ביהמ"ש: קריאת הודעות בביפר זר ללא הסכמה - האזנת סתר

"שיחה מתבצעת גם בתקשורת בין מחשבים פקסימיליה או בהודעה באיתורית ובעל שיחה יכול להיות מעביר, מוסר, או מי שהשיחה מיועדת אליו והוא אינו מדבר"

בית משפט השלום בת"א קובע, כי משיכת הודעות שהועברו באמצעות מכשירי ביפר מהוות עבירה של האזנת סתר למרות שנותן השירות - חברת ביפר - אינו מהווה בעל שיחה על פי חוק האזנת סתר.

השופטת, יהודית אמסטרדם , דחתה טענה שהעלה ב"כ יובל חרש לבטל חלק מכתב האישום נגדו המתייחס לביצוע האזנת סתר שלא כדין.

כתב האישום מייחס לחרש קבלת נכסים שהושגו בעוון מכשירי ביפר ואיתורית צרובים ועבירה של האזנת סתר שלא כדין. חרש מואשם שקיבל מאדם אחר שני מכשירי ביפר כשמכשיר אחד צרוב על דוברות המשטרה, דוברות מד"א ודוברות לעיתונים. המכשיר האחר צרוב על הקודים של משטרת מחוז ת"א ומרחב איילון.

ע"פ כתב האישום, חרש קיבל את המכשירים ביודעו שהושגו בעוון. הוא מואשם כי ממארס עד ליוני 2000 האזין שלא כדין לשיחות שהועברו במכשירי הביפר בכך שקרא את הדיווחים שנמסרו בהם.

בא-כוחו טען, כי נותן השירות - חברת ביפר - אינו בעל שיחה על פי חוק האזנת סתר והעובדות בכתב האישום שמייחסות למרשו משיכת הודעות מחברת ביפר ללקוחותיה אינן מגבשות עבירת האזנת סתר.

התביעה טענה, כי מכשיר הביפר הוא מכשיר קשר אלחוטי חד כיווני הקולט הודעות המשודרות אליו באמצעות מערכת חברת ביפר. בהיבט הטכנולוגי מדובר בשתי שיחות נפרדות שבכל אחת מהן שני צדדים לשיחה, אך בעל שיחה אחד בלבד קיים והצד השני הוא נותן שירות.

לטענתה, שיחה אחת היא ממוסר המסר לחברת ביפר ושיחה שנייה היא מביפר למי שהמסר מיועד אליו.

אמסטרדם קבעה שהאזנה למסר המועבר דרך איתורית או ביפר, ללא הסכמת מוסר המסר או האדם שאמור לקבלו, נחשבת האזנת סתר. לדבריה, שיחה מתבצעת גם בתקשורת בין מחשבים פקסימיליה או בהודעה באיתורית ובעל שיחה יכול להיות מעביר, מוסר, או מי שהשיחה מיועדת אליו והוא אינו מדבר. (ת.פ 10382/00).