החיים על המת

"שבוי במיתוס" - כך הכתיר "ידיעות אחרונות" את הסיפור במוספו "7 ימים" ביום ששי שעבר. והנה הפרומו שניתן לו: "ראש צוות החוקרים של פדויי השבי, אל"מ (מיל.) שמעון לביא, מאשים: סא"ל אסף יגורי, השבוי הבכיר ביותר במלחמת יום הכיפורים, בילה בהילטון קהיר שעה שיתר האסירים נחקרו בעינויים. בניגוד לכתוב בספרו של יגורי, הוא לא עונה כלל, אלא גויס למודיעין המצרי.

כשיגורי נבחר לכנסת, התערבו ראש השב"כ וראש אמ"ן וסיכלו את צירופו לוועדת החוץ והביטחון. עד היום, לאחר מותו של יגורי, לא נפתרה התעלומה".

ה"הוכחה" היחידה ל"גיוס" היא "הבילוי" בהילטון, וגם לגבי זה העדויות מפוקפקות. ומה פרוש "גויס למודיעין המצרי"? לביא: "מסיכום החקירה שלנו עלה, כי אסף יגורי גויס למודיעין המצרי, אם כי קשה לקבוע באיזו רמה של גיוס". אתם מבינים? מהחקירה עולה שיגורי "גויס", אבל יכול להיות שלא גויס. כי יש אפשרות שרמת ה"גיוס" היתה אפס. כי זאת לדעת: ב"תחקיר" של "ידיעות" אין כל הוכחה, ואפילו לא נטען (להבדיל מנרמז), שיגורי מסר למצרים ולו בדל של ידיעה בטחונית, לא בשבי ולא אחריו.

ולמה עכשיו? האיש יגורי, כאמור, הלך לעולמו. גם אם גויס, הוא כבר לא יכול לגרום כל נזק. למה שתק לביא החוקר, ולמה שתקו כל מי שהיו מצויים בעניין, במשך שלושה עשורים? למה לא דיברו כשיגורי הציג את מועמדותו לכנסת? למה לא צייצו כשיגורי נבחר לכנסת? החוקר לביא אומר בכתבה, כי "הפרשה דיממה אצלנו בפנים במשך 30 שנה".

למה דיממה בפנים? למה לא הוציאו את הדימום החוצה? ההסבר היחיד המצוטט מפי לביא: "לא דיברנו עד היום, כי גם אנחנו היינו חלק מקשר השתיקה". למה? למה היה קשר שתיקה? על כך אין תשובה של ממש ב"תחקיר".

אם נכונות טענותיו של החוקר לביא נגד יגורי, אז צריך להעמיד את לבי לדין על שסיכן במשך כמה עשורים את בטחון המדינה, בכך שאיפשר למרגל להתהלך בתוכנו, להיבחר לכנסת, מבלי להזהיר ולהתריע.

זהו מחדל מן המעלה הראשונה. הפרסום הענק שניתן לפרשה מחייב לחקור מיד: אם יש ממש בסיפור של לביא, מדוע הוא לא פורסם כשיגורי עדיין היה בחיים ויכול להזיק? ואם אין ממש, כפי שנראים הדברים, למה מביאים דבר כזה לפרסום?

אין פחדנות ושפלות גדולה יותר מאשר הכפשת שמו של אדם שאינו מסוגל להגיב. ראשית, מצידו של האדם שמביא את הסיפור, במיוחד סיפור שאפשר היה לספרו כשיגורי היה עדיין בחיים.

אבל זו גם התנהגות מפוקפקת של מערכת העיתון, שנתנה במה להשחרתו של אדם מת, באמצעות סיפור שעל פניו נראה חסר ביסוס. הרי "ידיעות" עצמו מודה, מבלי לחוש באבסורד: "עד היום לא נפתרה התעלומה". אז על מה, לכל הרוחות, מדובר?