המרוץ נגד השעון מתחיל: מה יקרה למס הרכישה על דירה נוספת בסוף השנה?

אחת לתקופה זה קורה: הוראת השעה שקובעת את גובה מס הרכישה על דירה נוספת (מס רכישה למשקיעים, כפי שרבים מכנים אותו) עומדת לפוג, וענף הנדל"ן נכנס לדריכות. הדד־ליין הוא סוף השנה הנוכחית, אבל הסוגיה הבוערת כבר מונחת על שולחנם של גורמי המקצוע.

● משקיעי הנדל"ן נטשו את השוק, ולא מאמינים שמס הרכישה יירד
● רשות המסים דרשה מרפי עגיב 4.6 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?

כשבאופק הנראה לעין נמצאות הבחירות, ועימן תקופת ממשלת המעבר שמביאה לקיפאון הלכה למעשה של הפעילות הממשלתית, השאלה הזו מקבלת משנה תוקף, בניסיון לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה מבעוד מועד.

"חד־משמעית - הכוונה היא הארכה"

מס הרכישה על דירה נוספת גבוה יחסית: 8% לדירה שנרכשה בסכום של עד 6,055,070 שקל, ו־10% על הסכום שמעבר לכך. המס נקבע עוד בימיו של משה כחלון כשר אוצר לפני למעלה מעשור, במטרה לצנן את רכישות המשקיעים ואת מחירי הדיור. בסוף 2024 נקבע שרמת המס תישאר בתוקף לשנתיים, קרי עד לסוף 2026. אם לא תוארך הוראת השעה, מס הרכישה ירד לרמה הקודמת, כך שב"מדרגה" הראשונה יעמוד על 5% בלבד.

מדובר על פרק זמן של חצי שנה שעל פניו נשמע מספיק, אלא שבפועל זה לא כל כך פשוט: ראשית, לקראת סוף השנה צפויות להתקיים הבחירות, וסביבן תקופת ממשלת המעבר, שתקשה על העברת חקיקה חדשה. שנית, בפעם האחרונה שבה ניסה האוצר להעביר החלטה בנושא, בשנת 2024, חלפו חודשים ארוכים של מאבקים עד שההחלטה אושרה, כמעט ברגע האחרון.

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' התייחס לכך לאחרונה, ואמר כי "ב־1.1.27 מס רכישה על דירה נוספת אמור לחזור ל־5%-6%. אנחנו נהיה אז בסוג של ממשלת מעבר כנראה. הממשלה הבאה תצטרך לקבל החלטה אם מאריכים את הוראת השעה או לא. אני לא יודע מה תהיה ההחלטה. כדאי שהממשלה הנוכחית תגיד באופן ברור אם להאריך את הצו".

עמדת הממשלה טרם נשמעה, אך גורמי המקצוע באוצר מציינים כי נשמעים החלטיים: "מבחינת האוצר, גם הכלכלן הראשי וגם רשות המסים, צריך להשאיר את מס הרכישה על 8%", אמרה לאחרונה תמר צ'ין, רכזת שיכון והתחדשות עירונית באגף התקציבים במשרד האוצר. "אין ספק שאנחנו לא רוצים לראות את הירידה ל־5%. אני אומרת בצורה חד־משמעית - הכוונה היא הארכה".

נציין עוד כי אחד החששות המרכזיים בשוק הוא מהגעה, שוב, להחלטה ברגע האחרון: מומחים רבים טוענים כי אם ההחלטה לא מתקבלת מספיק זמן מראש, השוק נקלע למצב של חוסר ודאות שמוביל את המשקיעים להמתין עד לשינוי - והתוצאה תהיה קיפאון כללי בעסקאות. לכן, כפי שמסבירים לא פעם אנשי הענף, רצוי שהחלטה כזו לא "תישאר באוויר", ותתקבל כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר מהר - כדי למנוע החרפה של ההאטה בשוק בחודשים שלקראת סיום תוקפה של הוראת השעה.

לאורך השנים השתנו שיעורי מס הרכישה על דירה נוספת באופן תכוף למדי, בעיקר משום ששונו במסגרת הוראת שעה שתוקפה קצוב. לפני כשנתיים ביקש האוצר לקבע בחוק את שיעורי המס על שיעוריהם כיום, אך נחסם - ונאלץ להתפשר בהארכה נוספת של הוראת השעה, לשנתיים.

האוצר ביקש לקבע את שיעור המס - ונחסם

באוצר מקפידים לטעון לאורך השנים כי העלאת מס הרכישה אמורה לעצור את העלייה במחירי הדירות, גם אם בפעם האחרונה הודו כי "ניסיון זה טרם השיג את מטרתו". על פי ההשקפה המקצועית שהציגו אנשי המשרד סביב ההחלטה הקודמת על השארת המס ברמה גבוהה, הרעיון להשאיר מס גבוה על דירה שנייה נועד "למתן את הביקוש לרכישת דירות בידי משקיעים ולסייע בבלימת עליית מחירי הדירות" כמו גם ליצור יציבות מיסויית בשוק.

נראה שהסיבה לרצון בקיבוע שיעורי המס היא אותה "תנודתיות". בשנת 2015 מס הרכישה עלה ל־8% בהוראת שעה לחמש שנים. ביולי 2020 שר האוצר ישראל כ"ץ החליט על הפחתת המס ל־5%, על רקע החשש מקיפאון בשל הקורונה. מחליפו, שר האוצר אביגדור ליברמן, העלה שוב את המס ל־8% בסוף 2021, כהוראת שעה לשלוש שנים, וכאמור בסוף שנת 2024 הארכה הוראת השעה פעם נוספת, בשנתיים.