"אתם לא משתעממים שם לפעמים, בתוך המעבדות האלה, עם כל הלחץ של ההזמנות והמחקרים?" שאלתי את קווין קוניף בדרך למלון, וביקשתי לעורר תגובה אימפולסיבית שאכן באה: "בחיים לא", ענה קוניף ועיניו בורקות ממש, "תאמין לי, אני כל כך נהנה כאן. וזה לא הכסף, תאמין לי, אנשים כאן לא עובדים בשביל הכסף".
שעתיים לפני כן, בארוחת צהריים משותפת, נדרש קוניף - המארח מטעם מעבדות בל של ארבעה עיתונאים מוונצואלה ומישראל - לראשונה לנושא הכסף. "הובאתי לכאן מאחת החברות התעשייתיות הגדולות, שם עסקתי במחקר והרווחתי סכום עתק. כאשר נשאלתי לפני מספר שנים אם אני מוכן לעבור לעבוד בבל-לאבס ולרכז פרויקט מסוים, לא שאלתי על השכר. עניתי בחיוב. לעבוד כאן זה שונה מכל מקום אחר בארה"ב או בעולם".
זה היה כמו להיכנס לפלנטה אחרת אבל מציאותית ביותר. בלובי הגדול של הבניין המרכזי של מעבדות בל במרי היל ניו ג'רסי ארה"ב, לפני שנכנסים לחדרים הקטנים, מוצגים בתאי זכוכית קטנים מאות ההמצאות המפורסמות ביותר שיצאו ממעבדות אלה, החל משנת 1925, ועיצבו את סביבת העבודה והחיים שלנו. מאחורי אותן זגוגיות ראיתי את הפקסימיליה, הכבל האופטי, לוויין התקשורת, הכרטיס החכם, תגית מחיר אלקטרונית, התקליט, הטרנזיסטור, הלייזר, המחשב הדיגיטלי, מערכת ההפעלה יוניקס, המערכת הסלולרית האנלוגית והדיגיטלית, ועוד המצאות, חלקן ידועות בשמן ולחלקן הגדול הציבור אף לא מודע. אבל בללאבס זה לא רק היסטוריה. המעבדות ממשיכות לעבוד בהספק מלא, מעסיקות 24 אלף עובדים ב-20 מדינות ברחבי עולם, מתוכם 20 אלף בניו ג'רסי, ארה"ב. מתוך אלה, כ-4,000 הם מדענים חוקרים, כל אחד עם המחקר שלו, האגו, השיגעונות, הרעיונות והשאיפה הפרטית לפרס נובל.
מאז קמו, רשמו מעבדות בל יותר מ-25 אלף פטנטים, וגם היום הן רושמות בממוצע 3 פטנטים ליום עבודה אחד. כאשר קמה לוסנט, היא ידעה לשמור על בל-לאבס כעל נכס אסטרטגי ראשון במעלה. יותר מכך: הנהלת החברה החליטה לקבוע את מושבה במרי היל, האתר החשוב מבין שלושת האתרים שיש לבל-לאבס בניו ג'רסי.
המדענים, הרואים עצמם בדרך כלל מורמים מעם, לא אהבו זאת. הם חששו שרוצים לשלוט בהם, לפקח, להגביל. לגביהם יש עדיין לוסנט ויש בל-לאבס, למרות שבל-לאבס שייכת ללוסנט. אבל המשבר הפנימי, כך נראה, כבר מאחור. לוסנט משקיעה היום %11 מהכנסותיה במחקר ופיתוח בבל-לאבס, כולל %1 מההכנסות בתמיכה במחקרים. בתמורה, יוצרות מעבדות בל ללוסנט את ההזדמנויות להיכנס לשווקים חדשים עם טכנולוגיות חדישות.
ב-1996, השנה בה הוקמה לוסנט, ביצעה לוסנט 2 השקעות גדולות שהתבססו על המצאות ופיתוחים של בל-לאבס. ב-1997 ביצעה לוסנט ארבע השקעות כאלה, ועד כה בוצעו שלוש השקעות כאלה ב-1998. אין ספק שמעבדות בל פורעות את השטר עבור לוסנט, אולם פעילותן מתרחבת הרבה מעבר לכך. 4,000 המדענים עובדים עבור מאות לקוחות על מאות פרויקטים בעת ובעונה אחת, וכל אלה אינם קשורים ישירות ללוסנט. מעבדות בל הן יחידה עסקית נפרדת בתוך החברה שמכניסה כסף רב וגוררת בעקבותיה שובל ארוך מאוד של יוקרה. ד"ר אפרים סוהר, מהגר יהודי מרוסיה ומדען בבל-לאבס בתחום המתכות והאקולוגיה, מסביר: "כל דבר שעושים כאן קשור לקומוניקציה, אבל ניתן למצוא כאן מדענים מכל תחומי ההנדסה. הממד להצלחה כאן אינו הכסף שאתה מכניס. כל עוד אתה עובד על פרויקט ורואה את האור בקצה המנהרה, אתה בצוות ואתה מצליח. אני לא יודע אם מישהו מדבר כאן אידיש, אבל השניים הישראלים בטח יבינו. המלה המתאימה ביותר למה שעושים כאן היא 'חוצפה', והאמריקנים מבינים את המלה הזאת. כאשר אתה מגיע למשהו ורוצה לעשות פרזנטציה, יש להם תמיד את הפורום והמקום ואתה מקבל היזון חוזר. יש כאן את כל המקום ואת כל הכסף שאנו צריכים. לוסנט משקיעה הרבה במעבדות".
מי שהוביל אותנו לסיור בבל לאבס היה מדען צעיר, לא מיומן בסיורים מקצועיים, שבקושי התמצא במקום הענק הזה, ונזקק לעתים לעזרה. היתה בו הערצה לוותיקים, לאלה ששמותיהם כבר חקוקים בהיסטוריה של הטכנולוגיה. אחד כזה הוא טוני טייסון, שנחשב למי שהוכיח את קיומו של החומר השחור ביקום, אותו חומר המהווה %90 מהיקום, החומר ממנו נוצרו הכוכבים, האחראי לאבולוציה, שלא ניתן לראות אותו כי הוא אינו מקרין.
אחר כך בחדר הישיבות נפגשנו עם טייסון, והסתבר שזו פגישה ראשונה בין המדען הצעיר לבינו. זה לא שטייסון נפוח מגאווה. מי שנחשב לאחד האסטרופיזיקאים הבכירים בעולם מסתובב בלבוש מרושל, ללא עניבה (פריט חובה בחברה אמריקאית), מחייך במבוכה ומציג את עצמו במין נימת דיבור ביישנית. הוא מציג את התיאוריה שלו על החומר השחור. זה היה ב-1997, באותו בניין בו אנו יושבים. כאן, במעבדות, נערכו הניסויים ומכאן יצאה ההודעה שהדהימה את העולם, על אותו גורם נסתר ובלתי נראה שבזכותו אנו חיים.
החדר של טייסון הוא פיסת היסטוריה, כמו גם אותו חדר פתוח למסדרון בו יצאה לאוויר העולם תוכנת ההפעלה יוניקס, כמו גם אותה מעבדה אקוסטית ישנה, שאפילו רצפה אין לה אלא מן רשת ברזל ומתחתיה קיר מבודד הזהה לתקרה ולקירות מסביב, בה פותח לפני עשרות שנים המיקרופון. באותה מעבדה עדיין נערכים ניסויים.
את ההתפתחות של מעבדות בל במרי היל ניתן לאפיין לפי הבניינים. החל מהמבנה הראשון, מתחילת שנות ה-40, הבנוי מלבנים אדמדמות וכלה במבנה המרכזי, החדש, המכיל את משרדי ההנהלה, חדר האוכל ואולמות התצוגה. או אולי ניתן לאפיין אותן לפי האווירה, המיוחדת מאוד. האם יש מישהו המכיר את כל המדענים במעבדות ואת כל המחקרים עליהם עובדים כרגע? סביר להניח שלא. האם זה משנה? גם כאן התשובה שלילית. זהו עסק גדול, גדול ביותר, בו מסתובבת אולי כמות ה-IQ המצטברת הגבוהה ביותר בעולם, ואולי גם כמות האגו הגבוהה ביותר בעולם. אבל העסק עובד יפה, והתוצרים עדיין מרשימים ומרגשים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
