בכירה במש' הפנים זוכתה מהוצאת לשון הרע על שגריר ישראל לשעבר בפיליפינים

"אין לדרוש ממתלונן תמים, המבקש להפנות את תשומת לב הרשות המתאימה לאפשרות של תקלה שנעשתה על ידי מי מעובדיה, שיערוך מחקר פנימי במבוך המדורים והמחלקות של אותה רשות". כך קבעו נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ורדימוס זיילר, והשופטים יהודית צור ואליהו בן-זמרה, שקיבלו את עירעורה של הממונה על מחלקת אשרות וזרים במשרד הפנים, בתיה כרמון.

כרמון ערערה על החלטת בית משפט השלום בירושלים, בו נמצאה אחראית בלשון הרע כנגד יואב בהירי, לשעבר השגריר בפיליפינים.

תביעתו של בהירי הוגשה בעקבות מכתב שכתבה כרמון למחלקה הקונסולרית במשרד החוץ, בעקבות פגישתה עם בהירי, בנושא אשרות כניסה לישראל. במכתבה אומרת כרמון, כי התעורר בליבה חשד לגבי כשרות פעולותיו של בהירי בנוגע להעסקת עובדים מהפיליפינים.

בית משפט השלום, שמצא את כרמון אחראית בלשון הרע, קבע, כי היא התרשלה בכך ששלחה את המכתב ביודעין לנמענים שאינם מוסמכים לטפל בפניות מסוג זה. כרמון עירערה, באמצעות עו"ד תמר בר-אשר-צבן מפרקליטות מחוז ירושלים, ועירעורה התקבלה.

לדעת שופטי בית המשפט המחוזי, פנייתה של כרמון למחלקה הקונסולרית, שהיתה מופקדת על תחום פעילותו של בהירי, לא רק שאינה התרשלות, אלא שהיא בנסיבות רבות הכתובת היחידה הראויה להיות נמענת של פנייה כזו.

לדבריהם, "חוששים אנו שמדיניות משפטית שתטיל על המערערת-המתלוננת להשקיע זמן ומאמץ לא מבוטלים, על מנת לברר מהו הגוף המוסמך לקבל את התלונה, כשהמתלונן אינו פועל מתוך אינטרס אישי אלא אך ורק מתוך תחושת אחריות או חובה מוסרית, עלולה להטיל עליו נטל כבד מדי. אינטרס הציבור בעידוד תלונות על חריגות מסדרי מינהל תיקים - יימצא נפגע".

לדברי השופטים, לכרמון לא היה כל אינטרס לפגוע בבהירי, וכל מעשיה נבעו מתחושת חובה למלא את תפקידה בצורה אחראית. בנסיבות אלה, גם אם טעתה בנמען ההולם, או אם מיענה את המכתב למחלקה הקונסולרית ולא לראשי המחלקות עצמם, יש לראות בכך טעות סבירה שנעשתה בתום לב