האם זכאי עובד, המשרת בשירות מילואים בד בבד עם עבודתו, הן לשכר עבודתו (מאת מעבידו) והן לגמולי מילואים (מהמל"ל)?
שאלה זו הובאה אתמול להכרעת בית הדין הארצי לעבודה (פסק הדין נכתב בידי השופט שמואל צור, בהסכמת חבריו להרכב).
המשיב עבד בשירותה של המערערת. תוך כדי עבודתו נקרא המשיב לשירות מילואים (בסה"כ ל-77 ימים). את שירות המילואים ביצע המשיב במסגרת הג"א, בשעות אחר הצהריים, ולפיכך בתקופת המילואים הוא המשיך לעבוד בשעות הבוקר ואף קיבל משכורת מהמערערת בגין תקופת עבודה זו.
המשיב טען כי הוא זכאי לקבל, בנוסף למשכורתו, גם את תגמולי המילואים שהמל"ל שילם למערערת בגין תקופה זו.
בית הדין הארצי דחה את טענתו.
מי שנקרא לשירות מילואים כחוק חדל להעניק למעבידו שירותי עבודה ומשום כך אין הוא זכאי לשכר עבודה. פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי קובע את ההסדרים בהקשר לתשלום תגמולי מילואים. הוא מאפשר לעובד במקום עבודה מסודר לקבל משכורתו בהתייחס לתקופת המילואים, ולמקום העבודה לקבל החזר מהמל"ל. בכך מוקנים לעובד תחושה של יציבות וודאות ששכרו משולם באופן שוטף.
אלא שהתגמול בא במקום שכר העבודה, ולא בנוסף אליו. "חוק הביטוח הלאומי", קבע בית הדין הארצי, "לא נועד להיטיב עם עובד המשרת במילואים אשר מתאפשר לו גם לבצע את עבודתו הרגילה ולהפלותו לטובה לעומת חברו המשרת במילואים, אשר לו אין אפשרות לעבוד אצל מעסיקו".
"אמור מעתה, עובד הנקרא לשירות מילואים ובמהלכו מבצע גם את עבודתו אצל המעסיק, עליה הוא זכאי לשכר רגיל, יקבל את שכרו אך לא את התגמול".
(ע"ע 300307/98 חברת גב ים לקרקעות נ. אבן, פס"ד מיום 22.7.02. ס. הנשיא ברק, השופטים צור ווירט-ליבנה, נ"ע ספיר ונ"מ אל-דור. בשם המערערת עו"ד אבי שמואלי, בעם המשיב עו"ד יונה סירוטה)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
