פרקליטות המדינה הודיעה לבג"ץ, בתשובתה לעתירה שהגישה לשכת שמאי המקרקעין, כי מאגר הנתונים הממשלתי על עסקאות מקרקעין הוא לקוי, חלקי, שגוי ובחלקו אף מטעה.
השמאים, באמצעות עו"ד עופר טויסטר, עתרו לבג"ץ בדרישה ליישם את התיקון לחוק מיסוי מקרקעין משנת 1998, בדבר שקיפות מלאה של מאגר המידע הממשלתי של עיסקאות מקרקעין. העתירה הוגשה לאור העובדה, ששרי האוצר, מאז החקיקה, נמנעו מלהתקין תקנות המאפשרות את יישום התיקון לחוק.
המדינה, באמצעות עו"ד יוכי גנסין מהפרקליטות, מסרה לפני ימים אחדים הודעה לבג"ץ, ובה ביקשה לאפשר לה דחייה במתן תגובתה הסופית לעתירה.
הפרקליטות אומרת, כי הדחייה מתבקשת על מנת לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לגבש את הפרשנות הראויה לתיקון לחוק, בין השאר כדי לבחון את האינטרס הציבורי ביישומו מול האינטרס של הגנת הפרטיות, המעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
במסגרת תגובת המדינה, מתייחסת הפרקליטות גם למצבו של מאגר המידע (הקרוי כרמ"ן - כרטסת מאגר נתונים), המשמש כיום את השמאים הממשלתיים. להלן תיאור המאגר כפי שהוגש בתגובה לבג"ץ:
"מדובר ב'מאגר' שקיים אך מראשית שנות ה-90, ולכן אינו כולל עסקאות שבוצעו בתקופה קודמת. ב'מאגר' הקיים ליקויים רבים:
"סוגים רבים של עסקאות לא הוקלדו אל תוך מערכת הכרמ"ן ועל כן אינם מופיעים בה (כך אין מופיעות במאגר עיסקאות פטורות ממס שבח שלא שולמה בגינן תמורה, בין שמדובר בדירות מגורים ובין שמדובר בנכסים אחרים, וכן עיסקאות בנכסים מוגנים).
"המידע הקיים במערכת הינו לעיתים שגוי, לקוי בחלקו ומטה, בין היתר משום שתהליך איסוף המידע למאגר אינו מלא ואינו מפוקח במלואו.
"במערכת הכרמ"ן חסרים נתונים רבים, למשל לגבי עיסקאות הנוגעות לדירות חדשות ביוזמה הציבורית ביחס לנתונים הנמצאים במשרד השיכון.
"אף כאשר מוזנת עסקה למערכת כרמ"ן, לא כל הפרטים המוזנים ביחס אליה מלאים.
"מקור המידע המוקלד למערכת הינו טפסים שאינם ממולאים דיים. טפסים אלו מוגשים עוד בטרם נערכה השומה הסופית על-ידי הגורמים המקצועיים במשרד, וממילא אינם משקפים את השווי האמיתי שנקבע בשומות לאחר הליכי השגה וערעור.
"הגורם שמקליד את הנתונים למערכת אינו גורם מקצועי, מה שגורם לטעויות רבות בדיווח.
"המאגר אינו כולל נתונים על עיסקאות שהתמורה בהן משתלמת בשווה כסף, כגון זכויות במקרקעין או בשירותי בנייה.
"קיימים יישובים רבים במסגרת הבנייה הציבורית שאינם מדווחים וברבים מן הישובים הדיווח הוא חלקי בלבד.
"התוכנה בה עובדת מערכת הכרמ"ן הינה מיושנת, והיא אינה 'ידידותית למשתמש', הן ברמת ההפעלה והן ברמת ההכוונה והתמיכה. "מן האמור לעיל עולה, כי מערכת הכרמ"ן אינה יכולה להוות פיתרון לדרישת השמאים לקיים מאגר מידע הפתוח לעיון הציבור, שכן על מנת לפתוח את מערכת הכרמ"ן לציבור הרחב, יש להתמודד עם איכות הנתונים הלקויה, החסר הממשי בנתונים ואי סופיותם של הנתונים במערכת".
בלשכת השמאים נדהמו מתגובת המדינה, שכן מאגר הנתונים משמש את השמאים, כאשר הם מייצגים את ועדות התכנון, גם לצורך קביעת שומות בהיטלי השבחה ובקביעת פיצויים לפי סעיף 197 (פיצוי בגין ירידת ערך כתוצאה מתוכנית פוגעת). שמאים בכירים אמרו ל"גלובס": אם זהו המצב במאגר הנתונים, איזה ערך יש לשומות השמאי הממשלתי?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
