בג"ץ: רשות העתיקות אינה רשאית לחייב בעלי קרקע לממן בדיקות ארכיאולוגיות

בג"ץ אישר היום (א') הכרזת שטח גדול מכפר שמריהו כאתר עתיקות. עם זאת, שלל בג"ץ את חוקיות הדרישה של רשות העתיקות - להתנות אישור לבנייה על שטח בביצוע בדיקה (חפירה ארכיאולוגית) על חשבון הבעלים.

ֽ בכך דחה בג"ץ עתירה של בעלי חלקה (יורשי לילי דנקר) כנגד מנהל רשות העתיקות והרשויות. למרות שהעתירה נדחתה, החליט בג"ץ לחייב את משרד החינוך ואת לשכת היועץ המשפטי לממשלה לשלם לבעלי הקרקע 5,000 שקל כהוצאות משפט, בשל השיהוי בתשובתם לבג"ץ. העתירה הוגשה בשנת 1995, ותשובת שר החינוך והיועץ המשפטי הוגשה רק שלוש שנים מאוחר יותר.

פסק הדין עוסק בסמכות מנהל רשות העתיקות להכריז על שטח כאתר עתיקות. הכרזת השטח כאתר כזה, מונעת למעשה כל שינוי בשטח ללא אישור מנהל רשות העתיקות.

כפר שמריהו הוכרז בשנת 1944 כמצבה היסטורית ומקום היסטורי. לאחר הקמת המדינה, הוכרז השטח שוב בשנת 1964 כאתר עתיקות.

בעלי הקרקע עתרו לבג"ץ, בבקשה לבטל את הכרזת השטח כאתר עתיקות. לטענתם, השטח נקי מעתיקות ולפיכך יש לבטל את ההכרזה.

השופט יצחק זמיר, שכתב את פסק הדין, קבע, כי למנהל הרשות נתונה סמכות להכריז על שטח כאתר עתיקות, גם אם לא נתגלו בו עתיקות. עם זאת, תנאי מוקדם להכרזה כזו, היא אפשרות סבירה שהשטח מכיל עתיקות והנחת תשתית ראויה לכך. על פי פסק הדין, באיזור המדובר נתגלו מערות קבורה ולפיכך, היה המנהל מוסמך להכריז על השטח כאתר עתיקות.

פסק הדין עוסק גם בדרישה של רשות העתיקות, לפיה על בעל הקרקע לממן את הבדיקה באתר ואת החקירה הארכיאולוגית, על מנת לקבל אישור לבנייה במקום. זמיר קובע, כי למרות שהעותרים לא ביקשו להוציא צווים בנושא, הרי שהפרקטיקה הנהוגה ברשות העתיקות איננה נראית לו חוקית, וטוב תעשה רשות העתיקות אם תיתן דעתה לכך.

זמיר מצטט מחוק העתיקות ואומר, כי על רשות העתיקות לממן את הבדיקה, באמצעות תקציב שימומן מאוצר המדינה ומהכנסות מאגרות ותשלומים או תרומות. לאור האמור, אומר השופט, כי אם העותרים יפנו אל רשות העתיקות, בבקשה שתערוך בדיקה במגרש תוך זמן סביר, וזו תסרב או תדרוש תשלום עבור הבדיקה - יוכלו בעלי הקרקע לעתור שוב לבג"ץ.

את העותרים ייצגה עו"ד דניאלה גרצולין, את הרשויות - עו"ד אסנת מנדל, ואת רשות העתיקות - עוה"ד יורם בר-סלע ותומר מוסקוביץ. (בג"ץ 4146/95)