הצימוק - שכר הטירחה

כונסים, מפרקים ונאמנים עטים על החברות בהליכי פירוק שהמיתון מספק בשפע, בשל הקופון השמן. והבונוס: תוספת "מאמץ מיוחד" - 25% מהשכ"ט

על גבו של המיתון יש תעשיות שפורחות, ואפילו מבקשות בונוס. אחרת, איך אפשר להסביר את הבקשה שהגישו השבוע לבית המשפט הנאמנים של ערוץ 10, עוה"ד ליפא מאיר ואלי זוהר, לשכר טרחה של 688 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים וחצי, כולל תוספת "מאמץ מיוחד" של 25% לפחות. הכסף ישולשל לכיסם מהקופה המדולדלת של ערוץ 10.

מאיר וזוהר אינם אשמים בדבר. זו השיטה שבעייתית. הם רק פועלים לפיה. הרי תקנות החברות מגדירות בצורה טבלאית ומסודרת את גובה שכר הטרחה שיכולים לגבות כונסים, מפרקים, ומנהלים מיוחדים/נאמנים. לשם הנוחות, נקרא לכולם בשם הגנרי "בעלי תפקיד".

בפברואר השנה עודכנו הטבלאות, כלפי מעלה, ועורכי הדין ורואי החשבון שמשמשים כבעלי תפקיד נלחמים בשיניים על כל תיק כזה. המיתון מספק תיקים בשפע: קרוב ל-5,000 חברות נמצאות בשלבים שונים של הליכי פירוק.

זה לא סוד שבעלי התפקיד בוחרים באיזה תיק לכהן. כמו אנשי עסקים טובים, הם בודקים היטב את הפוטנציאל הכלכלי שלו: יש מה לממש, יש אופציה לחלק, דיבידנדים לנושים. על כל הסעיפים יוכלו לגזור בבוא היום קופון נאה.

צריך לדעת: בעלי התפקיד הם הראשונים לקבל שכר מקופת החברה שבקשיים, לפני המדינה, הבנקים והעובדים. ולפני שהם מקבלים את התיק, הם דורשים שישימו על השולחן סכום ראשוני, כמה עשרות אלפי שקלים, להבטיח שלא יבזבזו את זמנם על קופה שלא תוכל לממן אותם.

ויש גם בונוס: תוספת "מאמץ מיוחד". בבקשות שכר הטרחה, בעלי התפקיד שחושקים בבונוס מתפייטים בתיאורים מרגשים על המאמץ, השעות והאנרגיות שהושקעו בתיק, על המשרדים השלמים שהושבתו, הצוותים שעבדו מסביב לשעון. וכל זה, כדי להצדיק תוספת "מאמץ מיוחד" בגובה 25% משכר טרחה בן שש-שבע ספרות גם כך, ולעיתים בעבור חודשים ספורים בלבד, לפני שרואים תוצאות.

לא אחת הסכומים מוכפלים. אם בתיק שני בעלי תפקידים, כמו בבנק למסחר, שכר הטרחה ותוספת המאמץ המיוחד הם לשניים. וכאשר בעל התפקיד הוא רואה חשבון, הוא נוהג להעסיק עו"ד שייצגו בבית המשפט. גם לעו"ד מגיע שכר טרחה, ואם לבעל התפקיד מגיעה תוספת מאמץ, למה לו לא?

הנה כמה דוגמאות מהשנה החולפת: רו"ח חן ברדיצ'ב ביקש מבית המשפט 1.2 מיליון שקל, כשכר ביניים, ל-3 החודשים הראשונים לתפקידו כמנהל המיוחד של קבוצת פויכטונגר תעשיות. הוא ביקש להגדיל את שכרו בגין מאמץ מיוחד. למען משרד עו"ד שייצג אותו ביקש שכ"ט של 917 אלף שקל, על כ-4 חודשי עבודה, סכום שכולל תוספת של 30% על המאמץ המיוחד.

לצבי יוכמן, המבריא הלאומי וכיום הנאמן והמנהל המיוחד של תבל, נקבע שכר ביניים חודשי של 50 אלף דולר לחודש, לכל תקופת ההקפאה של תבל, בתוספת 35% מאמץ מיוחד. בית המשפט אישר את ההסדר לפני שנה. עד היום לא הושמה הקפאת ההליכים.

למשרד עו"ד יגאל ארנון, שמייצג את יוכמן, נפסק שכר טרחה חודשי של 50 אלף דולר לחודש לתקופת ההקפאה. סך הכל, 100 אלף דולר לחודש, 1.2 מיליון שקל לשנה, מקופתה של חברה שחייבת 3.3 מיליארד שקל.

לאחרונה בית המשפט החליט לשים סוף לבונוסים המרקיעים של בעלי התפקיד.

בחודשיים האחרונים שופטת המחוזי, ורדה אלשיך, סירבה פעמיים לתוספת מאמץ מיוחד. פעם אחת לעו"ד גדי שילר, מפרק גן אורנים, שביקש תוספת של 20%, ולעו"ד דורון טישמן, נאמן ברגר קינג, שביקש תוספת של 35% על שכר ביניים של 463 אלף שקל ל-3 חודשים.

הסירוב של אלשיך נשען על שתי רגליים. ראשית, התוספת תלויה בהצלחת התהליך ובהתנהלות בעל התפקיד, ולכן אין מקום לבונוסים בשכ"ט ביניים. שנית, אין מקום לתת תוספת מאמץ מיוחד כלשהו על ניהול רגיל של חברה בהקפאה או בפירוק. במילים אחרות: חבר'ה, אתם יודעים למה אתם מבקשים להיות בעלי תפקיד, אתם עובדים קשה אבל גוזרים קופון גדול.

אם התאמצתם ועשיתם את העבודה שלכם, זה עדיין לא מצדיק תוספת מאמץ מיוחד.