כמעט טוב

"תוצרת הארץ", ג' 20:30, ערוץ 1

"תוצרת הארץ" היא תוכנית שגאלה את עצמה במפתיע. במפתיע, משום שבעונה הקודמת היא סבלה מבעיות רבות, שכעת מסתבר שנבעו באופן כזה או אחר ממי שהגישה אותה - אילנה ברקוביץ'. שלא יובן לא נכון: ברקוביץ' בחורה נחמדה להפליא, אבל זאת כנראה היתה גם הבעיה שלה.

"תוצרת הארץ" היא תוכנית רוק. רוק זה לא מוזיקה נחמדה, רוק זה מוזיקה זועמת, כזאת שנוקטת עמדה. לברקוביץ' לא היתה עמדה, והיא בהחלט לא היתה זועמת. לא היתה לה סיבה. כל מה שביקשו ממנה, היה להיות נחמדה ולדקלם את הטקסט על האלבום החדש שהוציא ברי סחרוף.

לכן, נראה כי הבחירה בטל גורדון, המגישה חדשה של "תוצרת הארץ", התגלתה כצעד ההכרחי הראשון, כדי ש"תוצרת" תיגאל מהאנמיה בה לקתה. ברקוביץ' היתה נערת רוק. גורדון היא זמרת רוק, ומדובר בהבדל גדול. קודם כל, היא מעורבת עד צווארה בנושא הסיקור שלה. הוא מעניין אותה, היא יודעת על מה היא מדברת, זה בנפשה.

גורדון לא בחורה מתוקה, ואין לה גם כוונה להיות. ממש כמו הקול הצרוד שלה, היא לא כאן כדי להתחנף. אם לשפוט על-פי התוכנית הראשונה לעונה החדשה ששודרה אתמול, היא מביאה ל"תוצרת הארץ" את האדג' שכל-כך היה חסר לה: את הקוליות החמקמקה, תמצית הרוק.

מה שנשאר, הוא בעיקר להמשיך וללטש. גורדון מגישה טובה מאוד, אבל זה עדיין לא מספיק. כדי שהצופים יטרחו לצפות בה ולא בתוכניות אחרות, מן הראוי שלתוכנית יצורף גם ליין-אפ מעניין. לפתוח חצי שעה בעוד ראיון עם רמי פורטיס (כן, הוא הוציא דיסק חדש. שמענו), זה לא מאוד מבריק. גם האייטם על סצינת היפ-הופ החרדית נראה טוב על הנייר, אבל מתפספס בביצוע. הוא אינו צבעוני מספיק, או משעשע, או מרתק. אבל אלו בעיות קטנות. גורדון ועורכת התוכנית, דניאלה גרדוש-סנטו, הולכות בכיוון הנכון. התוצאה, נכון לעכשיו, כמעט טובה. לא מסוכן מדי להמר, שבקרוב היא תהיה טובה מאוד.