אושרה בקשת הבנק לפיתוח התעשייה להוציא התראת פשיטת ליאיר תמיר

הבנק טען, באמצעות עו"ד מור נרדיה, כי בחודש פברואר השנה הגיש נגד תמיר תביעה בסדר דין מקוצר, בסך 802 אלף שקל, בטענה, כי ערב לחובותיה של סאבווי ישראל כלפי הבנק. זאת, לדבריו, על-פי כתב ערבות מתמדת ומוגבלת בסכום של 1.2 מיליון שקל, נושא הפרשי הצמדה וריבית.

לדברי הבנק, הוא העמיד לסאבווי ישראל אשראים והלוואות, ובמהלך 2001 היא נקלעה לקשיים כספיים, וחדלה לשלם את חובותיה ולעמוד בהתחייבויותיה לבנק. התרעות חוזרות ונשנות של הבנק לחברה ולתמיר, לסלק את חובם לבנק, לא נענו. כמו כן, טוען הבנק, כי הוא העמיד את חוב סאבווי לפירעון מיידי.

לטענת הבנק, בחודש מאי השנה ניתן פסק דין נגד תמיר, שחייבו לשלם לבנק את סכום התביעה, וכן הוצאות משפט, אך תמיר לא שילם את החוב נשוא פסק הדין והבנק הגיש אותו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. לטענתו, סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, נכון ל-10 בספטמבר השנה, עמד על כמיליון שקל.

לדברי הבנק, חרף הליכי הגבייה השונים שנקט נגד תמיר, ובכלל זה הליכי עיקול, לא פרע תמיר את חובו לבנק. לטענתו, ידוע לבנק, כי לתמיר נושים רבים, ננקטים נגדו הליכי הוצאה לפועל, וכי הוגשו נגדו תביעות כספיות בגין חובות בסכומים ניכרים.

לדברי הבנק, הליכי פשיטת רגל נגד תמיר יאפשרו לו להתחקות אחר רכושו, וכן לבטל הענקות שביצע בהיותו חדל פירעון. (בש"א 02/ 17543).

הישראלים סירבו לאכול סנדוויצ'ים

רשת הסנדוויצ'ים סאבווי-ישראל, שבשליטת הזכיין יאיר תמיר, מפסידה כסף, על-פי הערכות, בחמש השנים האחרונות. לפני ארבע שנים התחיל תמיר בניסיונות למצוא לרשת קונים או שותפים. תמיר ניסה לעניין גם את רשת הנוחות YELLOW להיכנס כשותפה, וכן ניהל מגעים עם בעלי רשת בורגר-ראנץ', אך ללא הצלחה.

בהמשך ניהל תמיר מגעים מתקדמים עם חברת הנדל"ן מבאר-שבע, האחים אריה את עופר, למטרת שותפות, אולם גם ניסיונות אלה עלו בתוהו.

אחת הסיבות המרכזיות להיעדר קופצים, היא שסאבווי, כמוצר, לא תפס בארץ. הצרכן הישראלי מצא, שהכריכים אמרקניים מדי. גם היעדר תיבול מקומי מתאים פגע בהחדרתם. מצד אחד, הסנדוויץ לא הותאם דיו לחיך הישראלי, ומצד שני, הכריכים אינם מתוחכמים, כמו הכריכים של רשתות ארקפה או אספרסו-בר, ורשתות טרנדיות אחרות.

בנוסף, סאבווי התקשתה לתת מענה לתחרות מול באגטים, שעלו עשרה שקלים בשוק הכריכים הלא מאורגן. כן נשמעו טענות נגד תפעול הרשת, שאינה שולטת דיה בנקודות המכירה ושסובלת מהיעדר אחידות, כמצופה מרשת מאורגנת מתמחה. תמיר, מגובה בניסיון רב בקמעונאות מזון בארה"ב, היה גם חסר גב פיננסי.

כשהגיע לארץ מארה"ב הקים תמיר את רשתות פיצה-האט וקנטקי פרייד-ציקן, מטעם קבוצת כלל. בהמשך, היה שותף להבאת המותג ברגר-קינג בשיתוף עם חברת קמור ועם משולם ריקליס. תמיר עזב את השותפות, בעקבות סכסוך עם השותפים. לאחר מכן קיבל את הזיכיון להקמת רשת סאבווי.

קיבוץ בארות יצחק קיבל מתמיר את זיכיון המשנה לייצר כריכים של סאבווי לשוק המוסדי, בין היתר, לטיסות הקצרות של אל-על. לפני מספר שנים הוא קיבל גם את הזיכיון להקמה מחדש של רשת ההמבורגרים ונדיס, אך הניסיון לעניין גורמים שונים להיכנס עמו לשותפות בהקמתה, לא צלחו.