"תשובה אגרסיבי. הרקנאטים היו שמרנים"

אבינועם (פינקי) פינקלמן, המנכ"ל המיתולוגי-לשעבר של קבוצת דלק ואיש-אמונו של יצחק תשובה, היה מאושר לפחות פעמיים בשבועות האחרונים: בפעם הראשונה כאשר נודע לו שהחזון שלו - גז טבעי ממעמקי הים בישראל - הניב רווח יוצא-דופן של 74 מיליון שקל ברבעון השני לשותפות ים תטיס (שבשליטת קבוצת דלק). בפעם השנייה, כאשר זוכה מרוב הסעיפים בכתב-אישום בעניין אי-דיווח ראוי לרשות לניירות ערך, והורשע בעבירה שולית בלבד, לאחר חמש שנים של התכתשות משפטית.

פינקלמן, 66, מסיים בימים אלה את תפקידו האחרון בדלק, כיו"ר דלק ארצות-הברית, אבל הוא יישאר חזק מאוד בתמונה של עסקי תשובה בתפקידו כיו"ר חברת י.ת אמריקה-ישראל, החברה-האם של כל עסקי הנדל"ן של תשובה בארצות-הברית ובקנדה, המקיפים מיליארדי דולרים. "אני מסייע לתשובה בתחומים שונים, ושוהה מחצית מזמני בארצות-הברית, אבל אין לי תפקיד ניהולי פעיל", הוא מסביר. "לתשובה יש קבוצת מנהלים מוכשרים ורציניים, הם מטפלים בעסקות השוטפות".

כמי שמקורב לתשובה, פינקלמן עמד בשנה החולפת סמוך לכור רותח של פעילות עסקית. זו היתה השנה הגדולה של תשובה: עסקות-הענק שלו בארץ כללו את רכישת דנקנר השקעות תמורת 58 מיליון דולר, רכישת 40% ממת"ב תמורת עשרות-מיליוני דולרים (שתיהן דרך קבוצת דלק) ובדרך כבר נרקמת רכישת השליטה ברשת מלונות שרתון-מוריה (באופן פרטי). עסקת-הדגל בחו"ל היתה רכישת מלון הפלאזה הניו-יורקי תמורת 675 מיליון דולר (שוב, באופן פרטי); בנוסף רכשה דלק גם את השליטה ב-100 תחנות-דלק בארצות-הברית בכ-50 מיליון דולר, ובשנים האחרונות השקיעה כ-700 מיליון פאונד (כ-1.2 מיליארד דולר) בסדרה של עסקות לרכישת חניונים, תחנות-דלק וחנויות נוחות בבריטניה.

פינקלמן לא חושב שתשובה רץ מהר מדי. "רוב הפעילות הפרטית שלו היא בתחום הנדל"ן, מעבר לפעילות המסורתית של דלק. בתחום הזה ישנן התמחויות, ותשובה מיטיב למקסם זאת בחו"ל. כמי שמעורב בקבוצה הפרטית של תשובה, אני יכול להגיד, למשל, שעסקת רכישת מלון פלאזה בניו-יורק היתה עסקה מצוינת; הצדעתי לו על ההישג, כולל על המחיר שהוא שילם".

בכל זאת, עושה רושם שההתנהלות הזו תזזיתית מדי בעבורך.

"אני ותשובה אנשים שונים האחד מהשני. השונות בינינו יצרה את ההישגיות של קבוצת דלק. השונות היא שתשובה רץ מהיר, אנרגטי ודינמי, ומקבל החלטות מהירות, ואילו אני חזק יותר בתחום האסטרטגי, בראייה ארוכת-טווח, ובאופן טבעי אני מאופיין בזהירות ובשמרנות".

והנה, למרות הזהירות הזו, נקלעת לפלונטר ארוך וכאוב עם רשות ניירות-ערך.

"אינני בא בטענות על החלטות רשות ניירות-ערך לחקור את הנושא. בדיעבד, הבנתי שהרשות חששה שנעשה כאן ניסיון לקבל דבר במרמה מהרשות, ובמקרה כזה חובתה לנהל חקירה ולברר את העובדות. מהר מאוד התברר לרשות שלא היה שום ניסיון לעבירה מהסוג הזה, ואז התחלף נושא החקירה לאי-תקינות של הדיווח".

היו דיבורים על כך שהקרבת את עצמך בשביל תשובה.

"שמעתי את הסיפור הזה, ואין לו ידיים ורגליים. קודם כול, לא הודיתי בדבר, ועד היום אני משוכנע שאני נטול כל אשמה, כולל לגבי העבירה הטכנית שבה הורשעתי. מלבד זאת, יש לזכור שמדובר בעבירת דיווח - ותשובה, כבעל-שליטה שאין לו שום תפקיד בקבוצת דלק, לא עסק בדיווח. כל טענה כאילו הוא היה צריך להיות מעורב בעניין, אין לה אחיזה במציאות. עובדה שפרקליטות המדינה החליטה להוציא אותו (ואת מנכ"ל דלק מוטורס, גיל אגמון, ד' ח') מהתיק".

"לא היו לתביעה ידיים ורגליים"

חמש שנים חלפו מאז נעצר פינקלמן על-ידי רשות ניירות-ערך בחשד כי הסתיר מהמשקיעים בדלק את המגעים בין דלק מוטורס ובין פורד לקבלת הזיכיון לייבוא מכוניות פורד לארץ. חוקרי הרשות טענו כי מה שהוגדר בדיווח לבורסה על-ידי דלק כ"מגעים ראשוניים" לקבלת הזיכיון, היה למעשה עסקה מגובשת - ולפיכך, הצעת הרכש שהוגשה למניות הציבור בדלק, בד בבד עם ניהול המגעים לעסקת פורד, גרמה להטעיית המשקיעים. פינקלמן שוחרר בערבות של חצי מיליון שקלים, נדרש להפקיד את דרכונו ברשות, ונאסר עליו לשוחח בטלפון עם תשובה, שלא בנוכחות אדם נוסף.

אחרי חמש שנים נמוגה הפרשה בקול דממה דקה: בית-המשפט זיכה את פינקלמן ואת דלק מאשמת פרסום פרטים מטעים בכוונה להטעות משקיעים, וקבע חד-משמעית כי פנייתם של הנאשמים למחלקה המשפטית של רשות ניירות-ערך, כדי לקבל את הנחייתה, מעידה על תמימות-דרכם ותום-לבם. השופט דוד רוזן הרשיע אותם רק באשמת מסירת פרטים בלתי-מדויקים בדוח - עבירה שעליה נקנסו ב-30 אלף שקל. פעילים בשוק ההון הגדירו את התנהגות הפרקליטות ורשות ניירות-ערך כ"היטפלות לקטנות".

"אלו היו שנים לא קלות", מספר פינקלמן. "עברתי תקופה קשה של חקירה, ולאחר מכן בדיקות וניסוחים והליך משפטי. האשימו אותי בארבע עבירות, שכל אחת מהן עשויה להביא לשלוש שנות מאסר ולקנס כספי של מאות-אלפי שקלים. למרות שלאורך כל הדרך הייתי משוכנע שפעלתי כדין בכל הפרשה הזו, ושלא היה שום פגם בהתנהלות שלי, הרי שכשעבירות כה חמורות - למעשה השניות בחומרתן בחוק ניירות-ערך - רובצות עליך, אתה נמצא במתח ובחרדה. הזיכוי מרוב הסעיפים היה הקלה גדולה.

"אין לי שום כוונה להתבכיין וליילל יללת-נכאים על אותן חמש וחצי שנים, אבל נדמה לי שראוי שהרשויות שעסקו בעניין יבקרו את עצמן. עבירות ניירות-ערך, כמו גם עבירות ההגבלים העסקיים, מאוגדות בחוקים דרקוניים למדי, והרשויות האוכפות יכולות להגיע לשלל גדול יותר של עבירות, שבפועל מתבצעות על-ידי חלק ניכר מהחברות במשק. נראה לי שכוונת המחוקק היתה שהשימוש בשוט המשפטי ייעשה במשורה, ושהרשויות האוכפות לא ימהרו ללחוץ על ההדק. גם אם יצאת מהליך תביעה פלילי זכאי וטהור, נענשת בעצם קיום הליך ארוך ומכביד. נדמה לי שברשות ניירות-ערך מסתמן קו חדש, שתואם את הגישה שהזכרתי - למשל, ביוזמה לעבירות המסתיימות בכופר מבלי לעבור עינויי-דין דומים. אם זה ייושם, יש לברך על כך".

אם היית נשבר, היית מאבד קריירה שלמה, ובסוף מורשע רק בעבירה שולית.

"לפני חמש שנים הייתי בשיא הקריירה - שלושה חודשים אחרי מינויי למנכ"ל הקבוצה, למרות שהייתי אז בן 61. אין ספק שהתמודדות עם משפט מהסוג הזה, במקביל לניהול קבוצה כה מורכבת, זה דבר מאוד קשה. קריירות בכירות מושפעות מאירועים שפועלים גם לטובתך וגם לרעתך, ובהחלט יכולה להיות סיטואציה שבה אתרע מזלך, ואתה מסתבך בסיפור דומה שמכפיש אותך ברבים. ואז הפסדת את הקריירה שלך.

"לאורך כל המשפט, וגם בזמן החקירה, נהניתי מאמון מלא של הבעלים והדירקטוריון בקבוצת דלק, ואולי זה נתן לי את החוסן להתמודדות הזאת. נעזרתי בעורכי-דין מהשורה הראשונה, וגם אני-עצמי הייתי מעורב בפעילות המשפטית - לאו-דווקא בגלל השכלתי המשפטית, אלא בגלל העובדה שבסופו של יום הצוואר שלי היה מונח על הבלוק של הקצב".

מה באמת קרה שם?

"בתקופת הצעת הרכש הוצאנו שני דוחות מיידיים על עסקת דלק מוטורס-פורד, שמודיעים לציבור שנערכו מגעים ראשוניים בין דלק מוטורס לבין היבואן-ד'אז של פורד, צבי נטע, בדבר אפשרות לעסקה שבה דלק מוטורס תהפוך גם ליבואן ומפיץ בלעדי של פורד. הוספנו וכתבנו שבגלל הצעת הרכש העסקה הזו לא תיחתם, ולא נתחייב לחתום עליה, עד לתום הצעת הרכש. מדובר באיתות חיובי ביותר לציבור המשקיעים בדבר הסתברות גבוהה להיתכנות העסקה. הפרקליטות טענה שניסינו להטעות משקיעים, על-מנת שלא יממשו את זכותם להיענות להצעת הרכש. לא היו לזה ידיים ורגליים. בית-המשפט קבע רק שהמילים 'מגעים ראשונים' לא שיקפו במדויק את מה שהתרחש בנושא".

ההרשעה הזו מונעת ממך תפקידים ציבוריים בעתיד?

"ההרשעה הזו, שלטעמי גם היא לא היתה צריכה להתרחש, היא עבירה טכנית באופיה, והחוק מחריג אותה ואיננו יוצר שום מניעה לכהונה אפשרית שלי בעתיד בחברות ציבוריות או בכל תפקיד ציבורי".

בסופו של דבר, הפרשה לא הפריעה לך בדלק.

"פרשתי מתפקיד יו"ר דירקטוריון קבוצת דלק כאשר הגעתי לגיל הפרישה, 65, ושנה קודם לכן פרשתי מתפקידי כמנכ"ל הקבוצה, אבל יכול להיות שאם העיסוק במשפט היה פחות מכביד, ייתכן שהייתי ממשיך תקופה נוספת".

בין הרקנאטים לתשובה

במקור, מדובר בכלל בקיבוצניק: פינקלמן היה ממקימי קיבוץ יטבתה ומחלבותיו, והיה מרכז המשק. בשנות ה-70 כיהן, בין היתר, כראש אגף הכלכלה בתק"ם וכחבר בית-הדין העליון של מפלגת העבודה - עובדה שלא הפריעה לממשלת הליכוד למנות אותו לקונסול כלכלי ביוסטון ב-1978. אחרי שנה ביוסטון, הוא עבר לניו-יורק וכיהן כמנהל רשות ההשקעות של ישראל בצפון אמריקה. כשחזר לארץ ב-1982, הציע לו מנכ"ל דלק ד'אז, אברהם אגמון, להקים את דלק השקעות, במטרה ליצור בקבוצה חברה שלא תעסוק בתחום הדלקים המסורתי.

פינקלמן נכנס לתפקיד מנכ"ל דלק השקעות כאשר קבוצת רקנאטי עדיין שלטה בחברה. תחת ניהולו, דלק נכנסה לענף הפטרוכימיה - לייבוא ולשינוע כימיקלים, לתחום הפלסטיקה והאריזות, ולתחום חיפושי הנפט. במקביל היא הפעילה בתחומים משיקים שורה של חברות-בנות, וביניהן המפעלים הפטרוכימיים, גדות-ים, גדות ביוכימיה, גדות פטרוכימיה, ויטקו כימיקלים, דלק חיפושי נפט (לימים דלק קידוחים, האחראית כיום על חיפושי הגז), ולזמן קצר אפילו חיפה כימיקלים, שנמכרה מאוחר יותר לקבוצת גנגר. דלק הפכה גם לגורם משמעותי בבעלות על חברת שופרסל, וב-1988 נכנסה גם לענף הרכב - תחילה כיבואנית סיאט, ובשלב מאוחר יותר כסוכנת של מאזדה ופורד - אחת ההצלחות הגדולות שבהן היה לפינקלמן חלק, לצד הזכייה במכרז ההתפלה הגדול באשקלון (יחד עם ויוונדי ודנקנר), וההצלחה של דלק נדל"ן בחו"ל.

"הייתי פעיל תקופה ארוכה של 20 שנה בדלק - עוד בתקופת הבעלות של הרקנאטים", הוא מסכם. "זו תקופה שבה עוצבה דמותה של הקבוצה. יש בזמן האחרון ספורט לאומי ליידות אבנים ברקנאטים. כמי שעבד איתם 15 שנה, אני יכול לומר שנגרם להם עוול גדול. הם בנו אימפריות איתנות ואיכותיות ביותר, שקבוצת דלק היא אחת מהן. הפלטפורמה שהם בנו בדלק הפעילה את השלב הראשון של הטיל הדו-שלבי 'קבוצת דלק', והיא זו שאיפשרה לתשובה להעביר את החברה מהשמים לחלל.

"כניסתו של תשובה לדלק שינתה במידת-מה את מגוון הפעילויות של הקבוצה. למשל, דלק היתה מנועה מלעסוק בנדל"ן, בשל העובדה שהרקנאטים עסקו בכך באמצעות חברות אחרות שלהם (גב-ים, נכסים ובניין ואזורים). באופן טבעי, כניסת תשובה - שמומחיותו בנדל"ן - פתחה את האפשרות להיכנס בגדול לעסקי הנדל"ן. כיום, עסקי הנדל"ן של דלק נדל"ן בחו"ל מהווים נדבך חשוב של קבוצת דלק כולה".

אתה מתעלם מאזכור עסקי הנדל"ן בארץ.

"מבחינה אסטרטגית, לקבוצת דלק היה חשוב להרחיב את פעילותה בחו"ל - בעיקר משום שפעילות הרכב והדלק שלה היו כולם בשוק המקומי, והיה חשוב ממדרגה ראשונה להרחיב את הממד הבינלאומי. תוסיף לכך שיקולים של רווחיות ושל סיכונים נדל"ניים, ותגיע לתוצאה שהדגש היה ונשאר על הנדל"ן בחו"ל".

עושה רושם שתשובה הוא טיפוס עסקי שונה לחלוטין מהרקנאטים.

"יש הבדלים בסגנון, כמובן. הרקנאטים פועלים יותר בשמרנות, בזהירות, בראייה אסטרטגית. תשובה פועל בצורה אגרסיבית יותר עם מידת תעוזה גדולה. הוא פחות שבוי באסטרטגיות, ונוטה להזדמנויות עסקיות.

"תשובה גם מעורב יותר אינטנסיבית בעסקים של קבוצת דלק, אבל עושה זאת באופן פחות פורמלי מהרקנאטים, שפעלו בחברות באמצעות יו"רים מטעמם - למשל, ליאון רקנאטי, לני רקנאטי ודב תדמור. תשובה לא נושא משרה, והמעורבות שלו בקבוצה היא בדרך של דיאלוג יומיומי שהוא מנהל עם המנהלים. הוא מקבל דיווחים, ולא מתבייש להביע את עמדותיו. בסופו של דבר, ההחלטות הן החלטות של הפורומים הפורמליים".

על-פי הנחיותיו?

"לא תמיד. כל דבר נשקל לגופו של עניין. אני מניח שכאשר המנהלים בקבוצה בוחנים ובחנו עניינים מהותיים, הם עשו את זה גם על-פי מאווייו של בעל השליטה. אני יכול לומר שבתקופת כהונתי הוא מעולם לא כפה את דעתו עליי, גם לא בעניינים פרסונליים. כמובן שלא הייתי מעורב במינויי דירקטורים, אבל זו פררוגטיבה של בעל השליטה".

לקבוצת דלק יש מינוף די גבוה.

"המינוף של הקבוצה איננו יוצא-דופן, ומאפיין את החברות הגדולות במשק הישראלי. הקבוצה היא בעלת נזילות גבוהה, במובן החיובי - בפרט אחרי שמערכת הגז הטבעי החלה למכור לחברת החשמל ומביאה תזרים מזומנים משמעותי (ברבעון השני השנה, שהיה הרבעון הראשון של הזרמת הגז, הציגה ים תטיס הכנסות של 134 מיליון שקל, ורווח נקי של 75 מיליון שקל, ד' ח'). לדעתי, אין במינוף הגבוה בכדי להדאיג. במסגרת השיקולים שלי, כמנהל בעבר בדלק, נושא המינוף היה בהחלט אחד השיקולים המשמעותיים ביציאתן לפועל של עסקות שונות".

"פוטנציאל גדול לנפט וגז בלב הים"

בשנים האחרונות הפך פינקלמן ל"מר קידוחים הישראלי", בעקבות תגליות הגז הטבעי הראשונות בארץ, במעמקי הים, מול חופי אשקלון. היקף הגז נאמד בכמה מיליארדי דולרים. במשך 17 שנה, עד למציאת הגז, פינקלמן נחשב לאדם היחיד, אולי, שפעל ללא ליאות למציאת נפט וגז בכמויות מסחריות משמעותיות, וגם האמין בכך. הוא קצר את הפירות: מאז התגליות, לפני חמש שנים, לא מצא אף גורם אחר תגליות נפט או גז מסחריות משמעותיות.

אבל למרות התגליות המרשימות, המדינה התעקשה לרכוש גז טבעי לא רק מים תטיס, אלא גם ממקורות חוץ. פינקלמן לא מסתיר את כעסו על ההחלטה הזו: "למרות העובדה שהתגליות של הגז בים התיכון היו דרמטיות ביותר, נדמה לי שרוב הציבור, גם היום, לא אומד נכון את היקף העוצמה של הגילויים", הוא אומר. "לפני 50 שנה גילו נפט בחלץ שבדרום, והבאר הראשונה הפיקה 250 חביות ביום. אני זוכר ב'יומני כרמל' את פועלי חברת לפידות מתרחצים בנפט מרוב שמחה. על-מנת לסבר את האוזן, אציין ששלוש הבארות הראשונות בשדה 'מרי' של שותפות ים תטיס, מסוגלות להפיק יחד גז טבעי שווה-ערך ל-50 אלף חביות נפט ביממה, ועדיין לא ראיתי את השמחה ברחובות.

"יש לי טענה לממשל הישראלי, על זרועותיו השונות, שהחמיץ החמצה גדולה בשני תחומים. כאשר מצאנו את הגז בים, הגשנו בקשה לפרוס רשת צינורות בכל ישראל, על-מנת לאפשר לגז להגיע לכל דורש. משרד התשתיות סירב לאשר לנו להקים את הרשת, לפי חוק הנפט שהיה תקף בזמנו, ובתשובה לעתירתנו הודיע לבית-המשפט בתצהיר, שתוך שלוש שנים תפעל בישראל צנרת גז שתוקם ביוזמת המדינה. זה סיפור מלפני ארבע שנים, ועד היום לא הונח מטר אחד של צינור על-ידי הממשלה, למעט הצינור, התשתיות וההפקה שאנחנו עצמנו הקמנו, בסיכון מלא שלנו ובהשקעה של מיליארדי שקלים. את ההחלטות על כך קיבלנו בתמיכה מלאה של תשובה, שהיתה לו תעוזה בלתי רגילה, עוד לפני שנחתם הסכם למכירת גרם אחד של גז טבעי.

"התחום השני שבו יש לנו טענות הוא הכוונה לרכוש גז ממקורות חיצוניים. כשמצאנו את הגז, ישראל נכנסה לתקופה שבה היא משמשת לראשונה כמפיקה של גז. את הפוטנציאל הזה צריך היה למצות מיד אחרי התגליות הגדולות, באמצעות מערכת עידודים אינטנסיבית. זה היה מזרים לכאן חברות בינלאומיות גדולות, שהיו יכולות לקבל תנאי מיסוי ותמריץ הולמים. לא דרשתי את הכול רק לים תטיס, אבל עדיין מוקדם לרוץ ולקנות גז ממצרים או מעזה. אם היו מבצעים את מערכת התמריצים שהצעתי, זה היה מפצה את החברות שמחפשות בארץ, ומכסה להן את הסיכון שתמיד קיים בחיפושי נפט או גז.

"לדעתי, עדיין קיים פוטנציאל גדול מאוד של תגליות נפט וגז בשכבות העמוקות שבלב הים. כגודל העומק כך גם עומק הסיכון. חמשת הקידוחים האחרונים שנעשו בארץ בים נמצאו יבשים (מדובר בקידוחים הן של ישראמקו והן של קבוצת דלק, ד' ח'), כי הם לא נקדחו כנראה במקומות הנכונים, והים הוא כידוע גדול, ועל כן יש צורך בעשרות קידוחים עמוקים, כדי שיתברר האם קיימות שם כמויות עצומות של נפט או גז. אי-אפשר להיות בטוחים מראש היכן קודחים. כמויות עצומות כאלו יכולות לשנות את פני הכלכלה הישראלית, ולהוות בסיס לעושר לאומי חדש".

גורמים במשק האנרגיה אומרים כי ים תטיס בהחלט יכולה לבוא בטענות על כך שהמצרים קיבלו עדיפות בעסקה שלהם עם חברת החשמל, ובניגוד אליכם זכו, למשל, בערבות בנקאית בשווי 180 מיליון דולר מחברת החשמל.

"כל עוד לא מוצתה עד הסוף האופציה הישראלית, והיא עדיין לא מוצתה, יש להמשיך לתת הזדמנות לחפש נפט וגז בטריטוריה הישראלית, ולא לייבא גז מארץ שכנה. אני סבור שגם אם מייבאים גז מארץ שכנה, העדיפות בתנאים צריכה להיות שמורה לגז המקומי, שהוא גז אמין וזמין יותר.

"דבר אחד ברור כשמש: בתקופה הקרובה, חוזה משמעותי עם ספק חיצוני, פירושו מכת-מוות לכל מחשבה על המשך חיפוש נפט בישראל, כי ברור כשמש שכל נפט או גז שיימצא יישאר באדמה לעשרות שנים. ברור כשמש שאם מחליטים לייבא נפט או גז - זה צריך להיות בתנאים עדיפים לגז הישראלי".

דלק קידוחים ואבנר, גם היא מקבוצת דלק, נקלעו למחלוקת מול המשקיעים המוסדיים ובעלי יחידות ההשתתפות בחברות, לגבי השקעה של ים תטיס בתחנת-הכוח הגדולה של דוראד באשקלון. בסופו של דבר הן ויתרו על הפרויקט. זה מהלך נבון?

"לדעתי, בהיותה של ים תטיס ספקית גז טבעי גדולה, חשוב אסטרטגית שיהיה לה קשר עם לפחות תחנת-כוח גדולה אחת, הצורכת כמות גז ראויה לשמה".

אגב, בקידוחים שלכם בחו"ל - בווייטנאם ובים הצפוני, מול חופי סקוטלנד - לא נחלתם את אותה הצלחה.

"זה לא נכון שלא מצאנו שם נפט. בווייטנאם מצאנו כמויות מסוימות. עובדה שהקידוחים נמשכים, ואני עדיין מאמין ומקווה שיימצאו שם תגליות משמעותיות. בחיפושי נפט צריך לעבוד אינטנסיבית ובאופן רציף".

היה לך חזון גם לגבי התפלה ותשתיות בתוך קבוצת דלק.

"החברה אכן נכנסה לענף ההתפלה, בדמות המכרז הגדול בו זכתה באשקלון. אינני בטוח כיום שהענף הזה ממצה את עצמו, משום שמקבלי ההחלטות הממשלתיים לא נחושים להרחיב את היקף אספקת המים המותפלים בארץ. שנת גשם אחת, לצערי, מסוגלת לדחות אצלם כל מחשבה בדבר מתקני התפלה נוספים לשנים הבאות. הדבר יגרום לכך שישראל תמצא את עצמה מחוסרת במשאבי מים. ימים יגידו האם העסקה שעשינו באשקלון היא עסקה טובה".

"תמיד צריך לחשוש מהיום שאחרי"

צחוק הגורל הוא, שדווקא דלק פטרוליום (לשעבר "דלק - חברת הדלק הישראלית"), אבן-הפינה שעליה נבנתה קבוצת דלק, היא הפחות-רווחית מבין החברות הגדולות של הקבוצה בשנים האחרונות. סוגיית הרווחיות הובילה גם לחילופין של שלושה מנכ"לים בתוך ארבע שנים בלבד - הליך שרק הוסיף לטלטלה שהחברה נתונה בה. מה שמציל את החברה בשנה וחצי האחרונות הן התוצאות ההולכות ומשתפרות, והרווחיות הגבוהה-יחסית של דלק ארצות-הברית, המחזיקה 350 תחנות-דלק בארצות-הברית ונמצאת בבעלות מלאה של דלק פטרוליום. השחיקה המתמשכת ברווחיות של דלק פטרוליום בארץ גם הובילה את בעלי השליטה בקבוצה למחשבה של מיזוג אפשרי עם חברת הדלק סונול, השלישית בגודלה בארץ, ומגעים בנושא זה נפתחו לפני מספר חודשים.

האם דלק פטרוליום הפכה לאבן-רחיים של הקבוצה, לנוכח הרווחיות הנמוכה שלה בשלוש השנים האחרונות?

"אני חולק על דעתך שהיא אבן-רחיים. נכון שבעבר הרחוק, בטרם הרפורמה במשק הדלק, דלק נהנתה מרווחיות גבוהה בשל הסיטואציה הקרטלית שאפיינה את משק הדלק ד'אז, ואילו המציאות של היום היא שעל דלק להתחרות, וקיימת תחרות חזקה בשוק. אבל ההכרח לתחרות איננו יכול להיות סיבה לרווחיות נמוכה, וצריך להתמודד עם התחרות בניהול נכון ובארגון נכון. אחת התשובות שעשויות להיות לכך היא הרעיון שנזרק לאחרונה למיזוג בין דלק לסונול. מיזוג כזה יכול דווקא לשפר את התחרות בענף ולהביא להתייעלות".

יש סיכוי למיזוג כזה?

"אני לא יכול להיכנס לספקולציות לגבי עמדת הממונה על ההגבלים, אבל ברור לי שאישור כזה ייעשה בתנאים שעל-פיהם התחרות לא תיפגע. לטעמי, יש אפשרות לכך".

כלומר, לדעתך דלק לא צריכה לעמוד למכירה בשום תנאי?

"אני לא אומר שבשום מחיר ובשום תנאי, אבל צריך שינוי ארגוני בענף הזה. בעיקרון צריך להמשיך ולהחזיק את החברה; זה עוגן חשוב המתחבר עם הפעילות של תחנות-הדלק בחו"ל, ומוסיף לנו מומחיות. אני מציע להמשיך לחתור לשפר רווחיות בכל מצב. זהו שוק שצריך לטפל בו ולחתור לשינויים מבניים, כמו מיזוג עם חברה אחרת".

דלק ארצות-הברית, בניגוד לתחנות-הדלק בארץ, רושמת רווחיות יפה מאז נרכשה לפני כארבע שנים - במיוחד בתקופה האחרונה.

"בשנה וחצי האחרונות כיהנתי כיו"ר החברה. ביחד עם המנכ"ל שלה, עוזי ימין, הגענו לאחזקה של 350 תחנות-דלק - כולן בשירות עצמי - וחנויות נוחות בטנסי, אלבאמה, קנטאקי, וירג'יניה ומיסיסיפי. אנחנו מחזיקים את המותג המוביל של תחנות-הדלק בטנסי, 'מפקו אקספרס'. באלבאמה אנחנו פועלים תחת המותגים של חברות-הענק אקסון, של ושברון. הפעילות של התחנות הגיעה להיקף שנתי של מיליארד דולר. הציפיות היו לווליום יותר נמוך, וגם הרווחיות מניחה את הדעת. בשנתיים האחרונות התמודדנו עם תנודתיות משמעותית של מחירי הנפט, בעיקר כלפי מעלה, ולשמחתי הצלחנו להגיע לרמת מרווחים טובה בשל תמחור נכון".

האם יש כוונה להרחיב את הפעילות בארצות-הברית בשנים הבאות?

"יש כוונה להגדיל את מספר התחנות בארצות-הברית כדי להגיע להיקף של כ-500 תחנות. היתרון היחסי שלנו הוא בתחום הניהול, אבל אנחנו עדיין קטנים מאוד ביחס לארצות-הברית, שבה יש 180 אלף תחנות-דלק. לחברה הגדולה ביותר יש 15 אלף תחנות. היינו רוצים להגיע גם למעורבות במערכות לוגיסטיות ובמערכות זיקוק שישלימו את הפעילות של שיווק הדלקים בארצות-הברית. בחננו מספר הזדמנויות עסקיות בתחומים אלה, אך שום דבר חדש לא הבשיל".

את מקומה של דלק פטרוליום כיהלום שבכתר תפסה בשנים האחרונות דלק רכב. יבואנית מכוניות מאזדה ופורד היא אולי ההצלחה העסקית הגדולה בישראל בשנים האחרונות: מאזדה שולטת ללא-עוררין בצמרת המכירות של כלי-הרכב בארץ, והצירוף של פורד לפני כשש שנים רק חיזק אותה עוד יותר, כאשר פורד חזרה לתפוס מקום מכובד בטבלת המכירות של כלי-הרכב הפרטיים.

"נוסחת הקסם של דלק מוטורס מורכבת משני אלמנטים: ניהול ואיכות", משבח פינקלמן. "יש לה מנהל מיתולוגי בדמות גיל אגמון, וההצלחה יורדת גם לדרגים היותר-נמוכים, עד לאולמות התצוגה, מערך החלפים והמערך הלוגיסטי. מעבר לכך, מכוניות מאזדה הן איכותיות ממדרגה ראשונה, עם מערך שירות מצוין".

מספרים שתשובה בכלל לא מתקרב לאזור של אגמון, ונותן לו עצמאות מוחלטת בגלל הצלחתו הגדולה.

"בהחלט אפשר להגיד שאגמון נהנה מעצמאות בניהול, בכפוף למגבלות הפורמליות. תשובה לא עוסק בענף הרכב, ולכן באופן טבעי היה יותר מרוחק מהפעילות. אגמון הוא מנהל יוצא-דופן בחברה המנוהלת בצורה אופטימלית, אם לא אידיאלית".

אגמון עקף אותך מזמן בסיבוב, ונהנה במשך השנים מהטבות כספיות משמעותיות בהרבה ממה שקיבלת, כולל אחוזים משמעותיים בבעלות על דלק מוטורס.

"כל אגורה שהושקעה בגיל מגיעה לו, ושילמה את עצמה קרן וריבית. הוא איננו מנהל רגיל בקבוצת דלק, וההתייחסות אליו היא כאל שותף אסטרטגי. עושרו לא הגיע כולו מהחברה-האם (קבוצת דלק), אלא בא ברובו מסיכונים שהוא לקח ברכישת מניות של דלק רכב, החברה-האם של דלק מוטורס הנסחרת בבורסה. הסיכון הזה הוכח כמשתלם לו".

אין לכם חשש מהיום שאחרי? כבר היו מכוניות שהצליחו מאוד בארץ, ולאחר מכן נעלמו לחלוטין.

"תמיד צריך לחשוש מהיום שאחרי, וצריך להתמודד עם זה. זו המשמעות של ניהול טוב ואסטרטגיה נכונה. כך, למשל, הכניסה לייבוא פורד באה להשלים אפשרות של תנודתיות וחלוקת סיכונים - מדובר במטבעות שונים ודגמים שונים. עולם הרכב הולך ומתכנס למספר קטן של יצרנים, פחות מעשרה. זה ילך ויקטן בעתיד. הדגמים הקיימים יופיעו בשמות שונים, כאשר מאחוריהם תעמוד למעשה טכנולוגיה דומה. אין ספק שלדלק מוטורס, שמייצגת את אחד משלושת היצרנים הגדולים בעולם, מובטח בסיס איתן גם לגבי הרווחיות העתידית".

משרד האוצר הכריז לאחרונה על רפורמה לגבי ייבוא חופשי של מכוניות לארץ. זה ישנה את המציאות הקיימת של זכיין אחד ובלעדי לכל דגם?

"הרפורמה לא תצליח, וגם אין בה שום צורך, משום שהשוק בארץ הוא ממילא תחרותי מאוד, לתועלת הצרכן. הגורם היחיד שמכביד על מחירי הרכב הוא המיסוי הכבד, שאין לו אח ורע בעולם".