי חייהם בכמה וכמה ניסים בורסאיים, לשאול מה בעצם קורה כאן. כיצד מצליחה דווקא באטמ להגיע לשווי שוק גבוה כל כך, והאם היא שווה אותו.

אם מוסיפים לכך את העמימות המסוימת עליה שומר מנכ"ל באטמ, ד"ר צבי מרום, שעה שהוא מדבר על מוצרי החברה ותוכניותיה הטכנולוגיות והעסקיות, את העובדה שהחברה בחרה להנפיק את מניותיה דווקא בבורסת ה-AIM בלונדון ולא בניו-יורק, כמו מרבית חברות הטכנולוגיה האחרות, את תקציב המחקר והפיתוח, העומד על מיליוני דולרים בודדים בשנה, ואת הצירוף של בנימין נתניהו כיועץ עסקי, הסיפור של באטמ מתחיל להישמע מעניין אף יותר.

20 עובדים, 400 מדענים את הסיפור של באטמ כדאי להתחיל במעשה הבא, שנדמה שיש בו כדי להמחיש את דרך החשיבה והפעולה של החברה ושל ד"ר צבי מרום, 45, מנהלה ומי שמחזיק בכ-%27 ממניותיה.

לפני מספר שנים התקבץ בביתו של עורך דין מסוים פורום כלכלי, במסגרתו הרצתה ד"ר ארנה ברי, המדענית הראשית במשרד המסחר והתעשייה. עם תום הרצאתה קם ד"ר צבי מרום, אז בעליה של חברה קטנה ועלומת שם שייצרה ציוד תקשורת בסיסי, והודיע שאם משרדה של ברי לא יארגן קורסים להסבת אקדמאים, לא תהיה ברירה אלא להתחיל לייבא מהנדסים מהודו. הסיבה, על פי מרום, היתה שהוא זקוק בדחיפות לכ-400 מהנדסים. הנוכחים בחדר פערו פיהם בתדהמה. מרום, שהחברה בניהולו העסיקה כ-20 עובדים בלבד, הישיר מבט ואפילו לא מצמץ.

ברי ההמומה הפכה מאז לתומכת של מרום. "לפני יותר משנתיים", היא מספרת, "הרצאתי באחד הכנסים בחו"ל והעליתי את נושא הפוטוניקה (תקשורת נתונים באמצעות אור). בסוף ההרצאה ביקש מרום להיפגש איתי. כדי לא לבזבז זמן, ביקשתי ממנו שיקרא חומר על הנושא, שאז היה חדש לו.

"אחרי כמה ימים נפגשנו, והשיחה בינינו היתה סופר-אינטליגנטית. בהתחלה הוא נשמע יומרני ובלתי נסבל, אך אט אט למדתי להכיר את האיכויות שלו. אין ספק שבהתחלה הוא יוצר חוסר אמון, אבל בסופו של דבר הוא לא מספר סיפורים. כל מה שהוא מבטיח, הוא לבסוף גם מקיים.

"מרום נחשב לחריג ביכולות שלו. עבורו, כל דבר הוא אתגר אינטלקטואלי. במקביל, יש לו יכולת עמידה באיכות ובמחירים תחרותיים. הוא פיתח בתוך החברה יכולות חזקות דווקא בתחום הלוגיסטי והעסקי. קשה לי להבין את האישיות שלו, אבל אני מעריכה את התפוקות".

נדמה שבעניין הכישרון העסקי לפחות, רוב אלה שהכירו את מרום יסכימו עם ברי. מי שהיה שותפו של מרום בבאטמ עד לפני כשנתיים, גרשון ברס, אמר עליו לא פעם: "מרום בחור מוכשר מאוד.

הוא קורא מהר ויש לו זיכרון פנומנלי. יש לו יכולת להזין את השוק באינפורמציה חדשה כל הזמן וליצור מנוף על ידי כך. יש לו גם יכולת להלך קסם על אנשים. אחרי כמה זמן איתו, אנשים מוכנים לקנות את הדברים מפיו כאילו היו תורה מסיני".

כששאלנו את ברי, עד כמה היא מאמינה שהצלחותיה של באטמ מבוססות על איכויותיה הטכנולוגיות ועד כמה על סגולותיו העסקיות של מרום, השיבה, ש"בתחילת הדרך הוא אמנם לא התרכז בצד הטכנולוגי, אבל הוא השתנה מאוד אחרי שקנה את נטוויז (בפברואר 1999). למרות זאת, ההתמחות שלו נשארה בצדדים העסקיים-תפעוליים. אני יודעת שהוא איש קשה, אבל אין ספק שהוא מכניס טכנולוגיות חדשות. אולי הוא בסך הכל לא רוצה להסגיר את האסטרטגיות שלו".

את יודעת מה הם מייצרים?

"אני מציעה שהם יגידו לכם".

הבייביסיטר שהפך למנכ"ל סיפורם העסקי של מרום ושל באטמ קשור קשר הדוק עם גרשון ברס, בעליה של "ג. ברס", חברה למסחר בכבלים וחוטי חשמל. ההיכרות הראשונה בין השניים היתה כאשר מרום, שהתייתם מאביו בגיל 13, הוזמן לעבוד כשמרטף בביתו של ברס. האחרון, שהתרשם מאוד ממרום הצעיר, הפך אותו במהלך הזמן לבן בית אצלו.

בסוף 1986 כבר עבד מרום כראש פרויקט במט"ח (מרכז לטכנולוגיה חינוכית). באחת משיחותיו עם ברס, הוא התלונן בפניו על כך שכל העובדים בסביבתו הקרובה מקודמים, ורק הוא נותר מאחור.

ברס, שראה את מרום כמעט כבן, הציע שיקימו חברה משותפת, ממנה יקבל מרום מכונית, משכורת ו-%49 מהמניות. הם קראו לה באטמ (ראשי התיבות של: ברס אדוונסד טכנולוג'יז מרום).

אולי כאנקדוטה בעניין ייסוד באטמ, נביא כאן את גרסתה של ארנה ברי לחבלי הלידה של החברה: "הם היו ארבעה שותפים שפתחו חברה שעסקה בייצור מוצרי תוכנה", מספרת ברי. "במהלך מלחמת שלום הגליל אחד השותפים נהרג. אם לא די בכך, רשויות מס ערך מוסף החרימו את מחשבי החברה ומכרו אותם במכירה פומבית. בתוך המחשבים היתה התוכנה שפיתחו, ולכן לא ניתן היה להצילה".

הרעיונות העסקיים הראשונים שהגה מרום עבור באטמ הצעירה לא תמיד צלחו, והשניים החלו לחפש כיוונים חדשים. בסוף שנות ה-80 החליטו לרכוש את מוצריה של חברת נורת הילס, שעסקה בייצור שנאים זעירים לתקשורת נתונים (בלונים), ולשווקם במקביל למוצרי החשמל והכבלים.

עד מהרה החלה נורת הילס להעלות את מחיר מוצריה, ומרום וברס החליטו להתחיל לייצר את אותם מוצרים בעצמם. לצורך כך הקימו את באטמ 1992, שייצרה את השנאים הזעירים וגם רכזות (HUB), שהן מעין רמזור המיועד לניתוב תקשורת נתונים בתוך הארגון. הרכיבים נרכשו בטייוואן ובארצות מזרח אסיה אחרות, ולאחר שינויים שבוצעו בהם הם נמכרו הלאה, כמוצרים של באטמ.

עבודת הייצור בוצעה במחסן של ברס בפתח-תקוה, בעיקר על ידי עולים חדשים מברית-המועצות לשעבר, שקיבלו שכר מינימום. המוצרים, שלא היו בדיוק מוצרי היי-טק, נמכרו בארץ ובחו"ל. שכר העבודה הנמוך איפשר תחרות במוצרים מארצות אחרות.

באטמ התפתחה וקופתה החלה להתמלא, אף שעדיין השתמשה בשירותי הנהלת החשבונות, המזכירות וכלי הרכב של חברת ג. ברס. במקביל עלה גם ביטחונו העצמי של מרום. חילוקי דעות, חלקם על בסיס אישי, החלו להתגלע בינו לבין ברס.

במהלך 1994 החריפו היחסים בין השניים. ברס, שעייף מהמלחמות הבלתי פוסקות, ביקש להנפיק את החברה ולקבל חזרה את השקעותיו. השניים פנו ללידר, בית ההשקעות של דברת-שרם, אלא שבאותה תקופה איבד שוק המניות הישראלי גובה, והאפשרות להנפיק את החברה לא היתה ריאלית.

הישועה באה מצידו של רון בארי, כלכלן ורואה חשבון, שהכיר את עו"ד אברהם קלמן, אמריקני שעבד באנגליה. קלמן הציע לבארי להנפיק את באטמ בבורסת ה-Alternative Investment AIM) (Market, האחות הקטנה של הבורסה הלונדונית.

ההנפקה בלונדון בארי הכין עבור באטמ פרזנטציה והפגיש אותה עם בית ההשקעות שור קפיטל הלונדוני, השייך לשני אחים יהודים (בין הדירקטורים של קפיטל ניתן למצוא כיום את רואה החשבון אברהם סוארי ואת יצחק שרם, שהצטרף בשנה האחרונה).

מרום לא אהב את רעיון ההנפקה בחו"ל, ובשלב ראשון סירב לשתף פעולה. לאחר שהתרצה, התעקש כי התשלומים לשור קפיטל ישולמו בהתאם להתקדמות ההנפקה.

לתפקיד יו"ר באטמ הובא דיוויד גולדמן, יהודי מבוגר, שעשה הון ומוניטין בחברת התוכנה המצליחה סייג'. לגולדמן הובטח שיקבל שני כרטיסי טיסה כדי להגיע לארץ לישיבות דירקטוריון, ובאותה הזדמנות יוכל לבקר את ילדיו המתגוררים כאן. בנוסף, מונה לדירקטוריון ד"ר דני כצנלסון, רופא שיניים גם הוא, שהעניק למרום ייפוי כוח תמידי, ואביו של בארי שפרש לגמלאות מבנק המזרחי.

ברס סיפר לא פעם, שהופתע לגלות שבמהלך הרוד שואו שנערך בפני משקיעים אנגלים במהלך קיץ 1996, הפליא מרום בסיפורים על פיתוח טכנולוגיות תקשורת נתונים מסוג ATM, תחום שבאטמ לא עסקה בו. הנגיעה היחידה לטכנולוגיה זו היתה משא ומתן לרכישת חברת טכנולוגיה גרמנית, ששקדה על פיתוחים בתחום זה.

במסגרת ההנפקה, שיצאה לבסוף לפועל, הצליחה באטמ לגייס 12.5 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 60 מיליון דולר. סמוך להנפקה התפרסמו בעיתונות ידיעות על כך, שחלק מתמורת ההנפקה יופנה להקמת מפעל חדש ביוקנעם, אך כזה לא הוקם עד היום. גם כוונות של באטמ לבצע רכישות בעלות משמעות להתפתחותה, באו לבסוף לידי ביטוי בשתי רכישות צנועות בלבד: היא מחזיקה כיום ב-%19 ממניות שירון, סטרט-אפ המפתח מוצרי תקשורת אינטרנט לוויינית דו-כיוונית, בדומה למוצרים קיימים של גילת לוויינים ויוז אלקטרוניקס. על פי הערכות של גורמים בתחום, שירון לא צפויה לחולל מהפכות. מוצרים דומים לשלה קיימים אצל יצרנים עם שם מותג מוכר ובסיסי לקוחות רחבים. כמו כן, אין עדיין ספקיות גישה לאינטרנט על בסיס תקשורת לוויין.

הרכישה השנייה התבצעה בפברואר השנה, עם רכישתה של נטוויז, חברת סטרט-אפ ישראלית בניהולו של עופר חרפ"ק, בתמורה לכ-1.8 מיליון דולר. נטוויז הוקמה על ידי מספר יוצאי פיברוניקס, ובמשך שנים אחדות ניסתה לייצר מתגי תקשורת. היא נחלה הצלחה בפן הטכני של פעילותה, אך פחות מכך בתחום השיווק של מוצריה. ארנון רובינשטיין, אנליסט בשור קפיטל העוקב אחר באטמ, סבור שרכישת נטוויז היתה מציאה. לדעתו, רכישת חברה מקבילה אחרת היתה עולה לבאטמ עד פי עשרה.

באחרונה נכנסה באטמ כמשקיעת מיעוט (%6.5) גם לחברת לינקס פוטוניקס, סטרט-אפ העוסק בפיתוח קו מוצרי מיתוג אופטיים. ייתכן שכאשר מרום מדבר על פעילות של מיתוג פוטוני, הוא כולל בכך גם את פעילותה של לינקס.

הברנש חשב שניכשל ההנפקה, מכל מקום, לא הובילה להרגעת היחסים בין ברס למרום, אולי דווקא להיפך. מקורבים אומרים, כי ברס לא רווה נחת מצורת הניהול של מרום, שפיטר לא פחות מ-6 חשבים ומספר מנהלי שיווק, וסירב להעניק אופציות לעובדים (בימים אלה תלויות ועומדות כמה תביעות הדדיות בין החברה לעובדים, בנושאים שונים).

לאחר התכתשויות חוזרות ונשנות, החליט ברס במהלך 1998 למכור את מניותיו ולעזוב את החברה. דיוויד גולדמן ומספר גופים מוסדיים רכשו את חבילת המניות של ברס תמורת 28 מיליון דולר, לפי מחיר ממוצע של 1.31 ליש"ט למניה. כיום מחיר המניה מרחף בסביבות ה-30 ליש"ט.

התיאור של מרום עצמו למהלך עזיבתו של ברס מעט יותר לקוני. "ב-1996 הלכנו על גיוס הון בבורסת ה-AIM הלונדונית", משחזר מרום. "שנה אחר כך הברנש שהיה שותף בחברה חשב שהיא לא תצליח, ואת מקומו קנה דיוויד גולדמן, משקיע אנגלי רציני שהקים את חברת התוכנה סייג'".

גם את ההצלחה הפנומנלית של מניית באטמ בוחר מרום לתאר תיאור יבש, כמהלך מתבקש מאליו שאינו אמור להיראות כמפתיע או לעורר תמיהות כלשהן. "ב-1992", הוא מספר, "הקמנו את באטמ כחברה שלא גייסה כסף משום מקום וייצרה מוצרי Me Too (מוצרים שאינם ייחודיים לחברה). שיפרנו את נקודות האמינות של המוצרים ואת הכסף המצטבר השקענו במחקר ופיתוח.

"ב-1996 הלכנו על גיוס הון בבורסת ה-AIM הלונדונית. אני בן אדם שלא מתחכם. לקח זמן, והגויים מאנגליה, שהיה להם ניסיון לא טוב עם חוכמולוגים אחרים, הבינו שהפעם יש להם עסק עם חברה רצינית ושאנחנו מתכוונים לעבוד ברצינות ולעמוד בהבטחותינו. גם הבחורים הגדולים של עולם התקשורת הבינו שאנחנו רציניים".

אולי אתה פשוט איש שיווק טוב?

"כל דבר צריך לדעת למכור, כל רעיון. אנחנו לא חברה טיפוסית. הגענו ללונדון עם סיפור מוזר, אבל ידעתי שאם נבוא עם סיפור אמין, נצליח. האנליסטים הבריטיים הם לא ילדים קטנים. הם מומחים גדולים מאוד ומקצוענים. הם ישבו כאן יומיים-שלושה ולמדו אותנו. הם רצו לראות שאנחנו עושים את מה שאמרנו שאנחנו עושים. הם יודעים שקשה מאוד לחברה תעשייתית לעשות את מה שהיא אומרת שהיא רוצה לעשות".

את הדו"חות של האנליסטים מרום מסרב למסור. "אני לא יכול לתת לכם דו"ח של אנליסט בריטי, כי הם לא רוצים לתת אותו לעיתונאים ישראלים". לארנון רובינשטיין משור קפיטל לא היתה כל בעיה למסור לנו את הדו"חות שלו על החברה.

להעביר את המיקרוקוסמוס ניסיונות לברר עם מרום מה הם המוצרים על פיתוחם שוקדת באטמ, נענים בעיקר בתשובות כלליות, העוסקות בחזון הטכנולוגי שלו וששזורים בהן לא מעט מונחים טכניים.

"מאחר שלטכנולוגיות שלנו יש יכולות מעניינות בתחום ה-IP (פרוטוקול האינטרנט)", אומר מרום, "בעולם אוטופי נהיה מסוגלים להעביר את המיקרוקוסמוס ממקום למקום. כשאתה מדבר איתי, אתה נמצא במיקרוקוסמוס מסוים. על זה בנויה החיה האנושית. לצורך ההעברה של המיקרוקוסמוס צריך דבר חדש, הקרוי רוחב סרט. אין לו טעם ואין לו ריח, אבל הוא קיים. הוא 'האלמנט החמישי'. אני רוצה שביום שבו ניתן יהיה לבצע זאת, תהיה לי חברה חסינה. זה לא משנה אם בדרך נצטרך לבנות מכשיר כזה או אחר. מה שבטוח, שאני יודע בדיוק להיכן אני הולך. לעומת זאת, לקהילת ההיי-טק הישראלית אין חזון.

"אנחנו חושבים שהסוף יהיה בעולם שאין בו מגבלות של רוחב סרט, וספקי התקשורת הגדולים יהיו סיטונאים של רוחב סרט. אנשים ישלמו עבור השירות הזה, ולעולם כזה אני מכוון את החברה. אנחנו בקטע של בניית 'משאבות' IP גדולות. כולם בונים צנרת ואני בונה משאבות".

אבל מה המוצר שאתה מייצר?

"הפעילות שלנו מתבססת על מוצרי מיתוג לרשתות, על הגבול בין ה-WAN והעיר - כלומר לרשתות מקומיות (בתוך הארגון) או לרשתות WAN (אזוריות). יש לנו הרבה אלמנטים ייחודיים, כמו צפיפות גבוהה באופטיקה, מנועים חזקים והרבה יצירתיות. הדור החדש של טיטן 6, אותו נציג בתערוכת טלקום ז'נבה, הוא קונספט מהפכני שמאפשר בניית רשתות ברוחבי סרט של 250 ג'יגה וצפונה, של Non Blocking Information. זה מוצר מיוחד, ואני מוכן להתחייב שאין עוד כמותו בעולם. אני לא חושב שאנחנו כאלה חכמים, אבל אין ספק שהמוצר שלנו ייחודי מאוד. אנחנו הולכים למכולת עם מוצרים שאחרים יודעים לבנות, אבל אנחנו עושים את זה טוב יותר".

מי המתחרים שלכם?

"סיסקו היא מתחרה בולטת, ולוסנט היא גם מתחרה וגם לקוחה".

מדוע שלוסנט ירכשו ציוד מבאטמ?

"הציוד שלנו טוב יותר מזה של המתחרים, אז מדוע שלא יקנו?"

מה מיוחד בציוד שלכם?

"אנחנו יכולים לשגר אינפורמציה על גבי סיב אופטי בעלויות שמתקרבות לעלויות של נחושת (כמו בחוטי טלפון), כאשר השוק אליו אנחנו פונים נמדד בעשרות מיליוני דולרים וצפונה. כמו כן, אנחנו שוקדים על פיתוח של מיתוג אופטי ומפתחים ציוד VDSL, בעוד שאורכית תקועה ב-ADSL".

כאן נדרשת הבהרה קצרה. ADSL הם מודמים לתקשורת אינטרנט מהירה על גבי חוטי הטלפון הרגילים, בקצב של 8 מגהביט בשנייה - עד פי 300 ממהירות האינטרנט הנוכחית במודם רגיל. אורכית דורגה על ידי חברת המחקר דאטהקווסט כחברה המובילה בעולם בטכנולוגיה זו. VDSL היא טכנולוגיה המאפשרת תקשורת באמצעות מודמים דיגיטליים על גבי חוטי הטלפון הרגילים במהירויות של עד 52 מגהביט בשנייה, למטרות של שיחות ועידה בווידיאו וכו'. גם כאן אורכית נחשבת לאחת המובילות בעולם. מרום מתכוון אולי לרמוז, שגם באטמ הינה, או עומדת להיות, גורם משמעותי בתחום.

טיפשי להנפיק בניו-יורק באטמ, כאמור, הונפקה בבורסת ה-AIM בלונדון - צעד לא שגרתי עבור חברות מתחום ההיי-טק, שרובן הגדול נסחר בבורסה הניו-יורקית, הנחשבת לבורסה המרכזית בתחום (בקיץ האחרון, עם העליות בשער מניית באטמ, היא עברה להיסחר בבורסה הראשית של לונדון).

אולי פשוט רציתם ליהנות מהעובדה ששוק ההון האנגלי נעדר חברות מסוגן של רדבק (Redback) או ג'וניפר נטוורקס, המקבילות לכם?

"אני מתפלא עליכם. אתם עובדים בעיתון כלכלי ולא יודעים שלונדון גדולה ב-%30 מניו-יורק?"

בורסת ה-AIM גדולה מהנאסד"ק?

"יתרונות הבורסה האנגלית הם קרבתה הגיאוגרפית והנהלת חשבונות נוחה יותר, שכוללת דיווח על תוצאות עסקיות מדי חצי שנה - דבר שמקל על המעבר ממצב של סטרט-אפ למצב של חברה. אני סבור שיש עוד הרבה חברות שמוטב היה להן לא להנפיק את מניותיהן בבורסה שרחוקה 10 שעות טיסה מכאן. כאשר מנהל צריך לטוס לחו"ל לעתים תכופות, זה מביא לחוסר תשומת לב ניהולית בחברה".

את ההנפקה שלכם ניהל שור קפיטל, גוף אנונימי למדי.

"זהו בית השקעות לא גדול, אבל הם זריזים. חוץ מזה, גוף גדול לוקח עמלות גדולות".

כמה עובדים יש כיום בבאטמ?

"כ-170, מתוכם יותר מ-100 הם אנשי מחקר ופיתוח, לא כולל אוניברסיטאות".

כיצד ייתכן שעם תקציב פיתוח שהסתכם ב-1998 ב-1.5 מיליון דולר, ובמחצית הראשונה של 1999 ב-1.2 מיליון דולר, אתם מצליחים להעסיק כל כך הרבה מהנדסים ולפתח מוצרים חדשניים?

"הוצאות המחקר ופיתוח שלנו אכן נמוכות, אבל הן לא כוללות כיסוי של אוניברסיטאות. כיום אנחנו שותפים לכמה עבודות מחקר המבוצעות באוניברסיטאות ברחבי העולם, ביניהם אוניברסיטת בריסטול, באת', U.P.M.C ומכון המחקר השוויצרי בסרן. האנשים שעובדים במוסדות הללו לא נחשדים בטפשות".

בעניין מכון המחקר בסרן, מרום מספר כי באטמ סיפקה ציוד תקשורת אולטרה מהיר, T3/E3, בקצבים של 45 מגהביט, ו-ATM למאיץ החלקיקים התת קרקעי של המכון, "המבצע ניסויים ברמת האטום". בדו"ח של האנליסט ארנון רובינשטיין משור קפיטל ממארס השנה, נכתב שהחברה המשתתפת בפרויקט היא נטוויז דווקא, שנרכשה על ידי באטמ כחודש בלבד לפני כתיבת הדו"ח.

"גם חברות מתחרות", אומר מרום, "חתמו על שיתופי פעולה וגם הן התבקשו לשלוח מתגים למכרז המדעי הגדול בסרן, אבל הן לא הצליחו לעשות מזה עניין תקשורתי כה רב.

"מה שמאפיין את באטמ, הוא שאנחנו מתמקדים ביישום ולא בהנדסה, ולכן המוצרים שלנו משלבים מדע וטכנולוגיה, המאפשרים לשרוד בצורה לא רעה. תראו, חתני פרס נובל בסרן אינם טיפשים. גם אני, עוד כשהייתי באוניברסיטה, טענתי שהמאה הבאה תהיה המאה של הפוטוניקה, ועכשיו אנחנו בשלב שבו המדע הופך לטכנולוגיה".

מי המדען הראשי שלכם?

"עופר חרפ"ק, שהיה מנכ"ל נטוויז שרכשנו בתחילת השנה".

ומי היה המדען הראשי לפניו?

"אני".

נתניהו זה לא גימיק זמן קצר אחרי התבוסה של בנימין נתניהו בבחירות ופרישתו מהחיים הפוליטיים, הודיעה באטמ על הצטרפותו של נתניהו לשורות החברה, בתפקיד של יועץ עסקי. מרום טוען שלא מדובר בגימיק. "אם הייתי מוכר מוצרים בעיקר לשוק הישראלי, זה היה גימיק. אבל אני פועל בשווקים בינלאומיים, אז זה לא משנה", הוא אומר.

מה יהיה תפקידו של נתניהו בחברה?

"ביבי כבר לא פוליטיקאי. הוא לומד את החומר ועובד".

אתם נפגשים הרבה?

"אנחנו נפגשים בעת הצורך. הוא לומד ומתעניין וזה יפה מאוד. אני מקווה שעוד אנשים מוכשרים מהפוליטיקה יילכו לתעשייה, ואז יהיה יותר טוב לכולנו".

השווי של באטמ בבורסה עומד על 1.3 מיליארד דולר (מאז הראיון נסק השווי לכ-1.7 מיליארד). בכמה צפויות המכירות שלכם להסתכם ב-1999?

"על פי תחזיות כלכלני שור קפיטל, המכירות יסתכמו ב-25 מיליון דולר".

זה מציב אתכם עם מכפיל מכירות אסטרונומי, כמו של חברות טכנולוגיה מובילות כג'וניפר נטוורקס ורדהט.

"לא. פחות. אתם באמת לא מבינים כלום בטכנולוגיה, אה? אין למכפיל שום משמעות. ואתם שוכחים שאנחנו רווחיים. סרנט מוכרת ב-10 מיליון דולר ומפסידה 60 מיליון. כל עוד יהיה לנו את היכולות שלנו ואת הגידול שלנו, המשקיעים יעריכו את זה. אם הטכנולוגיות שלנו ייעלמו, הגרף (של המניה) ייפול, גם אם אמכור ב-200 מיליון דולר".

במחיר המניה הנוכחי, אתה אחד הישראלים העשירים ביותר.

"אתם העיתונאים, זה ממש לא ייאמן...

"אני לא מונע על ידי מחיר המניה בבורסה, אני לא חברת אינטרנט. אנחנו חברה עם חזון ברור, ואנחנו מבצעים אותו. אתם רוצים לדעת למה המניות שלנו גבוהות באנגליה ולא בארץ? כי כתב של הפייננשל טיימס באנגליה עושה עבודת מחקר רצינית לפני שהוא מגיע לפגישה. תבינו, אין עוד מוצר כמו שלנו, ואין עוד מישהו שבונה מוצר כזה.

"בארץ בנו סוסיתא ורום כרמל, ובכל זאת אנשים אוהבים מכוניות אירופיות ואמריקניות, למרות שגם לאלה וגם לאלה יש 4 גלגלים. עובדה גם, שהתל"ג שלנו לא גדל בקצב של מדינות אירופיות או אמריקניות. לכן אני מציע, שבדרך לעיתון תדסקסו את זה ותעכלו את מחיר המניה - אלא אם כן אתם חושבים שהאנשים הללו, אנליסטים מקצועיים בבתי השקעות מכובדים, הם שוטים. השווי של המניה הוא אמיתי".

אני, גילת וצ'קפוינט

מה התכונה הבולטת שלך, שסייעה להצלחת החברה?

"אני לומד כל הזמן, ולא מדבר בהכללות. אמנם גם זה לא מבטיח שום דבר, אבל זו התחלה טובה. יש בארץ שכבה של מנהלים טובים עם יכולות שהאופי הלאומי שלנו לא יכול להם. המנהלים האלה בונים חברות כמו גילת וצ'ק-פוינט, וגם אני שייך להם".

במסגרת מסיבת עיתונאים שערכת לא מזמן, הודעת שאתה מתכנן כמה שיתופי פעולה, בין היתר עם צ'ק-פוינט, קומברס ורד-בינת. מה הקשר בין המוצרים שלכם לקומברס, שמפתחת תאים קוליים לחברות

טלפוניה וסלולר?

"אנחנו חושבים שבתחומים מסוימים יש מקום לשיתוף פעולה עם חברות כמו קומברס וצ'ק-פוינט. עם בינת אנחנו כבר משתפים פעולה, ואבנט (גם היא מקבוצת רד-בינת) משווקת את המוצרים שלנו בארץ".

ושיתוף הפעולה עם קונצרן M‏3? (ראו מסגרת) "זאת חברה אמריקנית שמבצעת מחקר נרחב בתחום האופטיקה הצפופה, הם המובילים בעולם בתחום זה. החזון שלנו מדבר על החלפת קווי הנחושת בכבלים אופטיים, וכאן הוא נושק לחזון של M‏3. כשהסתבר שיש ביקוש גדול לאופטיקה, המדענים שלהם הבינו ששילוב כוחות איתנו יביא ל-Win Win Situation. בשל כך קם קונסורציום ששותפים בו סימנס וקרונינג. גם להם הראנו מה יש לנו, והם החליטו ללכת איתנו". *« אליאב אללוף ודליה טל « דעו מאין באטמ, ולאן היא הולכת « ב-1996 הונפקה חברה ישראלית קטנה המייצרת מוצרי תקשורת נתונים, באטמ שמה, בבורסת ה-AIM הלונדונית, לפי שווי של כ-60 מיליון דולר. כשלוש שנים אחר כך, החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.7 מיליארד דולר, תוך שמניותיה מזנקות מאז תחילת השנה בכ-%1,800 - והכל עם היקף מכירות שצפוי להגיע השנה ל-25 מיליון דולר והשקעה שנתית של מיליוני דולרים בודדים במו"פ. כישרון שיווקי יוצא דופן? מוצרים שמקדימים את זמנם? אולי סתם מזל? איך באטמ עשתה את זה, והאם היא שווה את זה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988