אולי צריך לצבוט את עצמנו כדי להאמין למתרחש עם מדיניות האין-ריבית של בנק ישראל. הנגיד, דוד קליין, מדלג על החלטות הריבית שלו, כביכול, בשל הסכסוך וממשיך להטיף מוסר לכל העולם באמצעות מאמריו הדעתניים. לקליין, כמובן, יש תמיד ארסנל של טיעונים מנוסחים היטב ושנינותו האחרונה, "כאן זה לא אמריקה", זכתה לכותרות מאירות עיניים בזכות הבליץ היח"צני של בנק ישראל. העקשנות של קליין והביטחון העצמי בצדקת דרכו, מצליחים להוציא משלוותם לא מעט סוחרים ואנשי כלכלה, אם כי מרביתם התנסחו עד עתה בעדינות בכל הנוגע לדרך הפעולה של קליין.
אלא שהתבטאויותיו המלגלגות האחרונות של קליין הצליחו להוציא משלוותו את שמואל ברגר, מחברת המט"ח והייעוץ מרווחים פיננסיים: "האיש הכי מנותק מהמציאות הוא נגיד בנק ישראל, דוד קליין", אומר היום ברגר, "והגיע הזמן שהוא ייצא מהבונקר שלו ויתחיל לראות מה קורה כאן.
"אני יושב לפחות אחת לשבוע עם גורמים שבוחנים את המצב ברמה האישית וברמת הפירמה. מאחר שגרינספאן הרחיב את פער הריביות והנגיד שלנו מתעקש להתנתק מהמציאות, ייתכן והשקל יתחזק עוד מעבר ל-4.15 שקל לדולר לכיוון ה-4.10 שקל לדולר.
"לאירועים הבטחוניים אין שום השפעה על השקל, משום שעל רקע פער הריביות הגדל הם לא מזיזים, לא לעם ישראל ולא לפירמות. אולי רק במוחם של כמה ספקולנטים וכמה גורמים זרים יש חשש לפיחות. אולם בפועל, בעסקאות גדולות, או בתכנון לטווח של חצי שנה ויותר, אנשים בוחנים את פער הריביות הגדל. זאת ועוד, פער זה מדגיש עוד יותר את האנמיה של בנק ישראל שלא מבין שזו הזדמנות להפחית את הריבית על רקע ההפחתה בארצות הברית".
ברגר לא חוסך את שבטו מהנגיד: "קליין פשוט משתולל בצורה כזו שבכל מקום אחר היו מרסנים אותו. הגישה הפטרוניסטית על פיה אף אחד לא מעיר לנגיד הבנק המרכזי, לא מקובלת. העסקים נחלשים מיום ליום, ולמעשה אם לא היו לוקחים הלוואות ביניים, ואם מצב היין לא היה כה חלש, אזי חלק גדול מההלוואות היו הופכות לחובות מסופקים אצל הבנקים ומצבנו היה גרוע יותר ממשבר 98'.
"מי שמזיע היום הכי הרבה בשוק הנדל"ן אלו מנהלי הבנקים הגדולים, מנהלי האשראי הגדולים. הם ניצבים בפני דילמה קשה - כמה זמן לתת לאותה חברה לשרוד ולנסות לחיות או לחילופין לפרק אותה, לקחת חלק מהחוב וליצור גל שלם של פשיטות רגל. מן הסתם, כשיקרו הדברים ישאלו כולם איפה היינו. חוכמה קטנה שלאחר מעשה".
- קליין אומר בעצם שמה שמתאים לגרינספאן לא מתאים לקליין.
"גרינספאן מודע לסיכוני האינפלציה לא פחות מקליין. אבל, ברגע שהחליט לחלץ את המשק האמריקני מההאטה, משק שסבל ממחסור באשראי ומנפילה חזקה של בורסה, הוא פעל בצורה דרמטית והפחית ריבית גם לא בתאריכים קבועים.
"מספיק עם הסיפורים שיש לחכות ליום שני על מנת להפחית ריבית. האם זה כתוב בספר התורה? מספיק לשמוע את כל התחכמויות המלים והפלפולים ש'כאן זה לא אמריקה' ו'צריך לחכות לנתונים' וכו'. גרינספאן פעל על פי נתונים של משרד הסטטיסטיקה על אבטלה ומכירות בתים. הוא פעל מידיעה שהפחתת הריבית לזמן קצר תגרור ירידה בריבית לזמן ארוך ותשפר את פעילות האזרח במשק".
- בכל זאת, אולי קליין צודק שמדובר בהשוואה לא נכונה.
"רגע. אני רוצה להבין מה החשש, שנעלה מאינפלציה של 0.1% ל-0.2%? אז מה?! בנו תיאוריה שלמה, המבוססת על כיבוש שער חליפין, יש מסכת שלמה של פלפולי מלים והתחכמויות שאין בה מאום.
"הציעו פעם לשלוח את קליין לשדרות לראות את המצב במשק. אתה יודע מה, עזוב את שדרות מספיק שילך לסיטי של תל אביב, שיתערבב קצת אצל הבנקאים ויראה כמה הם לא מסוגלים לעבוד עם חברות שנכסיהן יורדים וחובותיהן מאמירים.
"צריך להבין את המציאות ולהתחיל לפעול. אז לכולם יש תקווה ליונת השלום ולנאסד"ק 5000, אבל לפחות לזמן הקרוב אלו תקוות שווא. היה כאן חלום וזה נגמר. קאפוט. הגיע הזמן להתעורר למציאות החדשה ולהתחיל לפעול כמו שצריך".
- בשנה שעברה נראה כי המשק עלה על פסים נכונים.
"שטויות. אז היתה אפיזודה חולפת של ההיי-טק, אבל היא נעלמה עוד לפני שהספיקה להכות שורש. ההייפ של ההיי-טק טישטש את המצב האמיתי של המשק. אבל ברגע שההיי-טק התכווץ לגודלו האמיתי, רואים מחדש את מצבו הגרוע של המשק.
"זאת ועוד, כאשר ההיי-טק יורד, כל התעשיות שנבנו סביבו נפגעות - השכרת רכב, פיצריות, מסעדות וכמובן נדל"ן, לרבות אותם פרויקטים שהחלו להיבנות על סמך ביקושים לאכלוס עתידי, או על סמך ציפייה לביקושים עתידיים.
"אם דיברו על ענף הנדל"ן שיהיה הקטר שיוציא את המשק מההאטה שלו, הרי מה שקרה כאן ובגדול הוא שיזמים ישראלים ניצלו את המנוף הנוח שאיפשר להם הסקטור הבנקאי, על רקע ציפיות לשיפור בכלכלה ובירידת הריבית, והוציאו הון עצמי למזרח אירופה. הישראלים החלו לבנות בפולין ובהונגריה, כי כאן הכל תקוע. רוב הפעילות של קבלן ממוצע ומעלה היא במזרח אירופה ואילו כאן שואפת הפעילות לאפס. אנו בוחנים חברות בנושא אשראי וגלגול נכסים כשקבלן מוכר נכס אחד ומתחיל לבנות נכס אחר, חדש. נוצר מצב בארץ שבו גלגול הנכסים נעצר משום שאנשים לא מסוגלים לקחת הלוואות ולקנות נכסי נדל"ן בכאלו ריביות מטורפות.
"בנוסף, השוק מושפע גם מהאנומליה שלו. בבודפשט אפשר לקנות דירה ב-70,000 דולר ולעשות עליה תשואה של 10%. בתל אביב רוכשים דירה במחירים גבוהים יותר ויש עליה תשואה של 4%. אבל הישראלים אוהבים לקנות דירה ולא אכפת להם לגבי התשואה. אם כי בשוק הדירות להשקעה עודפת הסיפור הזה כן עובד וכרגע הוא נעצר ותוקע את כל הענף".
- קיים החשש הקבוע שהורדת ריבית תקפיץ את הדולר.
"נכון שניסיון מסוים של הפחתה דרמטית של הריבית עלול להיתקל בתנועה עצבנית של שער חליפין, דבר שיכניס את המערכת לוויברציה שאני חושב שתהיה חיובית. אולם, במצב שבו אנו נמצאים, יש לנו משק שנמצא במצב אנמי וספק דיפלציה.
"גרינספאן דיבר על כך שהסכנה בדיפלציה גדולה יותר מאשר אינפלציה. דפלציה בסקטור הנדל"ן, כמו זו שיש בארץ, היא נוראית. זאת, משום שהיא מרחיקה קונים. מדוע לקנות היום אם מחר יהיה זול יותר? באופן זה, הסקטור כולו נתקע וההאטה בו מחמירה. גרינספאן מבין את זה אולי מכיוון שיש לו תפיסה עסקית מעבר להיותו כלכלן. הבעיה אצלנו שהעולם העסקי נעצר בשערי בנק ישראל. יש לנו נגיד שאין לו שום חשיבה עסקית, שום התייחסות לבעלי עסקים, ואני לא מדבר על האינטרסנטים, אלא על האזרח שמשלם ריבית ריאלית מטורפת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
