אורלי קראוס (וינר) רוצה לחשוף

אך בנצי וינר קוטע את הקמפיין לספר החדש

"7 ימים" של ידיעות אחרונות סיפק בסוף השבוע האחרון את מהלך הפתיחה לקמפיין של ספרה השערורייתי של אורלי קראוס (וינר), "אהבה לפי הספר". קראוס היא רעייתו בנפרד של בנצי וינר, מי שהיה מפקד הנח"ל ומקורבו של יצחק רבין ז"ל. הוא נהנה במשך שנים ממעמד של חבר בכיר ב"חונטה" שניהלה את המפעלים של קיבוצי עמק הירדן, שבנתה את מחנה רבין במפלגת העבודה, ומשם נדדה לבסוף לעסקים פרטיים. אחדים מחבריה הוזכרו בקשר לקזינו של יריחו (שמעון שבס), מכרזי התפלת מים, איכות סביבה ונדל"ן.

ברומן המפתח שכתבה מספרת קראוס על חייה בקרב החבורה המאצ'ואיסטית, שבתקופה מסוימת שלטה על מינויים רבים בצה"ל ובמשרד הביטחון. היא מספרת זאת מעמדתה כ"בייב" של החבר'ה, שבגרה והרצינה. אגב כך עשתה בהם שחיטה המונית. בהם, ובמיוחד בבעלה בנפרד, בנצי וינר.

עוד ברשימה: האח, עו"ד יוחנן וינר, שהוא אחד השותפים במשרד בלטר-גוט-אלוני, שמואל אדם ממשמר השבעה, אמנון וטלי ליפקין-שחק, יוסי פלד, מאיר פלבסקי ואיציק מרדכי.

אלא שעכשיו נראה שהכתבה שאמורה היתה לשמש יריית פתיחה לקמפיין שיוביל את הספר לחיק עשרות אלפי הנשים המהוות את קהל המטרה שלו, הופכת ליריית הסיום שלו. בנצי וינר פנה לבית הדין הרבני בתלאביב, כדי שיוציא צו איסור פרסום, שיגביל, למעשה, את יכולתה של רעיתו בנפרד לתאר את יחסיהם בראיונות לקידום הספר החדש. וינר החליט לנקוט באמצעים משפטיים והצליח לפגוע בקמפיין לשיווק הספר של רעייתו בנפרד.

בתחילת השבוע הזה כבר בוטלו כל הזמנות המחברת לתוכניות האירוח בטלוויזיה, והקמפיין מתעכב. בהוצאת הספרים משכל הגיבו במבוכה. לכאורה, עשויה החלטת בית-הדין לסכל את אחד הפרויקטים החשובים שתכננה ההוצאה לפסח הקרוב, ולקיץ שאחריו. מאידך, אחרי כתבה כה בולטת ב-"7 ימים", הספר כבר לא זקוק לתוכניות הטלוויזיה. הגפרור הושלך, והוא בוער.

מדובר אכן בספר מהיר וקריא, גם אם שטוח. "ספר בנות", אם ניגרר להכללה המקובלת. ספר נקמה, אם נעיין בתוכנו. ספר שנכתב לקהל המטרה החשוב ביותר של הוצאות הספרים כאן בשנים האחרונות:

נשים מגיל 25 ומעלה.

בראיון לידיעות סיפרה קראוס כי הכספים הרבים שהרוויחה ממכירת שני רבי-המכר הקודמים שפרסמה טבעו בים החשבון המשותף לה ולבעלה בנפרד. הקורא התמים עשוי להאמין שמדובר בהון רב, כזה

ששווה בעבורו להעניק ראיונות כה חושפניים ואלימים, שיבטיחו את המשך זרימת המיליונים. בניו-יורק זה כנראה עובד. אבל בארץ?

רבי-המכר הכי "בסט-סלרים" אינם מצליחים להביא יותר מעשרות אלפי דולרים. זה הכול. כאן אי-אפשר להתפשט בספרים חושפניים ולבסס עליהם אחר-כך את חשבון הבנק. כמה אנשים כבר מסוגלים

לקרוא עברית, חשופה ככל שתהיה?

לכן הלב נחמץ מרחמים למקרא הספר וראיון הנקמה של קראוס. מיליונים כנראה לא יהיו פה, אבל כאב יהיה.