ערוץ "התכלת", נוגע ללב שכמותו, פתח לשבועיים את שעריו בפני כל הצופים בתקווה
שחלק מהם אולי גם יעשו מנוי. הפיתיון היה" החצר", טלנובלה חדשה שכתב דניאל
טאוב ומתרחשת בחצר רבנים בלב הטומאה של שנקין. בדיעבד, הצעד הזה די מכמיר.
צפייה בפרקים ששודרו עד כה מגלה תוצרת שספק אם מישהו היה צופה בה, גם אם הייתה
משודרת בחינם ב"ויוה": הכלאה משונה במיוחד בין "צימרים" ל"איש חסיד היה" שלוקחת
את הרע משניהם. קצב גרוע ואיכות הפקה פרטאצ'ית בנוסח הערוץ הראשון וכל היידישקייט
שאיש כבר לא רוצה לבלוע, בהשראת המרקחת הקיטשית ההיא של דן אלמגור.
זה עצוב כי ערוץ "התכלת" באמת מנסה בכל כוחו להיות אחר, אבל בכל פעם יוצא לו
משהו חצי אפוי, מלא כוונות טובות אבל לחלוטין לא אכיל. אמנם כאן חשבו עורכי
הערוץ נכון ופנו לדרסט, בית ההפקה המקצועי בארץ לטלנובלות, כדי שירים את העניין,
אבל מה לעשות, נראה שהמגבלות שנכפו מלמעלה, גרמו לכך שהיוצרים לא יוכלו להשתולל
באמת. כי מה הם אחרי הכל משחקי החיזור העדינים של שרולי, הצעיר התם, וגיטל,
זוגתו פעורת העיניים, מול גילוי העריות הפוטנציאלי של ליה וירון מ"משחק החיים"?
התרגלנו כבר לקיצוני ולביזארי. אנחנו בעניין של ריגושים.
"החצר" לא נמצאת כאן בשביל אלו. היא כבויה מרוב צנזורה עצמית. את הקהל הנוכחי
של "התכלת" היא אולי יכולה לרצות, אבל להביא צופים חדשים? אל תבנו על זה. אז
נכון, המשחק כאן טוב מבטלנובלות אחרות וגם הקצב מהיר יותר, אבל לא תראו כאן
שום דבר מעניין באמת. סתם, ערימה של שחקנים עם זקנים מודבקים ופיאות מטופשות
שמתפלפלים על חוקי שולחן ערוך, אירוסין וכשרות. לא ראינו את זה כבר לפני שנים
ב"שניים אוחזים" בחינוכית?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
