יולי נודלמן חויב לשלם לנתן שרנסקי 900 אלף שקל בשל הוצאת לשון הרע

סגל קובע, כי בספר זה נתגלה היקף וחומרה של לשון הרע שאין להם אח ורע, הן מבחינת ההיקף הן מבחינת המעמד הנכבד של המבייש, הן מבחינת המעמד המבויש והן בשל המתקפה הבלתי פוסקת של נודלמן נגד שרנסקי.

בנוסף פסק סגל פיצויים שישולמו למפלגתו של שרנסקי, ישראל בעלייה, בסכום של 75 אלף שקל.

עוד חייב השופט סגל את נודלמן לשלם הוצאות משפט בגובה של 300 אלף שקל בתוספת מע"מ ו-15 אלף שקל שישולמו למפלגת ישראל בעלייה.

בנוסף הוציא סגל צווים האוסרים את המשך הפצת הספר, והורה לנודלמן לפרסם בחתימתו ועל חשבונו בשפה הרוסית בשני עיתונים ובעיתון "הארץ" בעברית התנצלות שאת הנוסח שלה קבע סגל.

סגל מותח ביקורת חריפה על התנהגותו של נודלמן וקובע, כי בקביעת גובה הפיצוי הוא התייחס להתנהגות הצדדים טרם הפרסום, לאחריו ואף במהלך המשפט עצמו. את שרנסקי ייצג עו"ד דן אבי-יצחק, ואת נודלמן - עוה"ד יורם מושקט ושרון שפינט.

סגל אומר, כי העובדה שמדובר באיש ציבור מצביעה על כך שהוא מוכר וידוע לקשת רחבה מאוד של אנשים, ומכאן שהפגיעה בו היא בהיקף רחב יותר.

המעמד הציבורי המיוחד של שרנסקי נובע מחברותו בממשלה ובכנסת ומהיותו מוכר בארץ וברחבי העולם כאסיר מצפון שלחם על זכות היהודים לעזוב את ברית המועצות ולעלות ארצה.

סגל קובע, כי הספר מייחס לשרנסקי שיתוף פעולה עם שלטונות הכלא בברית המועצות ועם שירותי הריגול הסובייטיים.

עוד משתמע מקטעים בספר, כי שרנסקי נודע כמלשין המנוצל בידי ה-ק.ג.ב למטרותיו אף לאחר עלייתו לארץ. עוד נאמר, כי לשרנסקי קשר עם המאפיה הרוסית המבקשת להכניס מטעמה אנשים לכנסת.

סגל קובע, כי האשמות אלה יש בהן כדי להביא לריסוק תדמיתו של שרנסקי, ולהשמיט מידיו את הבסיס שהיווה עד היום את סמל הזהות שלו.

לדבריו, נודלמן יצר לו שיטה להציג את ההשמצות בנוסח של תהיות ("יש אומרים"), כאשר למעשה לא קבע אף קביעה נחרצת.

עוד קובע סגל, כי לשון הרע בספר היא רבה יותר במידה משמעותית מאשר פרסום בעיתון, שכן לעיתון טווח פרסום קצר יחסית והספר הוא לתקופה ארוכה. עוד יוצא סגל כנגד הכריכה של הספר (צילום של דולר אמריקני) והכותרת "שרנסקי בלי מסיכה" ואומר, כי הן שקולות לאלף מילים של לשון הרע.

סגל מתייחס גם למידת הרשעות שבהתנהגות נודלמן במהלך המשפט ובדרך שבה ניהל את הגנתו, לרבות מסע השמצות אותו ניהל נגד שרנסקי בדרכים שונות. לדבריו, כל אחת מאותן דרכים יכולה להיות עילה עצמאית לתביעת לשון הרע.

סגל אומר, כי מהדברים הכתובים בספר מצטיירת התמונה של היהודי השפל, הבוגדני, קושר קשרי עולם, מחליף מסיכות ורודף בצע.

עוד יוצא סגל כנגד הקשיים והמכשולים שהציב נודלמן בניהולו התקין והיעיל של המשפט. יורי נודלמן ניסה להוכיח את טענתו "אמת דיברתי" ובכך גרם להחמרה ניכרת של הכאב, הסבל, ועוגמת הנפש של שרנסקי וכן להגדלה ניכרת של הוצאות המשפט.

נודלמן הודיע שיערער לבית המשפט העליון על פסק הדין.

(ת.א 99/1133).