הנשיא בוש: נוכיח בשבוע הבא שסדאם מייצר ומסתיר נשק להשמדה המונית

הנאום על מצב האומה, שהנשיא ג'ורג' בוש השמיע לפנות בוקר (ד'), לפי שעון ישראל, לפני שני בתי הקונגרס, לא היה הכרזת מלחמה על עיראק, אך הוא לא היה רחוק מזה. חלק הארי של הנאום הוקדש לכלכלה ולענייני פנים, אך היה ניכר שליבו של הנשיא נתון למלחמת המפרץ החדשה שמסתמנת באופק. את פרטי התכנית הכלכלית שלו, שלרובם ניתן פומבי בעבר, סקר בוש במהירות, כמעט באופן מכני, עם חיוך פה ושם, אך כשהגיע לפרק על עיראק השתנה הטון. הנשיא נדרך, הרצין, השתלהב. הוא דיבר כאדם עם שליחות.

המסר הנשיאותי שהסתמן בין השורות היה שקו האל-חזור בדרך למלחמה כבר נחצה. הנשיא נתן גושפנקה סופית, קבל עם ועולם, להחלטת ארה"ב לפעול לבדה נגד עיראק, אם האו"ם לא ישתף פעולה, והצהיר, שצדאם חוסיין החמיץ את "ההזדמנות האחרונה" שניתנה לו בסרבו לשתף פעולה באופן מלא עם צוות פקחי או"ם, לפי החלטת מועצת הביטחון.

"מהלכה של האומה האמריקנית אינו תלוי בהחלטותיהם של אחרים", אמר בוש. "אגן על החירות והביטחון של העם האמריקני בכל פעולה שתידרש, בכל מועד שיידרש... אנו נתייעץ, אך שלא תהיה אי הבנה: אם צדאם חוסיין לא יתפרק כליל מנשקו, למען ביטחון עמנו, למען שלום העולם, אנו נוביל קואליציה שתעשה זאת".

בוש הכריז, ששר-החוץ, קולין פאואל, ידרוש לכנס את מועצת הביטחון ב-5 בפברואר (יום ד' הבא) כדי להציג הוכחות מודיעיניות על "תכניות (לייצור) נשק בלתי חוקי" בעיראק, על מאמצי בגדאד "להסתיר" כלי נשק אלה מפקחי או"ם ועל "קשריה עם ארגוני טרור". אנליסטים אמרו, שבכך קבע למעשה בוש את 5 בפברואר כ"יום הראשון של השלב הסופי" בדרך למלחמה, שבו ייקבע, למעשה, אם ארה"ב תפעל בחסות או"ם או בחסות עצמה, בתמיכה בריטית.

קהל היעד של הנשיא לא ישב באולם בית-הנבחרים אלא מול מרקעי הטלוויזיה בעשרות מיליוני בתים בארה"ב. שחיקת התמיכה הציבורית במלחמה אפשרית אילצה את בוש לנסות למכור את המלחמה לקטני האמונה ולצייר את עיראק כמקור סכנה לארה"ב, שיש להילחם בה מיד, לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא נתן גושפנקה נשיאותית לטענות של גורמים ניציים בממשל, שיש קשר בין בגדאד לאל-קאעידה.

בוש אמר, כי סדאם חוסיין מסייע ונותן מחסה לטרוריסטים, לרבות חברים באל-קאעידה. "בחשאי, בלי להשאיר טביעת אצבעות, הוא יוכל לספק אחת ממערכת הנשק החבויות שלו לטרוריסטים או לסייע להם לפתח מערכות נשק משלהם", אמר הנשיא. "... העלו בדמיונכם את 19 החוטפים (שחוללו את פיגועי 11 בספטמבר) עם נשק אחר ותכניות אחרות שסיפק סדאם חוסיין".

בוש מנה רשימה ארוכה של פשעי המשטר בבגדאד. בקטע שנועד להציג את סדאם חוסיין כדמות שטנית, פירט בוש את מה שמתרחש בתאי העינויים בבתי-הכלא העיראקיים: הודאות כפויות שנגבות באמצעות אונס, כריתת אברים, או שפיכת חומצה על עורם של אסירים.

הנשיא ציין, כי המשטר בעיראק לא הסביר בדו"ח שלו למועצת הביטחון להיכן נעלמו כמויות גדולות של נשק בלתי קונוונציונלי, שכללו, לדברי בוש, 25 אלף ליטר של תרכיז אנתראקס, 38 אלף ליטר של תרכיז בוטוליזם, 500 טון של סארין, גז חרדל ורעל VX שמשתק את העצבים וכן 30 אלף פריטי תחמושת ומערכות שילוח שמסוגלים לשאת נשק כימי.

עוד אמר הנשיא, כי המשטר בעיראק מונע ממדענים לשתף פעולה עם צוות פקחי או"ם ומאיים לחסל מדענים ובני משפחה שימסרו מידע על הנשק להשמדה המונית שבידי עיראק. במה שנראה כהמשך הגיוני ליזמת סי.איי.איי. לשלוח מסרים אלקטרוניים לקצינים עיראקיים, שבהם הם נקראים להתקומם נגד סדאם חוסיין, אמר בוש, כי אויב העם העיראקי "אינו (הכוחות האמריקניים) סביב עיראק אלא אלה ששולטים במדינה".

הנשיא אמר, כי ארה"ב עושה חיל במלחמתה נגד הטרור ומנה שורה של מנהיגים באל-קאעידה שנלכדו או נהרגו ו"שוב אינם מהווים סכנה לארה"ב. הוא הכריז על שתי יזמות למלחמה בטרור (שכבר ניתן להן פומבי קודם לכן): הקמת מרכז לאיסוף מידע אלקטרוני, שילקט מידע על אזרחי ארה"ב, במטרה לאתר דפוסי פעילות חריגים שעלולים להצביע על התארגנות טרוריסטית, ומרכז לאיתור וזיהוי איומי נשק ביולוגי.

נושא החוץ היחיד שהעלה הנשיא היה המזה"ת. הוא הכריז, כי "נמשיך לחפש שלום במזה"ת בין ישראל בטוחה לבין פלשתין דמוקרטית".