הטכניון בחיפה חוגג 80: ממלחמת השפות ועד החלל

מנהל המוזיאון, פרופ' יורם זבירין מהפקולטה להנדסת מכונות, ציין בטקס את העובדה שבשנה האחרונה הוספה לשם המוזיאון המילה "חלל", על שם אילן רמון וחבריו האסטרונאוטים שנספו באסון הקולומביה, ומעתה נקרא "המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל".

"על אף שאין הטכניון ממשיך ללמד במבנה ההיסטורי, הרי שאין מכובד ואצילי יותר מאשר לציין את יום הולדתו ה-80 במבנה הראשון שלו והמקורי", אמרה רכזת מחוז חיפה של המועצה לשימור, אדריכלית ורד סולומון-ממן. "זאת הסיבה שבחרנו לקיים את האירוע כמחווה לבניין ההיסטורי. ממדיו העצומים ונוכחותו המרשימה היוו ללא ספק השראה לדורות של אדריכלים ומהנדסים, חוקרים ואנשי מדע שצימח הטכניון, וברוח השימור אנו נותנים כבוד לבניין".

לאירוע הגיעו תושבי חיפה, בוגרי הטכניון, מרצים ותלמידים מההווה ומהעבר, להעלות את זכר הימים הראשונים. ד"ר תמיר גורן מאוניברסיטת חיפה, סקר את הרקע להקמת הטכניון ותרומתו הרבה להתפתחות העיר.

היוזמה להקמת מוסד טכנולוגי ברמה גבוהה בארץ היתה של חברת עזרה של יהודי גרמניה, ובנייתו החלה עוד לפני מלה"ע הראשונה. תכנון המבנה נמסר לידי האדריכל הנודע אלכסנדר ברוולד, ששאף לגבש סגנון בנייה ארץ-ישראלי מקורי.

בשנת 1908 נרכש שטח של 43 דונם במרכז הדר, שהיה בימים ההם שדה בור נטוע בחלקו כרמי גפן וזית. יוזם הרעיון היה ד"ר פאול נתן, מנהל חברת עזרה. טקס הנחת אבן הפינה נערך באפריל 1912. בשנת 1913 הושלמו הבניין הראשי (בעל הכיפה), בניין בתי המלאכה ובניין בית הספר הריאלי.

באוקטובר 1913, כשהתקרב מועד פתיחת הלימודים בטכניון, פרצה מחלוקת חריפה על השאלה מה תהיה שפת ההוראה במוסד החדש. ראשי חברת עזרה, שלא היו ציונים, דרשו שזו תהיה גרמנית, וטענו כי העברית היא שפה דלה במונחים טכניים ומדעיים ולפיכך אינה מתאימה להוראת מקצועות ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה. לעומתם, המורים והתלמידים, שהיו ציונים נלהבים ונתמכו על-ידי חוגים נרחבים ב"יישוב החדש", תבעו להנהיג את העברית כשפת ההוראה.

על רקע זה פרצה שביתה בכל בתי הספר של חברת עזרה בארץ ובמוסדות החינוך האחרים, שהפכה במהרה למלחמת תרבות. המאבק החריף הסתיים בפשרה, אך בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה, שעיכבה את פתיחת הלימודים בטכניון. כשהטכניון נפתח והחלו בו בהוראה ובמחקר, הוכרעה כבר שאלת השפה, ושפת ההוראה היתה עברית.

בזמן מלחמת העולם הראשונה שימש הבניין הריק כבית חולים צבאי - תחילה לצבא התורכי, ואח"כ לצבא הבריטי. עם פתיחתו סוף סוף ללימודים בשנת 1924, למדו במחזור הראשון 17 סטודנטים, מתוכם אישה אחת בלבד. המסלול הראשון שנפתח היה לימודי האדריכלות והנדסת הבניין. כך החל הטכניון למלא את ייעודו בהקניית חינוך טכנולוגי שתרם רבות לפיתוח הארץ ובניינה - והיה לאחד ממכשירי ההגשמה החשובים של המפעל הציוני בתקופת 'המדינה שבדרך'.

אדריכלית סילבינה סוסנובסקי, חוקרת ארכיטקטורה בארץ ישראל, תיארה את סגנון הבנייה של אדריכל הטכניון, אלכסנדר ברוולד, והציגה מעבודותיו השונות, שחלקן לא בוצעו מעולם. השפה החדשה ששאף ברוולד ליצור משלבת בין מסורת הבנייה האירופית לאלמנטים של הבנייה המזרחית. כך ניתן לראות בניין מונומנטלי עם ציר מרכזי וסימטרייה בין שני אגפיו, ביחד עם בנייה באבן, שימוש בקמרונות וקשתות, כיפה גדולה מרכזית, ומוטיבים יהודיים כמו מגן דוד.

בחזית הטכניון משתרע הגן, המוכר בכינויו "חצר הטכניון". בשעתו היה מקום זה ליבה של הדר הכרמל, ובעצם של חיפה העברית. ברחבת הגן נערכו האירועים הציבוריים של "חיפה הקטנה", פה התקיימו חגיגות הביכורים שאליהן נהרו המתיישבים מכל צפון הארץ, ומכאן יצאו כוחות "ההגנה" לשחרור חיפה בתש"ח.

הכתבה הסתייעה בספרו של יעקב שורר "לטייל בחיפה", ובספר "חיפה ואתריה" בהוצאת אריאל כתב עת לידיעת ארץ ישראל.