מחלת נפש כתירוץ

חשוד הודה בהריגת שכנו במהלך סכסוך, וערער על עונשו בטענה לאי שפיות; בית המשפט לא קיבל את הטענה שהנאשם לוקה בנפשו או שהיה מעורער בשעת המעשה

המערער הורשע (על פי הודאתו) בהריגתו של המנוח, במהלך ויכוח שהתפתח ביניהם. לטענתו, חל עליו הסייג לאחריות פלילית, המצוי בסעיף 34ח לחוק העונשין (אי שפיות הדעת).

בית המשפט העליון דן בשלושת התנאים לתחולת הסייג - "מחלה שפגעה ברוחו" או "ליקוי בכושרו השכלי" של הנאשם; חוסר יכולת של ממש מצידו של הנאשם להבין את מעשהו, או את הפסול שבו, או להימנע מעשייתו; קשר סיבתי בין המחלה/הליקוי לבין חוסר היכולת הנ"ל.

במקרה הנדון, צדק בית המשפט המחוזי באי החלת הסייג על עניינו של המערער. (ע"פ 8562/99)