ברק יוצא לפסגת קמפ דיוויד לאחר מפלה קשה בכנסת

7 חברי כנסת נמנעו בהצבעה (סיעת שינוי, וח"כ עזמי בשארה מסיעת בל"ד). 7 נעדרו מההצבעה, רובם חברי הכנסת של יהדות התורה, שהודיעה מראש על הימנעות חבריה בהצבעה.

מהמשכן נעדרו בפועל רק השר שלמה בן עמי שהקדים יציאתו לארה"ב לפני ברק, וח"כ יצחק מרדכי, נגדו הוגש כתב אישום בעבירות מין.

למרות המפלה, לא נפלה הממשלה, משום שהחוק מחייב רוב של 61 לפחות, כדי שהצבעת האי אמון תפזר את הכנסת, ותקדים את הבחירות. עם זאת, להצבעה הערב משמעות פסיכולוגית חמורה, שתלווה את ברק בשליחותו המדינית, ותכרסם בטיעונו שרוב העם מאחוריו.

ח"כ יוסף לפיד משינוי, נימק את הימנעותו בהצבעה, בסירובה של ישראל אחת למשוך את הצעת החוק של ועדת טל בעניין גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל. לאחר ההצבעה ביקש ח"כ בשארה לשנות את הצבעתו, ולתמוך בממשלה, אולם השינוי לא התקבל משום שהוא מנוגד לתקנון.

תוצאות ההצבעה התקבלו בצעקות משני אגפי הבית, כשהליכוד צועק לעבר ראש הממשלה "אל תיסע!" או "העם אמר את דברו". ח"כ סילבן שלום, אמר שתוצאות ההצבעה הוכיחו שלברק אין רוב בכנסת, להעביר את ההסכם מקמפ דייויד, ומוטב לו, כמי שאיבד את הרוב בכנסת ובעם, להכריז על בחירות חדשות.

ברק הגיב על המפלה, באומרו שהחשוב בעיניו הוא שהממשלה לא נפלה, והוא ממשיך בדרכו. ברק האשים את האופוזיציה בכך שנהגה "בילדותיות" כשבניגוד לנוהג המקובל סירבה לקזז את השר בן עמי, שיצא לחו"ל בשליחות ממלכתית.

תמכו בממשלה רק סיעות ישראל אחת, מר"צ, המרכז, הסיעות הערביות חד"ש ורע"ם יחד עם ח"כ אחמד טיבי, וכן הבחירה הדמוקרטית של ח"כ רומן ברונפמן . סיעת עם אחד התפצלה, כשעמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, תמך בממשלה, והח"כ חיים כץ הצטרף למתנגדיה.

נגד הממשלה הצביעו סיעות הליכוד והסיעה המאוחדת של האיחוד הלאומי וישראל ביתנו, יחד עם האופוזיציה החדשה של ש"ס, ישראל בעליה והמפד"ל. ההצבעה נדחתה ביותר מחצי שעה, בגלל הליכי הגשת התפטרות נשיא המדינה.

ההצבעה התקיימה בתום דיון סוער, שנמשך למעלה משלוש שעות, והגיע לשיאו בנאומו של ראש הממשלה, נאום משובץ פסוקים מהתנ"ך והתלמוד, שבאמצעותם ניסה להמחיש את חשיבות השלום בהלכה, ובמחשבה היהודית.

נאומו של ברק הופרע ללא הרף בצעקות בעוצמה כמעט חסרת תקדים. ברק הסביר את שיבוץ הפסוקים, בכך שניסה להוכיח את הסיעות הדתיות על כוונתן להצביע נגדו.