הבנק האמריקני לייבוא ייצוא, זרוע של הממשל הפדרלי, אישר אתמול (ג') ערבויות להלוואות בסך 160 מיליון דולר לפרויקט צינור הנפט באקו-טבליסי-ג'ייהאן (Ceyhan), שיהיה אחד ממיזמי התשתית הגדולים ביותר אי פעם באסיה.
רשמית, מיועדות הערבויות לתמיכה בייצוא ציוד ושירותים מארה"ב לפרויקט הנחת הצינור. "השתתפות ארה"ב במיזם תתמוך ביצירת אלפי מקומות עבודה לאזרחי ארה"ב (אצל היצואנים וספקי השירותים)", אמר יו"ר הבנק לייבוא ייצוא, פיליפ מריל.
ברם, ההחלטה למתן הערבויות תיתן רוח גבית לפרויקט, שנאלץ להתמודד עם קשיים פיננסיים, פוליטיים וסביבתיים כמעט מהרגע שניתן לו פומבי.
קבוצה של ארגונים להגנת הסביבה העצימה בחודשים שחלפו מסע מתוקשר היטב נגד הנחת הצינור, ובתחילת דצמבר הודיע ברקליס בנק הבריטי כי יסרב להשתתף במימון הפרויקט.
הירתמות הבנק לייבוא ייצוא מהווה הצבעת אמון של ארה"ב במיזם למרות המכשולים.
הצינור המתוכנן, באורך 1,760 ק"מ, יוביל נפט ממסוף סאנגאצ'י, ליד באקו, על החוף המערבי של הים הכספי, דרך אזרביג'אן וגרוזיה, למערכת מסופים בעיר הטורקית ג'ייהאן, על חוף הים התיכון, ליד העיר אדאנה ולא הרחק מגבולה של טורקיה עם סוריה.
הצינור, שיוכל להעביר מיליון חביות ביום, ישמש את שדות הנפט הגדולים אזרי, צ'יראג וגונאשלי, שידועים כמתחם ACG, באזרביג'אן, ושדות נפט נוספים שיפותחו באזור בעתיד.
ביזור מוקדי הכוח
המשמעות הכלכלית המיידית של המיזם תהיה ביזור מוקדי הכוח של ספקי הנפט.
הצינור יפתח למדינות אירופה מקור שופע של נפט, שיקטין את תלותן בקרטל אופ"ק. במקביל צפוי הצינור לפגוע בתכניות רוסיה לתפוס את מקום אופ"ק כספק נפט ראשי לאירופה.
זווית ישראלית
ויש גם זווית ישראלית: אוניות מיכל קטנות יוכלו להעביר נפט ממסופי ג'ייהאן למסוף אשדוד של קו צינור הנפט אילת אשקלון (קצא"א).
הנפט יוזרם לאילת ושם יוטען על מכליות ענק בדרכו לשווקים צמאי הנפט ביפאן ובמדינות אחרות באסיה, לפי חזונו של שר האוצר, בנימין נתניהו.
ישראל עצמה תשאף להיות לקוחה של נפט אזרביג'אני בגלל עלויות הובלה נמוכות יותר.
חברת צינור הנפט באקו-טבליסי-ג'ייהאן נמצאת בבעלות 11 יזמים, לרבות שלוש חברות אנרגיה אמריקניות גדולות.
55% מהמניות נמצאים בידי חברת האנרגיה הרב-לאומית בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט הממלכתית של אזרביג'אן.
נוסף לבעיות הפיננסיות והסביבתיות, מעכיר על הפרויקט המצב הפוליטי העדין בגרוזיה ובאזרביג'אן.
כזכור, נאלץ נשיא גרוזיה, אדוארד שווארדנדזה, להתפטר בחודש שעבר בעקבות הפגנות המונים בטבליסי, על רקע טענות שהבחירות לנשיאות, ב-2 בנובמבר, היו נגועות בהונאות.
בחירות חדשות אמורות להיערך במדינה ב-4 בינואר אבל אי הוודאות מאיטה את קצב התקדמות המיזם.
"נראה לי שהבחירות החדשות לנשיאות ולפרלמנט בגרוזיה עלולות להשפיע על הפעילויות הארגוניות שלנו או לעכבן", אמר מנהל חברת הנפט של אזרביג'אן, נאטיק אלייב, למחרת התפטרותו של שווארדנדזה. "אנו מודאגים מכך".
אלא שאנליסטים מביעים ספק גם ביכולתה של אזרביג'אן להרים את הפרויקט, בעקבות העברת השלטון במדינה מהיידאר אלייב לבנו אילחאם, בבחירות באוקטובר, שאף הן נתפסות כנגועות בשחיתות.
בכל אופן, מנהל המיזם מטעם בריטיש פטרוליום, דיוויד וודוורד, אמר לכתבים בסוף נובמבר, כי פעילויות הפרויקט אינן מושפעות מהאירועים בגרוזיה, וגם הנשיאה בפועל של גרוזיה, נינו בורחאנדזה, אמרה כי ארצה מוסיפה לתמוך בהנחת הצינור.
על רקע זה נראה שמתן הערבויות האמריקניות עשוי לתת למיזם את הדחיפה הדרושה לעקיפת המכשולים שבדרך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
